אוטובוס אגד. צילום אגד
אוטובוס אגד. צילום אגד

אגד מציעה - אוטובוס בליסינג; מה זה אומר?

חברת אגד, שעברה לבעלות קרן קיסטון, מכניסה נשק חדש לשוק ההיסעים הישראלי. במקום לרכוש אוטובוס במיליון שקלים ולהתמודד עם כאב הראש של תחזוקה, ביטוח ותקלות בשעה שתיים בלילה – חברות ההיסעים יכולות כעת פשוט לשכור את הכל. חבילה אחת, מחיר קבוע, וכל הכאבים עוברים לאגד. זה לא סתם ליסינג – זו מהפכה שצפויה להכניס מאות מיליוני שקלים לקופת החברה הוותיקה, תוך שהיא משנה את חוקי המשחק לכולם.

רן קידר |

חברת אגד, שעברה לבעלות קרן קיסטון קיסטון אינפרא 0.3% , מכניסה מוצר חדש לשוק ההיסעים הישראלי. במקום לרכוש אוטובוס במיליון שקלים ולהתמודד עם כאב הראש של תחזוקה, ביטוח ותקלות בשעה שתיים בלילה, חברות ההיסעים יכולות כעת פשוט לשכור את הכל. חבילה אחת, מחיר קבוע, וכל הכאבים עוברים לאגד. זה לא סתם ליסינג: זו מהפכה שצפויה להכניס מאות מיליוני שקלים לקופת החברה הוותיקה, תוך שהיא משנה את חוקי המשחק לכולם.

עד היום, אם רצית להפעיל חברת הסעות בישראל, היה עליך להוציא הון עצמי מטורף. אוטובוס? מיליון שקלים. מיניבוס? 400 אלף שקלים. ואז מגיעים הביטוחים, הרישוי, התקלות, המוסך, טסט התקופתי, והרגע שבו האוטובוס מתקלקל באמצע קו ביום שישי אחר הצהריים. אגד הבינה שיש כאן הזדמנות עסקית זהב: להציע לחברות היסעים לשכור את האוטובוסים שלה, כולל כל השירותים הנלווים. לא רק הרכב, גם את כל מה שמסביבו.

בשלב הראשון, אגד משיקה את השירות עם כ-100 אוטובוסים ומיניבוסים. זה לא מספר אקראי, זו בדיקת שוק מבוקרת, שאם תצליח, תתרחב בקצב מהיר. מאחורי המהלך עומדת תשתית מרשימה: 19 מרכזי שירות וחמישה מוסכים ברחבי הארץ, מחיפה ועד אילת. כלומר, אם קורית תקלה, לא משנה איפה, אגד יכולה להגיע ולטפל בה. זה יתרון תפעולי שקשה לחקות.

למה זה משנה את המשחק?

חברת הסעות קטנה שרוצה להתחיל לפעול נתקלת במחסום כניסה עצום: ההון הראשוני. גם אם יש לה לקוחות, גם אם יש לה נהגים טובים, בלי צי רכב, אין עסק. בנקים אמנם נותנים הלוואות, אבל הריבית והערבויות הופכים את זה למסוכן. עכשיו, במקום להשקיע מיליונים מראש, חברות יכולות לשלם דמי שכירות חודשיים ולהתחיל לפעול. התזרים משתפר, הסיכון יורד, והאנרגיה פנויה למה שחשוב באמת: השירות ללקוח.

עבור החברות הגדולות, הסיפור שונה אך לא פחות מעניין. ניהול צי של עשרות או מאות כלי רכב הוא סיוט לוגיסטי. תחזוקה, תקלות, ביטוחים, אחריות משפטית, הכל נופל על כתפי החברה. במודל של אגד, האחריות עוברת אליה. התקלקל אוטובוס? אגד מטפלת. צריך טסט תקופתי? אגד דואגת. נגמר הביטוח? אגד מחדשת. זה משחרר משאבים ניהוליים עצומים, ומאפשר לחברות להתמקד בליבה העסקית שלהן.

מה זה אומר על השוק?

אגד לא עושה את זה מתוך אהבת חינם. החברה מזהה שינוי בשוק התחבורה הישראלי. ההיסעים גדלים, גם בגלל התפשטות האוכלוסייה לפריפריה וגם בגלל דרישה גוברת לפתרונות הסעה פרטיים לעובדים, תלמידים וקבוצות. המלחמה, אגב, רק חיזקה את המגמה הזו. במקום לפגוע בפעילות, אגד היסעים דווקה גדלה ב-12% ב-2024, עם מחזור הכנסות של מעל 426 מיליון שקלים ועלייה במספר העובדים מ-505 ל-550.

אבל יש כאן גם משהו עמוק יותר. אגד לא מסתפקת בכך שהיא תספק את השירות רק לחברות הסעה פרטיות – היא שוקלת להציע אותו גם לחברות תחבורה ציבורית מתחרות. כן, קראתם נכון: אגד עשויה לתחזק ולשכור אוטובוסים למי שמתחרה בה. למה? כי יש בזה כסף. כבר היום, אגד מספקת שירותי תחזוקה לחברות אחרות, והיא מבינה שיש כאן זרם הכנסה נוסף שלא תלוי בקווים שלה עצמה. זו חשיבה עסקית חכמה: להפוך את התשתית שלך לנכס שמייצר כסף גם מהצד.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

המהלך הזה גם מעיד על משהו אחר: אגד כבר לא רואה את עצמה רק כחברת תחבורה ציבורית. היא הופכת לחברת שירותים לוגיסטיים, שהתחבורה היא רק חלק ממה שהיא עושה. זה מזכיר קצת את אמזון, שהתחילה למכור ספרים והפכה לענקית טכנולוגיה ולוגיסטיקה. אגד עושה את זה בקנה מידה ישראלי, אבל העיקרון דומה: לקחת תשתית שכבר קיימת, ולמצוא לה שימושים חדשים שמייצרים ערך.

האתגרים שעל הדרך

עם זאת, לא הכל נוצץ. ליסינג תפעולי דורש ניהול מדויק והוא מצריך מעקב אחרי כל רכב, כל תחזוקה וכל תקלה. זה אומר מערכות מידע מתקדמות, כוח אדם מיומן, ויכולת להגיב מהר. אגד צריכה לוודא שהיא לא מתחייבת יתר על המידה, היות ואם יהיו יותר מדי תקלות, העלויות יכולות לעלות ולהפוך את המודל ללא רווחי. בנוסף, השוק צריך להבשיל. חברות הסעה מורגלות לבעלות על הרכבים שלהן, ולא כולן ימהרו לוותר על השליטה הזו.

יש גם שאלה של תחרות. אם המודל יצליח, חברות אחרות ינסו לחקות אותו. אלעד, מטרופולין, דן, לכולן יש תשתיות משלהן, והן יכולות להציע משהו דומה. אבל לאגד יש את יתרון החדשנות: היא הראשונה, והיא יכולה לנצל את זה כדי לבנות נאמנות לקוחות ולשפר את השירות לפני שאחרים מצטרפים למרוץ.

לאן זה הולך?

אם המיזם יצליח, אגד תוכל להרחיב אותו בקצב מהיר. 100 אוטובוסים זו רק ההתחלה וניתן לדמיין צי של אלפי רכבים תחת ליסינג תפעולי, עם מחזור הכנסות שיכול להגיע למיליארד שקלים ויותר. זה יהפוך את אגד לא רק לחברת תחבורה, אלא לשחקן מרכזי בכל מה שקשור לניהול צי רכב בישראל. תארו לעכם שבעוד כמה שנים, רוב האוטובוסים שאתם רואים על הכביש, גם אלה שלא שייכים לאגד, מקבלים שירות ממנה. זה יכול לקרות.

המהלך הזה גם פותח את הדלת למוצרים נוספים. מה עם ליסינג תפעולי למשאיות? לרכבים מסחריים? לרכבי שירות עירוניים? אגד יכולה לקחת את הידע והתשתית שלה ולהרחיב אותם לכיוונים נוספים. זה לא מדע בדיוני אלא אבולוציה מתבקשת לעסק.

בסופו של דבר, מה שאגד עושה כאן זה לא רק להשיק שירות חדש. היא משנה את האופן שבו חברות הסעה חושבות על עצמן. במקום לראות את הרכב כנכס שצריך לרכוש, הן יכולות לראות אותו כשירות שצריך לשכור. זה שינוי תודעתי, והוא יכול להוביל לשוק יותר דינמי, יותר תחרותי, ויותר יעיל. אגד, מצדה, מרוויחה לא רק מההכנסות הישירות, אלא גם מהחיזוק של המותג שלה כמובילת חדשנות. בעולם שבו תחבורה ציבורית לעיתים נתפסת כמיושנת, זה לא מעט.