גרושתו של נהג אגד זכאית למחצית ממניות החברה - גם שנים אחרי הגירושים

בני זוג שהתגרשו ב-2013, חזרו להתמודד זה מול זו בבית המשפט, הפעם על שאלה שנראית טכנית אבל שוויה עשוי להגיע למיליונים: למי שייכות 100 המניות שהונפקו באגד לאחר השינוי המבני? השופטת שוש חן נחום מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הכריעה את המחלוקת לטובת הגרושה, וקבעה שמדובר ברכוש משותף שיש לחלק בחלקים שווים. התובע חויב גם בתשלום הוצאות בסכום של 30 אלף שקל.

ב-2013 התגרשו השניים וחתמו על הסכם גירושים, שקבע בין היתר כי הכספים שיתקבלו עבור פירעון המניה יחולקו שווה בשווה. ב-2019, כשש שנים לאחר הגירושים, עברה אגד שינוי מבני - מאגודה שיתופית לחברה בע"מ. כל חבר קיבל 450 אלף שקל עבור פדיון המניה הישנה, ובנוסף 100 מניות חדשות באגד בע"מ. את כספי הפדיון, 225 אלף שקל, קיבלה הגרושה. אלא שהבעל לשעבר טען שהמניות החדשות שייכות לו בלבד, מכיוון שהן הונפקו שנים אחרי הגירושים ובזכות עבודתו האישית.

"המקור הוא הרכישה מתקופת הנישואים"

השופטת חן נחום דחתה את טענות הבעל לשעבר בצורה חד-משמעית. היא נשענה על כמה ראיות מרכזיות. ראשית, פסק דין של בית המשפט המחוזי שאישר את הסדר השינוי המבני קבע באופן מפורש שמדובר בהמרה של מניות האגודה למניות בחברה החדשה. שנית, דו"ח מבקר המדינה ציין שהמניות החדשות הן "תחליף ישיר לאחזקות הקודמות באגודה".

• עובד אגד תובע 700,000 שקל על פיטורים - ומפסיד: "נעדר שלוש שנים ללא אישור רפואי אחד"
• עסקת אגד התבררה כמוצלחת - איך הצליחה קיסטון לייצר מעל 100% בשנה ולאן הולכים מכאן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עדות מכרעת הגיעה מהיועצת המשפטית של קבוצת אגד. כשנשאלה על ידי השופטת האם המקור של 100 המניות הוא במניה שנרכשה בתקופת הנישואים, היא השיבה כי, "התשובה היא כן". היועצת הוסיפה כי 100 המניות "כבר לא" תלויות בהמשך עבודה, בניגוד למניה המקורית באגודה. גם פנייתה הרשמית של אגד לרשות ני"ע חיזקה את המסקנה. במכתב לרשות נכתב כי הבעלות במניות הרגילות תהיה "ללא קשר להמשך או אי המשך עבודתם בחברה".

הגרושה העידה בחקירתה הנגדית כי הבעל לשעבר בחר שלא לאזן את שווי המניה במועד הגירושים, אלא להמתין למימוש עתידי. "הוא בחר עתידי, עתידי זה אומר שווי המניה באותו יום", היא אמרה, והוסיפה כי "אני סמכתי עליו שהוא יהיה ישר גם כן והוא יבוא אלי ביום הזה, זה לא קרה".

השופטת קיבלה את הגרסה הזו, וקבעה כי "התובע בחר באיזון עתידי ועליו לשאת בעלויות". היא הדגישה שלא ניתן להפריד בין שני רכיבי התמורה - הכסף והמניות - וכל ניסיון לעשות זאת "הוא מלאכותי".

• בג"ץ ישחרר 98 מיליון שקל למוסדות חרדיים - בתנאי שיש בהם לימודי ליבה
• בג"ץ ביטל את החלטת קרעי להדיח את מוניץ מוועדת האיתור למועצת כאן
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים

הבעל נתפס בסתירה

נקודה מעניינת בפסק הדין היא שהתובע עצמו טען שבמועד הגירושים לא היה ידוע דבר על שינוי מבני צפוי. אלא שהשופטת ציינה כי כבר ב-2006, שבע שנים לפני הגירושים, חתמה אגד על הסכם עם ממשלת ישראל שכלל התחייבות לשינוי מבני - עובדה שפגעה במהימנות של הטענה שלו.

בנוסף, השופטת הצביעה על כך שהגרושה שילמה בפועל את חלקה בעלות המניות, משום שמתוך כספי הפדיון שהגיעו לה קוזז הערך הנקוב של מחצית המניות. מדובר בהכרעה שעשויה להשפיע על מקרים דומים של בני זוג לשעבר של עובדי אגד, שעדיין לא הסדירו ביניהם את חלוקת המניות.