מתי נאמן בפשיטת רגל יכול לחלק כספים שהחייב הפקיד?
פסק דין חדש קובע כי נאמנים חייבים לבדוק את התיק לפני חלוקת קופת הכינוס, גם אם החייב לא טען שום דבר, בהתבסס על הלכת לשצ'נקו. פסק הדין הבהיר שבמקרים כמו זה שנדון כעת, "בהם יש בתיק בית המשפט מידע המאפשר לנאמן להסיק בבירור - ללא צורך בכל בירור עובדתי נוסף
- כי הלכת לשצ'נקו חלה על החייב, אסור לו לחלק את הכספים"
בפסק דין שניתן לפני באחרונה, קבע בית המשפט העליון כללים חדשים שמשנים את הנוהל המקובל בהליכי פשיטת רגל. השופטת רות רונן קבעה כי לפני שנאמן מחלק כספים שהצטברו בקופת הכינוס, עליו לבחון את החומר שבתיק כדי לוודא שהחייב באמת מחויב לשלם, גם אם החייב עצמו לא העלה טענה בעניין. המקרה עוסק באליהו טויטו, שנגדו התנהלו הליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. במהלך השנים הפקיד טויטו תשלומים חודשיים לקופת הכינוס כפי שהורה לו בית המשפט. ב-2 לינואר 2023 הוא קיבל צו הפטר, והכספים שצבר חולקו בין המוסד לביטוח לאומי ובעלי התפקידים - הנאמן עו"ד דורון ערוסי וכונס הנכסים הרשמי, שקיבלו את שכר הטרחה ואגרת ההשגחה בהתאמה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן, ב-1 למאי 2023, פנה טויטו לבית המשפט בטענה שהתשלומים ששילם נגבו שלא כדין. הוא הסתמך על הלכת לשצ'נקו - פסק דין תקדימי שקבע כי חייב שכל הכנסתו היא מגמלת ביטוח לאומי ושמיצה את כושר ההשתכרות שלו, לא ניתן לחייב בתשלומים לקופת הכינוס.
בתיק הזה התעוררה שאלה משפטית מעניינת: מה קורה כשהנאמן יודע (או יכול לדעת) מתוך מסמכי התיק עצמם שהחייב עונה על הקריטריונים של הלכת לשצ'נקו, אבל למרות זאת הוא כבר חילק את הכספים? האם עצם החלוקה מונעת מהחייב לדרוש את הכספים בחזרה? בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו מה-9 לנובמבר 2023, בהסתמך על פסק הדין בעניין קאסם, שמכיוון שהכספים כבר חולקו לבעלי התפקיד, לא ניתן להורות על השבתם. ואולם בערעור טען טויטו שיש לאבחן את המקרה שלו. לטענתו, בעלי התפקיד היו צריכים לדעת מתוך תיק בית המשפט שהוא זכאי להשבת הכספים, ולכן לא היה מקום לחלוקתם מלכתחילה.
בדיון שהתקיים בפני שופטי העליון רות רונן, דפנה ברק-ארז ויחיאל כשר, הובהר לצדדים שהשאלה העיקרית היא מה המצב המשפטי כשהנאמן יודע או יכול לדעת ממכלול החומר שלפניו שהחייב הוא "חייב לשצ'נקו". הנאמן בהגינותו הודה שאם יש לו מידע מספק כדי להגיע למסקנה כזו, אסור לו לחלק את הכספים. השופטת רונן קבעה בהחלטתה כי, "לפני חלוקת הכספים המצויים בקופת הכינוס, חייב הנאמן לבחון את החומר שקיים בתיק בית המשפט בנוגע לשאלה האם החייב שלפניו הוא 'חייב לשצ'נקו' אם לאו". פסק הדין הבהיר שבמקרים כמו זה של טויטו, "בהם יש בתיק בית המשפט מידע המאפשר לנאמן להסיק בבירור - ללא צורך בכל בירור עובדתי נוסף - כי הלכת לשצ'נקו חלה על החייב, אסור לו לחלק את הכספים".
האזהרה מפני חלוקה מהירה
בית המשפט הסביר שאפשרות אחרת "עלולה לעודד נאמנים פוטנציאליים לחלק כספים רק כדי להימנע מהשבתם, גם כאשר הם יודעים שעל פי ההלכה הפסוקה חלוקה כזו היא אסורה. תוצאה כזו היא כמובן לא רצויה". השופטת הוסיפה והבהירה כי, "אם מבקש הנאמן לחלק את הכספים חרף האמור, מאחר שלגישתו תנאי הלכת לשצ'נקו חלו על החייב בתחילת הליך פשיטת הרגל; אולם לאחר מכן וקודם למועד החלוקה, חל שינוי נסיבות המשנה את מעמדו של החייב - הנטל עליו להוכיח כי אלה הם פני הדברים".
- קיבל הפטר, וחזר לחדלות פירעון עם חובות ב-2 מיליון ש'
- "אין טרמפיסטים": רשם הוצל"פ קבע שמי שפועל, מקבל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאור העמדה הזאת, הסכימו הנאמן וכונס הנכסים הרשמי להשיב לטויטו את הכספים. הנאמן הורה להשיב לו 6,464 שקל, וכונס הנכסים הרשמי הורה להשיב את אגרת ההשגחה בסכום של 592 שקל. ואולם השופטת רונן בחרה להרחיב מעבר לתוצאה הקונקרטית, ולקבוע הנחיות ברורות לעתיד. היא הבחינה בין שני מצבים: מצב ראשון, כשמתיק בית המשפט עולה בבירור שהחייב הוא "חייב לשצ'נקו", ללא צורך בבירור עובדתי נוסף. במקרה כזה, אסור לנאמן לחלק את הכספים. אם הוא כן חילק אותם, עליו להשיבם. מצב שני, כשאין בתיק מידע שממנו ניתן להסיק שהלכת לשצ'נקו חלה, ונדרש בירור עובדתי מורכב. במקרה כזה, "נקודת האיזון תיוותר נקודת הזמן בה חולקו הכספים, ולאחר חלוקתם - לא יהיה עוד החייב זכאי להשבתם, גם בהנחה שהוא יצליח להוכיח כי תנאי ההלכה חלו לגביו".
בית המשפט בחר שלא לתת תוקף כללי ומחייב לגבי כל קשת המקרים האפשריים. השופטת רונן ציינה שהם לא מחווים דעה לגבי מקרה שבו אין מספיק מידע בתיק, אבל המידע הקיים מעורר חשד שמדובר ב"חייב לשצ'נקו", וניתן להיווכח בכך ללא קושי רב. "ייתכן שבהקשר זה תהיה משמעות גם לשאלה האם החייב היה מיוצג במסגרת הליכי פשיטת הרגל אם לאו", כתבה השופטת.
פסק הדין יוצר שינוי משמעותי בעולם של הליכי פשיטת רגל. עד כה, היתה גישה די פשוטה: אם הכספים כבר חולקו, הם כבר חולקו. עכשיו, נאמנים יצטרכו לבצע בדיקה קפדנית של תיק בית המשפט לפני חלוקת כספים, כדי לוודא שהם לא מחלקים כספים שלא היה מקום לגבות מלכתחילה. השופטת רונן הדגישה בפסק דינה כי, "באותם מקרים כמו המקרה דנן, בהם יש בתיק בית המשפט מידע המאפשר לנאמן להסיק בבירור - ללא צורך בכל בירור עובדתי נוסף - כי הלכת לשצ'נקו חלה על החייב, אסור לו לחלק את הכספים". המשמעות המעשית היא שנאמנים יצטרכו להיות זהירים יותר ולא לסמוך על העובדה שהחייב לא העלה טענות. עליהם לבדוק את התיק באופן עצמאי ולוודא שאין מידע המצביע על כך שהחייב לא היה אמור לשלם מלכתחילה. לאור התוצאה, העובדה שמדובר בשאלה שעדיין לא התבררה ו"עמדתם ההגונה של המשיבים", לא חייב בית המשפט בהוצאות משפט.
