כמה כסף אפשר להפסיד במניה בודדת לעומת מדד?

במניה בודדת ההפסד יכול להגיע כמעט ל-100%, מפני שחברות פושטות רגל וההחזקה נמחקת יחד איתן. במדד רחב אותה קריסה עצמה היא חלק קטן מהתיק: מדד יכול לרדת 30% עד 50% במשבר, והסיכון למחיקה מלאה שלו נמוך בהרבה. ההפרש בין השניים נובע ממספר הגורמים שצריכים להשתבש בבת אחת: מחיקה של תיק מפוזר דורשת קריסה של כל החברות שבו יחד, בעוד מחיקה של החזקה בודדת דורשת אירוע אחד בחברה אחת.

חברה שמשקלה במדד 2% ונמחקת לגמרי גורעת 2% מהמדד, וזה הגבול העליון של הנזק שהיא יכולה לגרום. המדד גם מחליף אותה בחברה אחרת בלי פעולה מצד המשקיע, מפני שההרכב מתעדכן לפי כללים שנקבעו מראש. הפיזור בפועל נמדד לפי משקל החברות הגדולות במדד, בעוד מספר החברות שמופיע בשמו מלמד על כך מעט.

בתיק של 100 אלף שקל שבו 10% מושקעים במניה אחת, מחיקה מלאה שלה גורעת 10 אלף שקל, והתיק צריך לעלות 11.1% כדי לחזור לרמה שממנה יצא. אותם 100 אלף שהושקעו כולם באותה מניה יורדים לאפס, ומשם כל אחוז של עלייה מחושב על אפס ונשאר אפס. מדד רחב שיורד 40% חייב לעלות 66.7% כדי לחזור לרמה שממנה התחיל, וגודל העלייה הזאת הוא שקובע את משך ההתאוששות מירידות בשוק.

המדד ממשיך לתפקד גם בלי החברה שנמחקה. היא יוצאת ממנו אחרי שכבר איבדה את רוב משקלה, ובמקומה נכנסת חברה אחרת במשקל מלא, ולכן ההתאוששות שלו נשענת על כלל החברות במקום על הישרדות של אחת מהן. במניה בודדת מנגנון ההחלפה הזה חסר, וכשהחברה נעלמת ההחזקה נעלמת איתה.

פיזור נמדד לפי משקלים ולפי ענפים. שלושים מניות מאותו ענף נעות יחד ומתנהגות כמו החזקה אחת גדולה, מפני שאותם גורמים משפיעים על כולן באותו כיוון ובאותו תזמון. הבדיקה נעשית בדף פרטי הקרן: משקל עשר ההחזקות הגדולות וחלוקת הענפים. קרן שמכריזה על מאות חברות ומרכזת חלק גדול מנכסיה בעשר הגדולות מתנהגת קרוב יותר לתיק מצומצם מכפי שהשם שלה מרמז. מדד שרוב משקלו מרוכז בענף אחד יכול להיסחר גם ברמת מחיר גבוהה, ולכן לצד ההרכב נבדק מכפיל הרווח של המדד.