ד"ר נבות בר    (צילום: שלומי יוסף)
ד"ר נבות בר (צילום: שלומי יוסף)
ועידת ההשקעות

עסקת אגד התבררה כמוצלחת - איך הצליחה קיסטון לייצר מעל 100% בשנה ולאן הולכים מכאן?

 ד"ר נבות בר, מנכ"ל קרן קיסטון  על השנתיים הטובות, מדוע הוא סבור שהתשואות הטובות על ההשקעה יימשכו, על פורטפוליו ההשקעות של הקרן, ומתי תונפק אגד?

הדס ברטל | (1)

קרנות התשתיות בתקופה נהדרת. מניית קיסטון בשיא. ד"ר נבות בר, מנכ"ל הקרן, שרטט את עתיד הקרן בשיחות קודמות איתנו. לפני כשנה הוא הציג תשואה מרשימה להון ותשואה עוד יותר מרשימה לשווי שהיה כ-60%-70% מההון העצמי. מאז המניה זינקה פי 2, השווי שלה כבר מעל ההון. התשואות של הנכסים מרשימות - גולת הכותרת היא אגד.  אגד עדיין לא לקראת הנפקה, אבל זה כנראה מתקרב. בשנה שעברה בועידת ההשקעות, בר אמר שזה ייקח זמן - מנכ"ל קיסטון: "הנפקת אגד זה לא עניין של חודשים - זה יכול לקחת שנתיים־שלוש" , כעת הוא אומר שזה לא עניין של טווח קרוב. אלא עדיין מספר שנים. 


 מניית קיסטון בשנה האחרונה:



בשיחה עם כתב ביזפורטל מנדי הניג בוועידת ההשקעות של ביזפורטל, אמר בר - "קנינו את אגד לפי 5 מיליארד, את החלק השני לפי 4.5 מיליארד, והיום היא רשומה בספרים ב־5.5 מיליארד. יש עוד הרבה הצפת ערך בטווחים קצרים, ולכן לא נרצה להנפיק לפני שהשווי יגיע לנקודה הנכונה. זה לא עניין של חודשים - זה יכול לקחת שנתיים־שלוש".

האם אגד תוכל להגיע לשווי של בין 7 ל-8 מיליארד לאגד? בר משיב כי לדעתו החברה יכולה לעבור את הרף הזה. "אנחנו לא מנהלים ספקולטיבית, הקרן היא לנצח, המטרה שלנו היא להשביח בזמן הנכון". בר הוסיף כי כל עוד האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב של מיליון איש כל חמש או שבע שנים, "הלחץ על התשתיות רק יגדל, וכשיש לחץ על תשתיות צריך תחבורה ציבורית. אי אפשר לפתור את המצוקה בלי שחקן גדול כמו אגד." עוד הוסיף בר כי מי שרוצה חשיפה לאגד יכול לקבל אותה כבר היום דרך קיסטון.

"לפני ארבע שנים נערכנו לבום באנרגיה והתחלנו לרכוש תחנות כוח, בניגוד למגמה שהייתה אז. היום יש לנו פורטפוליו מהגדולים בארץ: מעל 2,300 מגה־ואט מניבים, ועוד שלוש תחנות בפיתוח. למשל תחנת הכוח שורק תתחיל להיבנות עד סוף השנה ותפעל ב־2027, וזה שווי שלא מופיע בספרים. תראה באילו שוויים שחקנים נכנסים היום - זה לא נפנופי ידיים."






לגבי המינוף - אתם באזור 34%. איך מרגיעים משקיע שחושש מהגדלת המינוף?

קיראו עוד ב"ועידת ההשקעות"

"אנחנו לא רק יושבים בדירקטוריון, אנחנו משדרגים הנהלות, דוחפים קדימה, ונותנים ביטחון לקחת סיכונים מחושבים." באשר למינוף הוא אומר כי מינוף הוא כלי. "לפי מסמכי התאגיד אפשר להגיע ל־50%, יש לנו מיליארד שקל זמינים לרכישות בלי דילול. העוצמה הזו נדרשת מאחר ואנחנו בונים הרבה: דאטה סנטרים על קרקעות אגד, תחנת כוח בעטרות, דאטה סנטר בתוך תחנת IPM ועוד. המינוף היחסי שלנו הוא בהחלט סביר" 

בר מציג את החשיבות להנהלה ולביצוע בשטח. "יש לנו תחנות שמותר להן למכור חשמל לפרטיים, רק IPM היא 450 מגה־ואט שאפשר למכור את כולו לשוק הפרטי. קנינו אותה במחיר מסוים, ובשנתיים וחצי העלינו את שוויה ב־50% בזכות הגדלת המכירה לפרטיים. זה מתבטא בתזרים, בדיבידנדים ובהאצת פירעון חוב. אנחנו פועלים במרץ, בשוטף כדי להשיא ערך. 

"הנכסים שלנו מייצרים בממוצע 320 מיליון שקל בשנה, עם תחזיות לעשור קדימה. אלה נכסים יציבים מאוד, גם בקורונה וגם במלחמות המשיכו לחלק דיבידנדים. כבר יותר משלוש שנים אנחנו מחלקים כ־1% מההון העצמי בכל רבעון.

לפני שנה ישבת כאן, מניית הקרן הייתה סביב 600 אגורות, דיברת על בום בתשתיות פוסט־מלחמה ומה שצפוי לקרות. היום, שנה אחרי, המניה יותר מהכפילה את עצמה (מ-600 אגורות ל-1,300), אפילו עולה היום 4%, ומתחילת השנה 30%. יש עוד לאן לעלות?

"בהחלט יש עוד לאן לעלותגם בפעם הקודמת נשאלה השאלה הזו, ומכנס לכנס אנחנו עוליםהראלי של השנתיים האחרונות נבע בעיקר מהספקנות שהייתה סביב עסקת אגד לפני שלוש שנים. היום זו היסטוריה - השוק מבין לאן אגד הולכת. אגד חילקה מאז שרכשנו אותה מעל מיליארד שקלים דיבידנד, ויש לה עוד לאן לצמוח.

"לפני כשנה אמרנו שקיסטון עד 2030 צפויה ליותר מלהכפיל את ההון שלה רק ממה שמתחבא בנכסים הקיימים, וזה לא נאמר סתם. כשפיתוח נכס מבשיל, השווי צף לדוחות."

תן לי דוגמה קונקרטית: נכס שהיה רשום בספרים בשווי מסוים, ובתקופה האחרונה הגיע לשווי הכלכלי שלו. ואיפה עוד יש “שפנים”?

"חשוב להבין את הדילמה החשבונאית: קיסטון מדווחת לפי IFRS ושווי שוק, שהם כללים שמרניים. הרבה פעמים יש לנכס שווי כלכלי גבוה בהרבה מזה שמופיע בספרים - אם היינו מציעים אותו למכירה, היו משלמים עליו יותר, כי מבינים את הפוטנציאל החבוי."

"כך למשל, לפני ארבע שנים נערכנו לבום באנרגיה והתחלנו לרכוש תחנות כוח, בניגוד למגמה שהייתה אז. היום יש לנו פורטפוליו מהגדולים בארץ: מעל 2,300 מגה־ואט מניבים, ועוד שלוש תחנות בפיתוח. תחנת הכוח שורק תתחיל להיבנות עד סוף השנה ותפעל ב־2027 - וזה שווי שלא מופיע בספרים. תראה באילו שוויים שחקנים נכנסים היום - זה לא נפנופי ידיים."

כלומר, קונה שנכנס לעסקה כבר מוכן לשלם הרבה מעבר למה שמופיע בספרים?

"אם ניקח את תחנת הכוח שורק, שהיא כבר ready to build, טורבינה, קבלן, סגירה פיננסית - ומציעים אותה לשחקן אנרגיה שרוצה להיכנס לתחום, לא אדבר על מספרים כי אנחנו לפני דוחות שנתיים, אבל אפשר לעשות את המתמטיקה. רואים את העסקאות בעיתונים."

ברבעון השלישי הצגתם IRR של 14% על כלל הנכסים. זה מעוות בגלל השמרנות החשבונאית?

"מה שרואים בתשואות הוא רק מההפקדות בבנק - כספים. אי אפשר להכניס לשם את השווי הכלכלי שמתחבא בנכסים."

באשר למשבר בתחבורה הציבורית בר לא מעביר ביקורת על הרגולטור ואומר כי אי אפשר לחכות שהנוסעים יבואו ורק לאחר מכן להוסיף קווים. "צריך להציף את השוק כמו בסאבוויי בניו יורק: אתה לא בודק מתי הרכבת מגיעה." הוא אומר כי המהלך הנכון הוא קודם להציף את השוק בקווי תחבורה ציבורית ואחר כך לקצור את הפירות. "כשהלקוח בישראל ידע שתמיד יש קו זמין, עם נתיבי תחבורה ציבורית וקילומטרים שמוקצים נכון, אנשים יעברו לתחבורה ציבורית. בשנים הראשונות זה אולי לא כלכלי, אבל אחר כך אפשר להוריד את הרגל מהגז." 



הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בכנס לפני שנתיים שמעתי אותו וקניתי. צדק (ל"ת)
    בן 13/02/2026 12:24
    הגב לתגובה זו