נדחתה על הסף עתירה למנות רואי חשבון לבעלי תפקיד בחדלות פרעון
כנפי-שטייניץ דחתה את עתירת לשכת רואי חשבון, שהוגשה שש שנים לאחר התקנת התקנות ולמרות שהלשכה הייתה מעורבת בקביעתן ובהפעלתן
שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי-שטייניץ, דחתה על הסף את עתירתה של לשכת רואי חשבון, אשר ביקשה לאפשר לחבריה להיכנס למעגל בעלי התפקיד בהליכי חדלות פרעון של יחידים ותאגידים. הלשכה טענה, כי תנאי הסף הנוכחיים מפלים לרעה את רואי החשבון בהשוואה לעורכי הדין.
לשכת רואי החשבון לבג"ץ: לאפשר לרו"ח להיות בעלי תפקיד בחדלות פרעון
על פי העתירה, התנאים הנוכחיים למינוי כנאמן מצריכים שלוש שנות ניסיון וניהול הליכי חדלות פרעון של שלושה תאגידים; ואילו נאמן מפעיל נדרש לשבע שנות ניסיון ולניהול הליכים של 20 תאגידים שהכנסתו של כל אחד מהם הייתה לפחות 24 מיליון שקל. ואילו מפעיל במשותף חייב להיות נושא משרה כהגדרתו בחוק החברות, או מי שהוא בעל ניסיון מוכח בליווי תאגידים שבקשיים.
כנפי-שטייניץ מציינת, כי על פי החוק "רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר, שבראשה שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, וחברים בה שני נציגים מטעם הממונה, נציג לשכת עורכי הדין ונציג העותרת. ועדה ציבורית ראשונה מונתה ביוני 2021 , ולאחר שקיימה הליך מורכב - אשר כלל מיון מאות מועמדים, קיום בחינה מקצועית וראיונות בפני הוועדה - גיבשה בחודש ינואר 2022 את רשימת הנאמנים . הראשונה, בה נכללו עשרות רואי חשבון. רשימה זו תעמוד בתוקף עד ליום 31.12.2026.
"בימים אלה יושבת על המדוכה וועדה ציבורית שנייה שמינה השר [יריב לוין], לשם גיבוש רשימת הנאמנים העדכנית בהתאם לתקנות. גיבוש הרשימה החדשה היווה את ה'טריגר' להגשת העתירה. עם זאת, כעולה בבירור מן העתירה, עניינה הוא בשינוי התקנות. הטענות המשפטיות המועלות בה נוגעות לתקנות, והן אינן מופנות לפעולתה של הוועדה או לפעולת הממונה, אשר ממילא, אין ביכולתם לשנות מן התנאים הקבועים בתקנות".
הטענות הועלו באופן כוללני
כנפי-שטייניץ קובעת, כי יש לדחות על הסף את העתירה בשל השיהוי הכבד שנפל בה: "התקנות הנתקפות בעתירה פורסמו ברשומות לפני קרוב לשש שנים, שיהוי אשר לא ניתן לו כל הסבר בעתירה. עובר להתקנת התקנות התקיימו דיונים בוועדת החוקה בהשתתפות נציגי העותרת, ובהם אף נשמעה עמדתה כי יש להביא לפתיחת שעריה של רשימת הנאמנים באופן שיאפשר את השתלבותם של רואי חשבון רבים יותר ברשימה.
"בוועדה הציבורית הראשונה שמונתה לגיבוש רשימת נאמנים נכללה גם חברת ועדה שהיא נציגת העותרת. אין אפוא חולק כי העותרת מכירה הכר היטב את המצב העובדתי והמשפטי הרלוונטי מראשיתו, אך בחרה להשהות פעולתה בעניינו עד העת האחרונה". השיהוי אף מחמיר, כי "ברי כי יש בקבלת העתירה כדי להשפיע על עבודת הוועדה ועל גיבוש הרשימה החדשה".
בעתירה נפל פגם נוסף שדי בו כדי לדחותה על הסף: "טענותיה של העותרת בדבר פגיעה בלתי מידתית בזכויות חבריה נטענו באורח כוללני, ולמעשה, לא הונחה בעתירה כל תשתית המאפשרת לבחון אותן. כך, העותרת לא הסבירה ולא סיפקה כל פירוט בדבר מספר חבריה אשר נפגעו, כנטען, מהמגבלות הקבועות בתקנות ובדבר מאפייניהם המקצועיים ומהו אופן הפגיעה. העותרת אף לא הסבירה מדוע התנאים שנקבעו בתקנות מחמירים יתר על המידה, כלומר, מדוע אין הם הכרחיים וניתן להסתפק בתנאים פחותים בחומרתם".
לבסוף אומרת כנפי-שטייניץ: "אוסיף, כי הפגמים שנפלו בעתירה מתחדדים נוכח הסעד שהתבקש בה, סעד המבקש להתערב בחקיקת משנה - התערבות שתיעשה ככלל במשורה, ואך במקרים שבהם זו לוקה בפגם היורד לשורש העניין או עולה כדי חוסר סבירות קיצונית". הלשכה חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. השופטים יעל וילנר וחאלד כבוב הסכימו עם כנפי-שטייניץ. את הלשכה ייצג עו"ד רונן שפירא, ואת המדינה - עוה"ד מוריה פרימן ושלי רובינסון.
