מה זה מכפיל רווח ואיך משתמשים בו?

מכפיל רווח מחלק את שווי החברה ברווח השנתי שלה.

חברה ששווה 10 מיליארד שקל ומרוויחה מיליארד שקל נסחרת במכפיל 10.

חברה ששווה אותו סכום ומרוויחה 250 מיליון שקל נסחרת במכפיל 40.

אותה חברה ששווה 10 מיליארד שקל: אם הרווח השנתי יורד ל-800 מיליון והמחיר בבורסה עומד במקום, המכפיל מטפס ל-12.5. אם הרווח עולה ל-1.25 מיליארד, המכפיל יורד ל-8. המספר זז בלי שהמניה זזה, כי המכנה הוא שהשתנה.

מכפיל נמוך יכול להעיד על מניה זולה, אבל גם על עסק שנמצא בבעיה.

מכפיל גבוה יכול להעיד על ציפיות לצמיחה.

הכלי עובד טוב יותר כאשר משווים חברות דומות.

השוואה בין ענפים שונים מטעה: לבנק ולחברת תוכנה יש מבנה רווח שונה לגמרי, ומכפיל זהה אומר עליהם דברים שונים. מלכודת נוספת היא חברה מחזורית, שבה המכפיל נמוך דווקא בשיא הרווחיות ולפני ירידה ברווח. סביבת הריבית מזיזה את שני הצדדים בבת אחת, וזו הנקודה בהשפעת ירידת ריבית על מניות ואג"ח.

אפשר להפוך את המכפיל לתשואה. מכפיל 10 שקול לתשואת רווח של 10%, ומכפיל 40 שקול ל-2.5%. מק"מ לשנה נסחר היום בתשואה של 3.22% עד 3.31% בלי סיכון, וזו אמת המידה שמולה נמדד המכפיל. ככל שהריבית חסרת הסיכון גבוהה יותר, מכפיל גבוה נדרש להצדיק את עצמו בצמיחה.

תשואת רווח של 10% מול מק"מ בתשואה של 3.3% משאירה פער של כ-6.7 נקודות אחוז, וזה הפיצוי שהמשקיע מקבל על הסיכון. כשהתשואה חסרת הסיכון עולה והמחיר לא זז, הפער מצטמצם, וזה הקשר בין תשואות אג"ח לתמחור מניות. הבדיקה נעשית על שני שדות: על איזה רווח מחושב המכפיל, היסטורי או חזוי, ומול איזו קבוצת השוואה.