האם ריבית של 1% יותר בהלוואה באמת משנה הרבה?

כן, ובעיקר בהלוואות גדולות וארוכות: אחוז אחד על 500 אלף שקל לעשר שנים שווה 30,500 שקל.

על הלוואה של 20 אלף שקל לשנה, ההבדל קטן יותר.

לכן ככל שההלוואה גדולה וארוכה יותר, המיקוח על הריבית חשוב יותר.

הריבית על הלוואה צמודה לפריים, שעומד היום על 5.0% אחרי שריבית בנק ישראל ירדה ל-3.5%. מה שנתון למיקוח הוא המרווח מעל הפריים, ולא הפריים עצמו. ההשוואה הנכונה בין הצעות היא לפי הריבית המתואמת וסך ההחזר בשקלים, כי החזר חודשי דומה יכול להסתיר פריסה ארוכה יותר. המרווח נקבע לפי הסיכון שהבנק מייחס ללווה ולפי היקף הפעילות בחשבון, ולכן שני לקוחות באותו בנק ובאותו יום יכולים לקבל הצעות שנפרדות באחוז שלם על אותה הלוואה עצמה. להרחבה: כמה שווה היום מיליון שקל של עוד 20 שנה?

בהלוואה של 500 אלף שקל לעשר שנים בלוח שפיצר, ריבית של 6%, פריים בתוספת נקודה, מייצרת החזר חודשי של 5,551 שקל, וריבית של 7% מייצרת החזר של 5,806 שקל. ההפרש הוא 255 שקל בחודש ו-30,500 שקל בסך התשלומים, על אותה הלוואה בדיוק, וזה המספר שעונה על השאלה מתי הריבית על ההלוואה יקרה מדי. 255 שקל בחודש נראים זניחים לצד החזר של 5,551 שקל, וזה בדיוק מה שמקשה להעריך את ההפרש בלי לחשב אותו לכל התקופה.

אותו בנק משלם על פיקדון שקלי לשנה 2% עד 2.75% וגובה על ההלוואה 6% עד 7%, והמרווח הזה הוא מה שנתון למיקוח. בתשלום הראשון בריבית 6% רכיב הריבית הוא 2,500 שקל מתוך 5,551, ובריבית 7% הוא 2,917 מתוך 5,806, כלומר מחצית מהתשלום. הריבית נגבית על היתרה, ולכן האחוז הנוסף נגבה על יתרה גבוהה לאורך זמן רב יותר. ככל שהתקופה מתארכת המשקל של האחוז הנוסף גדל, מפני שהוא נגבה על יתרה שיורדת לאט: בהלוואה לשנתיים הוא כמעט נעלם, ובהלוואה לעשר שנים הוא מצטבר לסכום שגדול מחמישה החזרים חודשיים.

ריבית שנתית שמחושבת חודשית אינה מה שנראה: 6% שנגבים בכל חודש שווים 6.17% בפועל, כי הריבית של כל חודש נצברת על יתרה שכוללת את זו של החודש הקודם. זה הפער בין ריבית נומינלית לאפקטיבית, והוא גדל ככל שתדירות החיוב גבוהה יותר.