איך בודקים אם הריבית שהבנק מציע על פיקדון באמת טובה?

הדרך הפשוטה היא להשוות לפחות שלוש הצעות באותו יום, על אותו סכום ועל אותה תקופה. ריבית של 2.3% יכולה להיראות סבירה עד שבנק אחר מציע 2.6%, וקרן כספית נעה בקצב שנתי של 2.9% עד 3.25% עם נזילות גבוהה יותר. מק"מ לשנה נסחר כיום בתשואה של 3.22% עד 3.31%, וזה רף זמין מחשבון ניירות ערך בלי לשכנע פקיד.

על 200 אלף שקל, פער של 0.3% שווה כ-600 שקל בשנה לפני מס. אחרי מס של 15% על ריבית שקלית נשארים כ-510 שקל. על מיליון שקל מדובר בכ-2,550 שקל נטו. גודל ההפקדה כמעט אינו משנה את התעריפון בבנקים רבים: אותה ריבית של כ-2% מוצעת גם על אלף שקל וגם על מיליון, אלא אם מגיעים עם הצעה מתחרה.

כאן המלכודת שחוזרת בהסכמים. הבנק כותב "עד 2.75%", והמספר הגבוה חל רק על חלק מהכסף או רק על חלק מהתקופה. דוגמה על 200 אלף שקל לשנה: 40 אלף ב-1.5%, 60 אלף ב-2.4%, ו-100 אלף ב-2.75%. הריבית המשוקללת היא 2.39%, לא 2.75%. מי שמחשב לפי המספר שעל הכותרת מקבל בסוף השנה פחות ממה שחשב.

הריבית הנקובה מתייחסת תמיד לשנה: פיקדון לשלושה חודשים ב-2.4% מחזיר 0.6% בפועל. גם פיקדון מול סיכון בבורסה נבחן בשיעור שנתי אחיד.

עוד דברים שצריך לפתוח בהסכם: האם הריבית שנתית או נומינלית, האם יש ריבית דריבית, מה העלות ביציאה מוקדמת, והאם ההצעה תקפה רק ל"כסף חדש" שמגיע מבנק אחר. הצעה לכסף חדש ב-2.8% לצד 2.1% על הכסף שכבר אצלם היא שתי עסקאות, לא אחת.

פיקדון שקלי חייב ב-15% מס על הריבית עצמה. זה שיעור קבוע, נפרד ממדרגות מס הכנסה על משכורת. מי שמחשב 31% או 35% על הפיקדון מגדיל את המס פי שניים ויותר ממה שירד בפועל. על 200 אלף שקל ב-2.6% המס הוא כ-780 שקל, לא כ-1,800.

כאן מגיעה השאלה שחוזרת אצל קוראים: למה הפער בין מה שהבנק משלם למה שהוא גובה כל כך גדול. זה המרווח הפיננסי, ומקור הרווח העיקרי של הבנק. על הפיקדון שלכם הוא משלם 2% עד 2.75%, על הלוואה צרכנית הוא גובה את הפריים, 5%, בתוספת מרווח של כמה אחוזים, ועל מינוס בעו"ש הוא גובה יותר מכולם, כי זה אשראי זמין מיידית, בלי בטוחה ובלי התחייבות לתקופה. ככל שהתחייבתם לתקופה ארוכה יותר ולסכום גדול יותר, כך המרווח מצטמצם. לבנק יש לעיתים מרווח גם במשא ומתן. לקוח שמגיע עם צילום הצעה מבנק שני מקבל לעיתים עוד 0.2% עד 0.4%. אפשר גם להצליב מול פיקדון מול קרן כספית ומול לוח הריביות שמפרסם בנק ישראל. השאלה שסוגרת את ההשוואה היא אחת: כמה כסף ייכנס לחשבון בסוף התקופה, נטו אחרי מס, ומה מוותרים עליו בנזילות כדי לקבל את המספר הזה.