בג"ץ: הביטוח הלאומי לא יהיה מעורב במינוי חברי הוועדות הרפואיות

הביטוח הלאומי אינו רשאי להיות מעורב במינוי הפוסקים הרפואיים החברים בוועדות המכריעות במחלוקות בינו לבין מבוטחיו. כך קובעת שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר. פסק הדין ייכנס לתוקפו בעוד שנה, ואז ייאסר על שר העבודה להיוועץ במוסד בעת מינוי הפוסקים. וילנר קיבלה את עתירת לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות החולה והעמותה לסרטן העור.

"תכלית הוראות הדין, אשר מסמיכות דווקא את השר למנות פוסקים רפואיים, היא לנתק את המוסד לביטוח לאומי מהליכי מינוי אלו, כדי לשמור על עצמאות הוועדות הרפואיות ועל אי-התלות של הפוסקים הרפואיים; ולמנוע מצב שבו המוסד לביטוח לאומי ממנה את מי שמכריע במחלוקות בעניינו, על הקשיים הטבועים בכך", אומרת וילנר.

פוסקים רפואיים, מסבירה וילנר, הם " חברי ועדות רפואיות שהדין מסמיך את שר העבודה למנותם; ועדות אלו הן גופים סטטוטוריים מעין-שיפוטיים, אשר מכריעים במחלוקות רפואיות בין המוסד לביטוח לאומי למבוטחיו. בשים לב לתפקידן כאמור, מאפיין עיקרי והכרחי של ועדות אלו הוא עצמאותן ואי-תלותן במוסד לביטוח לאומי, בהיותו בעל דין קבוע בהליכים שלפניהן".

בפועל, נטען בעתירה, הלשכה הרפואית של הביטוח הלאומי שולטת במינוי הפוסקים הרפואיים, שכן היא הקובעת מיהם הכשירים לתפקיד - ושר העבודה תמיד מאמץ את המלצותיה. לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי, שינו שר העבודה דאז, יואב בן-צור, והמוסד את הנהלים למינוי הפוסקים, כך שהמשרד יבדוק בצורה יותר מעמיקה את המלצות המוסד.

השר אינו רשאי לאצול את סמכותו

אולם, וילנר קובעת שאין די בכך ומתמצתת את פסק דינה: "ראשית, אעמוד על תפקיד הוועדות הרפואיות ומהותן, ואראה כי מאפיין עיקרי והכרחי של עבודתן הוא עצמאותן ואי-תלותן במוסד לביטוח לאומי. בהמשך לכך, אסקור דיונים שנערכו במסגרות שונות, לרבות בפסיקתו של בית משפט זה ובוועדות ציבוריות שהוקמו על-ידי הכנסת והממשלה, ביחס לטענות בדבר פגיעה בעצמאות הוועדות הרפואיות כתוצאה ממעורבות המוסד בעבודתן, ובפרט בקביעת הרכביהן. על רקע זה, אראה כי השר אינו רשאי לאצול למוסד מסמכויותיו הנוגעות למינוי פוסקים רפואיים; וכי לא ניתן להכשיר את מעורבות המוסד בהליכי המינוי האמורים דרך הגדרתה כ'סיוע' גרידא לשר בהפעלת סמכותו".

וילנר מעירה, כי כבר ב-2009 המליץ מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, להפסיק את מעורבות הביטוח הלאומי במינוי הפוסקים. היא מזכירה שמספר הצעות חוק ברוח זו לא התקדמו, וכך גם לא יושמו המלצותיהן של ועדות ציבוריות שמינו הממשלה והכנסת. מעורבות הביטוח הלאומי מהווה בפועל האצלה שלא כדין של סמכויות השר, שכן החוק אינו מאפשר זאת, היא קובעת. "הסמכות הנדונה יוחדה לשר, על מנת למנוע חששות - שעלולים להתעורר כאשר המוסד מפעיל את הסמכות הנדונה - לניגוד עניינים מצד המוסד, ולמשוא פנים מצד הפוסקים הרפואיים".

המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט אלכס שטיין הסכימו עם וילנר. את העותרות ייצגו עוה"ד בלה פלד, ענת קאופמן, רומי הוניג, גלעד מרקמן ועמוס כהן; ואת המדינה - עוה"ד מוריה פרימן, יעל קולודני ואורנה רוזן-אמיר.