"נכון לעכשיו אנחנו עדיין מאמינים במשק הישראלי, אבל זו לא אמונה עיוורת"

כלל ביטוח ניצחה בתשואות בשנה שעברה. הפנסיה, גמל והשתלמות שלה סיפק תשואות טובות מהגופים האחרים. הסיבה: ישראל. היא השקיעה במשקל גבוה יותר מהגופים האחרים בישראל. היא האמינה בשוק המקומי והיא עשתה זאת לאורך כל הדרך. כשגופים יצאו מכאן אחרי המלחמה, היא הגדילה פוזיציה. 

לא מדובר בהבדלים ענקיים בינה לבין הגופים האחרים, אבל גם משקל עודף של 2%-4% לטובת ישראל לעומת הגופים האחרים כשהשוק טס בשנה במעל 50%, זה המון. בשיחה עם אבייש עובדיה, עורך ביזפורטל, יורם נווה, מנכ"ל כלל מסביר מאיפה מגיע הרציונל למשקל יחסית גבוה בחברות ישראליות ומספק הערכה לגבי ההמשך. 

הובלתם בתשואות ב-2025, עם מסר ברור של משקל עודף להשקעות בישראל. מאיפה הגיעה האג'נדה הזאת והאם אתם עדיין דבקים בה?

• כלל ביטוח בשנת שיא: הרווח זינק ב-47% ל-2.27 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"קודם כל צריך לשים את הדברים בפרופורציה. זה לא אירוע של שנה אחת ולא החלטה של רגע. להיות מקום ראשון בתשואות ב-2025 זה כמובן משמח, אבל זה בעיקר תוצאה של עבודה שנעשית לאורך שנים, של צוות ושל דרך. אין כאן הבלחה. יש תהליך, יש דיונים, יש גם מחלוקות פנימיות, ובסוף מתקבלת החלטה.

"לגבי ישראל, לא התחלנו לדבר על השוק המקומי רק כשהוא התחיל לעלות. גם ב-2023 וגם ב-2024 היינו בגישה דומה. לא ברחנו מהשוק גם כשהייתה אווירה פחות נוחה, גם כשהיו כותרות וגם כשהיו ויכוחים אם נכון להקטין חשיפה. ביוני 2024, כשהתשואה על אג"ח ממשלת ישראל הגיעה לסביב 4.8%, נשאלנו כאן באחת הוועידות הקודמות, אם עדיין אנחנו מאמינים באג"ח. זו הייתה נקודת זמן מעניינת שנתפסה בעיני רבים כמסוכנת. אם מאמינים בכלכלה, ואם המחיר משקף סיכון בצורה מוגזמת וזאת היתה ההערכה שלנו אז זאת בדיוק הסיטואציה שבה צריך לבחון הגדלת חשיפה.

"לא הלכנו על מהלך קיצוני, לא עשינו משהו דרמטי כדי לבלוט, אבל גם לא הצטרפנו לגל יציאה מהשקעות מישראל. זה היה בעינינו מהלך מקצועי, לא אמירה אידיאולוגית".

• דוראל - ההכנסות עלו, ההפסד גדל בגלל מחיקות
• ETGA מסכמת את 2025 עם צמיחה דו-ספרתית בהכנסות וברווחים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ה-FDA אישר את הגרסה הביולוגית של טבע לטיפול באוסטאופורוזיס

"לפני כשנתיים חלק מהגופים הגדילו חשיפה לארצות הברית, וזה היה לגיטימי. ארצות הברית הציגה ביצועים חזקים, והייתה תחושה ששם נמצאת היציבות. אנחנו חשבנו שהיתרון היחסי שלנו הוא לא להיות תיבת דואר ל-S&P 500, אלא לנסות להבין איפה יש ערך. אנחנו מכירים את השוק הישראלי מקרוב, את החברות, את המנהלים, את המגמות. 

"יש לנו מגע אינטימי וישיר עם השוק והמשק. אנחנו יודעים למשל על המגדלים בת"א, מה עובד ומה שלושה רחובות ליד פחות טוב. יש הטייה ברורה למנהלי השקעות להיות מוטים לשוק המקומי שלהם השאלה כמה.

"כלכלת ישראל היא קטנה מאוד מאוד ביחס לכלכלת העולם. לכאורה, ההשקעות בישראל היו אמורות להיות באם עושים אלוקציה גלובלית שיעור מזערי, ובכל זאת הגופים המוסדיים מחזיקים בשיעור גבוה  מאוד באופן יחסי בשוק המקומי. לא רק אנחנו. זה לא חריג. באנגליה שמהווה כמה אחוזים בודדים מהכלכלה העולמית מחזיקים ב-50% מהכספים המנוהלים בנכסים באנגליה. מי שמכיר את השוק שלו לעומק יש לו יתרון מסוים". 

אתם עדיין מאמינים שהכלכלה הישראלית אטרקטיבית ביחס לעולם שבורסה המקומית תהיה חזקה יותר מאחרות?

"אני מסתכל על זה בצורה יחסית. אם מוציאים לרגע את האירוע הגיאופוליטי, הכלכלה הישראלית במצב טוב בהשוואה לחלק גדול מאירופה. יחס חוב תוצר אצלנו הגיע בשיא המלחמה לאזור 70%, וכיום אנחנו סביב 68%. בצרפת, אנגליה וספרד מדברים על סביב 100% ואף יותר. זה פער משמעותי.

"גם בצמיחה יש פער. באיטליה או במדינות אירופיות אחרות התחזיות הן סביב 1% עד 1.5% צמיחה ריאלית. בישראל מדברים על מעל 5% ל-2026. כששוק צומח בקצב כזה, חברה יכולה לצמוח יחד עם השוק, בלי לקחת נתח שוק אגרסיבי ממתחרים. זה הבדל מהותי. אנחנו בצמיחה מאוד משמעותית. אני מגיע ממפגש עם משקיעים זרים, הם רואים אותנו כמאוד מעניינים להשקעה. 

"יש כאן גם דמוגרפיה חיובית, עצמאות אנרגטית יחסית, והשקעות ביטחוניות שנעשו לאורך שנים בעוד שבמדינות רבות רק עכשיו מתחילים בהשקעות האלו. זה לא אומר שאין סיכונים. מי שחושב שהוא רואה הכול הוא יהיר. גם אנחנו לא רואים הכול. אבל כשמשווים את התמונה הרחבה, המצב כאן לא פחות טוב, ובחלק מהפרמטרים אפילו טוב יותר מהרבה מקומות אחרים בעולם".

אז כלל תמשיך להיות עם חשיפה יחסית גבוהה לישראל?

"אנחנו לא משקיעים בצורה עיוורת ולא מחליטים על בסיס סיסמה. טעות להסתכל רק על מה שעבד בשנה האחרונה ולהניח שזה ימשיך באותה צורה. אנחנו בוחנים הזדמנויות כל הזמן ומשנים משקל בהתאם לתמחור ולסיכון.

"נכון לעכשיו אנחנו עדיין מאמינים במשק הישראלי. ב-2025 ובכניסה ל-2026 אנחנו רואים נתונים חזקים יחסית. בצד האפסייד, יש כאן עדיין מנועי צמיחה. אבל זה לא נקי מסיכונים ולצד האופטימיות יש גם אחריות. צריך להסתכל על תקציב, על השקעה בתשתיות ועל המשך חיזוק מנועי הצמיחה. זה לא מובן מאליו".

יש לכם נכס חשוב שאין לאחרות - מקס. איך אתם רואים אותה בעוד מספר שנים? 

"מקס פועלת בתחום מפוקח מאוד, ולכן הרבה תלוי גם בהחלטות רגולטוריות ובדיונים בכנסת. אנחנו מחזיקים בה כבר כמעט שלוש שנים. נשאלה לא פעם השאלה אם נכון שגוף מוסדי יחזיק חברת כרטיסי אשראי. מבחינתי כן -  התרומה ללקוחות היא גדולה מאוד. מקס היא הקטנה מבין שלוש חברות כרטיסי האשראי, אבל היא תחרותית מאוד. יש לה תיק אשראי צרכני משמעותי, שנבנה מתוך מדיניות ברורה. הריביות שלה אטרקטיביות יחסית.

"בנוסף, מקס הייתה הראשונה להשיק פיקדונות, עם ריבית של סביב 3%. זה מאפשר לה ליהנות ממרווח מסוים. אם הפיקדונות יהפכו למקור מימון זול יותר שיתמוך באשראי צרכני, יש כאן פוטנציאל משמעותי.

מקס משקפת את הכלכלה הישראלית. עדיין לא חזרנו לפעילות מלאה, יש מילואים, יש צריכה שלא חזרה לגמרי לרמות קודמות. אם נראה חזרה לשגרה מלאה, זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בפעילות שלה. אנחנו רואים בה מנוע צמיחה חשוב בתוך הקבוצה".