אייראנג'י: ההכנסות צנחו וההפסד כמעט הוכפל

דוח שנפתח במכתב ארוך של המנכ"ל אמור, על פי רוב להכין אתכם למספרים החלשים שיגיעו בפרקים הבאים. 

הדוחות החציוניים של אייראנג'י (אייראנג'י טק 0.16%  ), לשעבר אוגווינד, נפתחים במכתב ארוך של המנכ"ל טל רז שנכנס ביוני 2025 לכיסא המנכ"ל. רז, שכיהן קודם לכן כמנכ"ל אפקון, הובא כדי להוביל את המהפך בחברה. כעבור כשנה הוא כותב על "שינוי עמוק" ו"תשתית טובה לצמיחה", אבל המספרים מראים שהשינוי עדיין לא הגיע לשורות הרווח.

בשוק, לפחות אם נשפוט לפי ביצועי המניה, מגלים יותר אופטימיות. המניה של אייראנג'י עם זינוק של כ-45% מתחילת השנה ומשלימה עלייה של 86% בתוך 12 חודשים, נסחרת בשווי של כ-160 מיליון שקל. אלא שהמבחן, כפי שרז עצמו כותב, הוא לתרגם את השינוי לפעילות ולתזרים, ובמחצית הראשונה של 2026 זה עדיין לא קורה - לעמוד המניה הייעודי.

הכנסות אייראנג'י ירדו ב-33% והסתכמו ב-4.17 מיליון שקל, לעומת 6.25 מיליון שקל במחצית המקבילה. הרווח הגולמי ירד ב-15% ל-1.47 מיליון שקל, אם כי שיעור הרווחיות הגולמית השתפר לכ-35%, לעומת כ-27.5% בתקופה המקבילה. ההוצאות, לעומת זאת, ממשיכות להיות גדולות בהרבה מהפעילות. הוצאות המחקר והפיתוח עלו ב-21% ל-3.65 מיליון שקל, הוצאות ההנהלה והכלליות עלו ב-16% ל-4.58 מיליון שקל, ובנוסף נרשמו הוצאות תשלום מבוסס מניות של 1.9 מיליון שקל והוצאות ארגון מחדש של 570 אלף שקל.

התוצאה היא הפסד תפעולי של 11.49 מיליון שקל, לעומת 8.43 מיליון שקל בתקופה המקבילה, זינוק של 36%. הוצאות המימון נטו הסתכמו ב-2.32 מיליון שקל, לעומת הכנסות מימון נטו של 1.08 מיליון שקל במחצית המקבילה. בשורה התחתונה ההפסד הנקי זינק ב-88% ל-13.82 מיליון שקל, לעומת 7.36 מיליון שקל בשנה שעברה. לשם השוואה, בכל שנת 2025 הפסידה החברה 15.94 מיליון שקל. כלומר, בתוך שישה חודשים אייראנג'י כבר רשמה כמעט 87% מההפסד של השנה הקודמת, בזמן שההכנסות הגיעו לכשליש בלבד מההכנסות השנתיות של 2025.

גם התזרים אינו מספק נחמה. הפעילות השוטפת צרכה 11.8 מיליון שקל במחצית, לעומת קצת יותר מ-7 מיליון שקל בתקופה המקבילה. פעילות ההשקעה צרכה עוד 21.7 מיליון שקל, בעיקר בעקבות רכישת פרויקטים בפולין והעמדת מימון לגרין-גו. מי שסגרה את הפער היא פעילות המימון, שהכניסה 31.3 מיליון שקל, בעיקר מגיוס הון ומימון לפרויקט בפולין. אם נרצה לסכם את זה במילים יותר פשוטות, המזומנים שנכנסו לחברה הגיעו, בעיקר, ממשקיעים וממלווים, לא מהפעילות העסקית.

לזכותה של אייראנג'י צריך לומר שהיא כבר אינה בדיוק אותה אוגווינד. החברה, שהוקמה ב-2012 ונכנסה לבורסה ב-2019 באמצעות מיזוג לשלד בורסאי, התבססה בעבר על AirSmart להתייעלות במערכות אוויר דחוס ועל AirBattery לאגירת אנרגיה באוויר דחוס. בתחילת השנה היא החליפה את שמה ומנסה עכשיו לבנות פעילות רחבה יותר הכוללת EPC, ייזום והחזקה בפרויקטים לייצור ולאגירת חשמל. השינוי הזה עשוי להוסיף לה מקורות הכנסה, אבל נכון למחצית הפעילות החדשה עדיין קטנה ביחס להוצאות.

מתוך הכנסות המחצית, 3.06 מיליון שקל הגיעו מפעילות ה-EPC ועוד 1.11 מיליון שקל מפרויקטים של אנרגיה מתחדשת. פעילות ה-CAPP, שאמורה להישאר הליבה הטכנולוגית ומנוע הערך המבדל של החברה, לא רשמה הכנסות. מנגד, התחום ייצר עלויות של 4.04 מיליון שקל. כלומר, הטכנולוגיה שסביבה נבנה הסיפור של אוגווינד בעבר והסיפור של אייראנג'י כיום עדיין בעיקר מוציאה כסף.

• אייראנג'י מזנקת - אבל זו המילה שהשוק אולי מפספס: "בחינה"
• חג'ג' אירופה ואייראנג'י יקימו פרויקט אגירת אנרגיה ברומניה בהשקעה של כ-55 מיליון אירו

החברה תולה תקוות ברכישת 51% מגרין-גו, שהושלמה רק ביולי ולכן תוצאותיה עדיין אינן מאוחדות בדוחות המחצית. גרין-גו רשמה במחצית הכנסות של 2.78 מיליון שקל ורווח נקי של 191 אלף שקל. מדובר בפעילות רווחית, אבל קטנה ביחס להפסדי הקבוצה. בנוסף, הנתונים שלה חושבו לפי תקינה ישראלית ולא לפי IFRS, ואינם סקורים או מבוקרים.

נכון ל-30 ביוני לא היה לאייראנג'י צבר הזמנות מחייב שטרם הוכר בדוחות. אחרי מועד המאזן נבנה בתחום ה-EPC צבר מחייב של כ-48 מיליון שקל. זה נתון חיובי יותר מההבטחות הרחוקות, אבל גם הוא יוכר רק לפי קצב ביצוע העבודות. לצד הצבר מציגה החברה הסכם מסגרת עם נופר, הכולל שבעה פרויקטים בהיקף סולארי של 22.15 מגה-וואט ובהיקף אגירה של 225.68 מגה-וואט שעה. ההיקף הפוטנציאלי של עבודות ההקמה עשוי להגיע ל-200 מיליון שקל בשנתיים, אבל הסכום אינו נכלל בצבר ותלוי בהזמנות עבודה ובהסכמים פרטניים. גם האפשרות להצטרף כשותפת הון בשיעור של עד 30% נתונה לשיקול דעתה של נופר.

אייראנג'י מציגה גם שורה ארוכה של פרויקטים בפולין, איטליה, רומניה, דנמרק ובריטניה, לצד תחזיות הכנסה ו-EBITDA שמגיעות עד 2032. חלק מהפרויקטים כבר פעילים, אבל הגדולים שבהם עדיין בפיתוח, במשא ומתן או בבדיקת היתכנות. פרויקט Brindisi באיטליה, למשל, מוצג עם השקעה חזויה של כ-1.09 מיליארד שקל ו-EBITDA שנתי של 115.5 מיליון שקל, אבל ההפעלה המסחרית צפויה רק ב-2029 והיא תלויה בין היתר בזכייה במכרז MACSE.

בתחום ה-CAPP מציגה החברה פייפליין של 7,700 מגה-וואט שעה. הפרויקט ברומניה צפוי, לפי התחזית, להתחיל לפעול מסחרית ב-2031, והפרויקט בדנמרק ב-2032. כרגע מדובר בפרויקטים מותנים, שדורשים בדיקות, הסכמים מחייבים, מימון והחלטות השקעה. חשוב גם שהתחזיות בטבלאות מוצגות לפי החזקה של 100% בפרויקטים, אף שבחלקם אייראנג'י צפויה להחזיק רק 30%, 40% או 50%.