כמה תשואה צריך כדי להכפיל את הכסף בתוך 10 שנים?

כ-7.2% בשנה. זהו כלל 72, שמחלק את המספר 72 בתשואה השנתית המשוערת ומחזיר את מספר השנים עד להכפלה: 72 חלקי 7.2 שווה בדיוק עשר. בתשואה של 6% ההכפלה לוקחת כ-12 שנים, בתשואה של 9% היא מגיעה תוך כשמונה שנים, וזו הערכה פשוטה שאפשר לעשות בראש בלי מחשבון.

כלל 72 מחושב על תשואה ברוטו, וזה הסייג המרכזי שלו. במס של 25% על הרווח הריאלי, בתשואה של 7.2% ובאינפלציה של 1.5%, המס לוקח כ-1.4% ומותיר כ-5.8% נטו, כך שההכפלה נדחית לכ-12 שנים במקום לעשר. שנתיים שלמות נוספות למסלול, וכולן נובעות מהמס על הרווח שנצבר בדרך. המס עצמו נגבה במועד המימוש, כך שעד אז הסכום המלא ממשיך לצבור תשואה, וההפרש בין המסלולים תלוי גם בשאלה כמה פעמים התיק נמכר ונקנה מחדש לאורך התקופה.

החישוב המדויק נותן 7.18%, שהוא השורש העשירי של 2, בעוד כלל 72 מחזיר 7.2%, פער של שתי מאיות האחוז. בטווחים קצרים הכלל סוטה יותר: להכפלה בחמש שנים דרושים 14.87% בפועל בעוד הכלל מציע 14.4%, ובטווחים ארוכים הוא מדויק כמעט לחלוטין. הסיבה היא שהמספר 72 נבחר כקירוב שמדויק במיוחד סביב תשואות של קרוב ל-8%, ומתרחק ככל שמתרחקים מהתחום הזה.

השאלה ההפוכה, זמן ההכפלה בתשואות שונות, נשענת על אותו חישוב עצמו: במקום לקבע עשר שנים ולחפש תשואה, מקבעים תשואה ומחפשים שנים. טעות קטנה בהערכת התשואה מזיזה את התוצאה בשנים שלמות, ופער של אחוז אחד בין 6% ל-7% שווה קרוב לשנתיים בזמן ההכפלה.

כדי להכפיל בפועל בעשר שנים נדרשת תשואה ברוטו גבוהה יותר. באינפלציה של 1.5% ובמס של 25% על הרווח הריאלי, תשואה של 9.07% בשנה היא זו שמותירה 7.18% נטו. ההפרש של כמעט שתי נקודות אחוז הוא כל מה שהמס לוקח מהחישוב, והוא מתרחב ככל שהתשואה עצמה גבוהה יותר.

הכפלה נומינלית רחוקה מהכפלה בכוח קנייה. עשר שנים באינפלציה של 1.5% מעלות את המחירים בכ-16%, כך ששקל שהוכפל קונה פי 1.72 במקום פי שניים. אותה הבחנה עומדת גם בכמה לחסוך בחודש למיליון שקל, שבו היעד נקוב בשקלים של היום, והמספר שנבדק במוצר הוא התשואה אחרי דמי ניהול ואחרי מס.