מה עדיף בתקופה של ריבית גבוהה: מניות, אג"ח או מזומן?

ריבית גבוהה הופכת מזומן ואג"ח לאטרקטיביים יותר.

כאשר פיקדון נותן תשואה סבירה, המשקיע מקבל אלטרנטיבה למניות.

אג"ח חדשות מונפקות בתשואות גבוהות יותר.

מניות, במיוחד חברות צמיחה, יכולות לסבול משיעורי היוון גבוהים.

שיעור היוון גבוה מקטין את הערך הנוכחי של רווח עתידי, ולכן חברה שרוב רווחיה צפויים בעוד שנים מושפעת יותר מחברה שמרוויחה היום. באג"ח המנגנון ישיר: כשמונפקות סדרות בתשואה גבוהה, מחיר הסדרות הישנות יורד עד שהתשואה משתווה, וככל שהמח"מ ארוך יותר התנועה חדה יותר. אותו מנגנון פועל גם בכיוון ההפוך, וזה מה קורה כשהריבית יורדת.

אבל אין כלל שאומר שמניות יורדות תמיד בריבית גבוהה.

הבחירה תלויה בטווח ובסיכון.

הטווח קובע איזה סיכון בכלל רלוונטי. כסף שנדרש בעוד שנה מושפע מהמחיר ביום מסוים, בעוד כסף שנשאר מושקע לאורך שנים מושפע יותר מהצבירה. משך ההתאוששות אחרי ירידות הוא הנתון שמחבר בין השניים.

המספרים מסבירים כמה סבירה התשואה הזו. ריבית בנק ישראל עומדת על 3.5% והפריים על 5%, אבל פיקדון שקלי לשנה משלם רק 2% עד 2.75%. מק"מ לאותה תקופה נסחר ב-3.22% עד 3.31%, וקרן כספית רצה בקצב של 2.9% עד 3.25%. מול אינפלציה של 1.5%, זה ההפרש שנשאר ביד.

הפער האמיתי נמדד אחרי מס ואינפלציה. פיקדון שקלי ב-2.5% על 100 אלף שקל מניב 2,500 שקל, מס נומינלי של 15% גורע 375 שקל, ואחרי אינפלציה של 1,500 שקל נשארים כ-625 שקל. מק"מ ב-3.25% מניב 3,250 שקל, מס של 487 שקל, ובניכוי האינפלציה נשארים כ-1,263 שקל. בקרן כספית המס הוא 25% על הרווח הריאלי, כלומר על 1,500 שקל בלבד. הבדיקה נעשית על שיעור המס בכל מכשיר, על המח"מ בקרן האג"ח, ועל השאלה אם ריבית הפיקדון מובטחת לכל התקופה.