שי דולב, משנה למנכ"ל דוראל
שי דולב, משנה למנכ"ל דוראל

שי דולב: אנרגיה מתחדשת היא עוגן אסטרטגי

דולב, משנה למנכ"ל דוראל, ציין בועידת ביזפורטל כיצד סקטור האנרגיה המתחדשת הפך את ישראל ליצואנית של ידע, ומיצב את מעמדה בעולם כשחקן אסטרטגי  

אתי אפללו |


"אנרגיה מתחדשת אינה רק פתרון סביבתי או כלכלי, אלא בראש ובראשונה מרכיב של חירות וביטחון לאומי", מציין שי דולב, משנה למנכ"ל דוראל. תפיסה זו, לדבריו, מופיעה במסמכי האסטרטגיה של מדינות רבות, מגרמניה ועד סין, מברזיל ועד מקסיקו, ולא בשל סוגיית הפחמן בלבד. הסיבה העיקרית היא פגיעותן של מערכות אנרגיה מבוססות דלקים: "תחנות כוח מרכזיות תלויות בדלק, ביבוא ובשרשראות אספקה רגישות, וכל פגיעה בהן עלולה להחשיך מדינה שלמה".

פחות תלות, יותר חופש מדיני

"ישראל, הנשענת כמעט לחלוטין על גז טבעי, חשופה במיוחד. הפסקת אספקה או פגיעה בתשתית מרכזית היא תרחיש בעל השלכות מיידיות. אנרגיה מתחדשת, לעומת זאת, אינה תלויה ביכולת שינוע או בהחלטות פוליטיות חיצוניות. היא נשענת על שמש, רוח ומים, ובשילוב מערכות אגירה יוצרת רשת עמידה וגמישה יותר.

"ככל שמדינה פחות תלויה בדלקים מיובאים, כך חופש קבלת ההחלטות שלה גדל והמחיר הגיאו-פוליטי של מהלכים מדיניים פוחת". דולב הזכיר כי לו לישראל הייתה עצמאות אנרגטית גבוהה יותר, שיח סביב עסקאות גז אזוריות היה מתנהל תחת פרופיל סיכון שונה.

אחד התחומים שישראל מקדמת באופן בולט הוא אגרו וולטאי, שילוב של ייצור חשמל סולארי עם חקלאות. המודל נותן מענה למחסור בקרקע ולפגיעות הכלכלית של חקלאים. "דוראל הייתה הראשונה להקים מתקן אגרו וולטאי בישראל, עוד לפני שהוסדרה רגולציה ייעודית. המודל מייצר הכנסה נוספת לחקלאי, מפחית סיכונים, חוסך מים באמצעות הצללה, ואף משפר יבולים מסוימים, כפי שעולה ממחקרים חקלאיים. מעבר לביטחון אנרגטי, מדובר גם בחיזוק ביטחון תזונתי וביכולת לשמר חקלאות מקומית בתנאי תחרות ויבוא גובר".

דולב קשר בין מהפכת ה-AI לבין משבר תשתיות החשמל: "כל שאילתה, כל מודל, כל דאטה סנטר שורף אנרגיה בקנה מידה חריג, דרך GPU, מערכות קירור ותשתיות תומכות. התחזיות מצביעות על הכפלת קיבולת החשמל הנדרשת בעולם עד 2030 והמשך זינוק עד 2050. "צוואר הבקבוק המרכזי בהקמת דאטה סנטרים אינו הקרקע או ההון, אלא החיבור לרשת החשמל. מי שמחזיק חיבור, תחנה פרטית והיכולת לייצר קוט"ש זול, מחזיק יתרון אסטרטגי מול צרכני העל. מכאן גם העניין הגובר של ענקיות טכנולוגיה בתשתיות אנרגיה, לא רק בחשמל ירוק אלא בזמינות מיידית לרשת".

דולב ציין כי אנרגיה מתחדשת ללא אגירה מקשה על ניהול רשת: "באירופה, שבה שיעור האנרגיה המתחדשת גבוה, תנודות רוח ושמש משפיעות על יציבות התדר. לפי הערכות האיחוד האירופי, יידרשו מאות ג'יגה וואט של אגירה עד 2030 ו-2050. הרגולציה האירופית כבר מתמרצת הקמת מתקני אגירה באמצעות מכרזים ומקטעי מסחר קצרים. "מתקנים סולאריים משולבי אגירה ניתנים להקמה בתוך פחות משנה מרגע קבלת היתר, בעלות נמוכה יותר מתחנות כוח פוסיליות, ובגמישות תפעולית גבוהה, לרבות תחליף למערכות גיבוי יקרות".

לסיום, דולב הצביע על מה שכינה “נס כלכלי”: "בתוך מדינה קטנה צמחו חמש חברות אנרגיה מתחדשת בעלות פעילות בינלאומית משמעותית. סקטור האנרגיה רשם ביצועים עודפים במדדים המקומיים, והחברות הישראליות הפכו ליצואניות ידע, הון ותשתיות, המחזיקות נכסים אסטרטגיים במדינות אחרות".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

לדבריו, מעבר לתשואה למשקיעים, מדובר בכוח כלכלי, פוליטי ואסטרטגי שמחזק את מעמדה של ישראל בעולם, דרך השמש, הרוח והיכולת לאגור אנרגיה.



 

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה