כמה כסף צריך להיות בחשבון לפני שמתחילים להשקיע?

הקרן שנבנית קודם היא קרן חירום, בהיקף של שלושה עד שישה חודשי הוצאה. סכום מינימום קבוע להתחלת השקעה הוא שאלה שולית לצד השאלה מה קורה ביום שבו נדרש כסף במפתיע.

אדם שמחזיק 30 אלף שקל בתיק ומוכר חלק ממנו בכל פעם שמתקלקל מזגן או נוחת חשבון גדול, מוכר בתזמון שנכפה עליו ובמחיר של אותו יום. קרן חירום קיימת כדי שהחלטת המכירה תישאר בידיים שלו.

500 שקל בחודש אפשר להפנות להשקעה כבר בזמן שהקרן נבנית. הסדר המעשי הוא בנייה מקבילה של נזילות ושל השקעה, במקום המתנה עד שנצבר סכום עגול; שנתיים של המתנה כזו מוותרות דווקא על שנות הצבירה הראשונות, אלה שהריבית דריבית מתגמלת הכי הרבה.

קרן חירום שייכת לאפיק יומי. קרן כספית גובה דמי ניהול של 0.06% עד 0.19% ונזילה בכל יום מסחר, וזה הקריטריון המרכזי: הכסף חוזר לחשבון תוך יום עסקים. התשואה שמוצגת לה ל-12 החודשים האחרונים, 4.1% עד 4.35%, מתארת תקופה שהריבית בה הייתה גבוהה יותר, והקצב הנוכחי עומד על 2.9% עד 3.25%.

משק בית שמוציא 12 אלף שקל בחודש זקוק ל-36 אלף שקל לשלושה חודשים ול-72 אלף לחצי שנה. בקצב הנוכחי 36 אלף שקל בקרן כספית מייצרים כ-1,050 עד 1,170 שקל בשנה, ודמי הניהול עליהם נעים בין 22 ל-68 שקל בלבד. היחס בין שני המספרים מסביר למה כסף שממתין לשעת חירום עדיין עובד: העלות מסתכמת בפחות מעשירית מהתשואה.

הפער בין התשואה שמוצגת ל-12 החודשים לבין הקצב הנוכחי נע סביב אחוז שלם. תכנון שנה קדימה לפי המספר ההיסטורי מנפח את הציפייה בכ-400 שקל על 36 אלף, וזו הבדיקה שמתוארת באיך בודקים ריבית על פיקדון.

פיקדון נעול לשנה ב-2% עד 2.75% מתאים פחות לקרן חירום, מפני שהתפקיד היחיד שלה הוא להיות זמינה ביום שבו היא נדרשת, ושבירה מוקדמת גובה קנס או מוחקת חלק מהריבית שנצברה. גם היקף ההפקדה מזיז מעט: הפועלים משלם 1.99% בין אלף שקל למיליון.

ההוצאה החודשית בפועל, כפי שהיא מופיעה בדף החשבון של שלושת החודשים האחרונים, היא המספר שממנו נגזר הכול. גודל קרן החירום הנדרשת יוצא ממנו ישירות, וחישוב שנשען על ההכנסה במקום על ההוצאה מייצר קרן קטנה מדי: פער של 2,000 שקל בחודש בין ההערכה למציאות מסתכם ב-12 אלף שקל חסרים בקרן של חצי שנה.