סין מציפה את אירופה ביבוא - אבל התעשייה האירופית עדיין לא נשברת
הלחץ הסיני פוגע בעיקר במספר מצומצם של ענפים, בעוד תחומים כמו תרופות, אלקטרוניקה מתמחה וציוד מתקדם ממשיכים לצמוח; האתגר המרכזי של אירופה הוא להאיץ את המעבר להון ולעבודה במגזרים שבהם עדיין יש לה יתרון
גירעון הסחר של האיחוד האירופי מול סין כבר הגיע לכמיליארד אירו ביום, והלחץ הפוליטי ביבשת גובר. מכסים, דרישות לתוכן מקומי והצעות להגבלת גישה לשוק המשותף הופכים לחלק מארגז הכלים של בריסל, אבל הנתונים מצביעים על תמונה מורכבת יותר מזו של תעשייה אירופית שנדחקת באופן שיטתי על ידי יבוא זול מסין.
הפגיעה הסינית אכן משמעותית, אך היא מרוכזת בעיקר במספר מצומצם של ענפים. ב-2025 כמעט שני שלישים מהיבוא של האיחוד מסין התרכזו בחמש קטגוריות בלבד, בהן מכונות, כימיקלים וכלי רכב. מאז 2015, השנה שבה בייג'ינג השיקה את תוכנית Made in China 2025, התפוקה האירופית בחלק מהענפים האלה אכן נחלשה. אלא שבמקביל נרשמה צמיחה בתעשיות בעלות ערך מוסף גבוה יותר, בהן תרופות ואלקטרוניקה מתמחה.
התעשייה האירופית לא נעלמה
הייצור התעשייתי, הערך המוסף הריאלי והתעסוקה בתעשייה בגוש האירו דווקא עלו מעט בעשור האחרון. הנתון הזה לא מבטל את הלחץ על מפעלים מסוימים, אבל הוא מערער את התמונה של נסיגה תעשייתית כוללת.
בנוסף, רכיבים סיניים זולים מתחרים אמנם בספקים אירופיים, אך במקביל מפחיתים עלויות עבור יצרנים מקומיים שמשתמשים בהם כחומרי ביניים. מחקר של הבנק המרכזי האירופי מצא כי ענפים שנחשפו יותר ליבוא של תשומות ביניים מסין בין 2000 ל-2022 נהנו מתוספת של 0.6 נקודת אחוז לצמיחה השנתית של הייצור התעשייתי.
גם כאשר סין עולה במעלה שרשרת הערך ועוברת לייצור מוצרים סופיים מתקדמים יותר, אירופה שומרת על יתרון בתחומים מסוימים. ניתוח של פרופ' סיימון אוונט מ-IMD מצא כי העלייה בנוכחות התעשייתית של סין מאז 2015 הגבירה באופן מהותי את התחרות רק בחלק קטן מ-500 מוצרי היצוא התעשייתיים המרכזיים של האיחוד.
הביקוש למומחיות אירופית בייצור מדויק נשאר חזק. ASML ממשיכה להיות שחקנית מרכזית במכונות ליתוגרפיה לתעשיית השבבים, בעוד זייס מספקת עדשות ומראות שממלאות תפקיד קריטי בתהליכי ייצור מתקדמים. מחקר נוסף זיהה 41 שרשראות אספקה קריטיות שבהן סין תלויה באיחוד האירופי ליותר מ-80% מהיבוא שלה. מדובר בין היתר בציוד רפואי ובמכונות מתמחות.
הלחץ הסיני גם דוחף לשינוי
התחרות מול סין יוצרת לחץ אמיתי על תעשיות מסורתיות, אך היא גם מאיצה תהליך של מעבר להון ולעבודה בענפים יעילים ורווחיים יותר. במקרים מסוימים, יבוא זול מחליש יצרנים ותיקים אך במקביל מפנה משאבים לפעילות עם פריון גבוה יותר.
אירופה כבר עברה תהליך דומה בעבר. בשנות ה-70 יצרנים יפניים פגעו קשות בתעשיית המצלמות הגרמנית, אך חלק מהחברות ששרדו עברו להתמקד באופטיקה מתקדמת, תחום שהפך כיום לחיוני גם לתעשיית ה-AI.
גם יצרניות רכב כמו ב.מ.וו מנסות להתמודד עם התחרות הסינית באמצעות מעבר לדגמים יקרים ומתקדמים יותר, ובגרמניה נרשמת במקביל צמיחה ראשונית של חברות טכנולוגיה באזורים שבהם מפעלים מסורתיים נחלשו או נסגרו.
- 30 אלף מפגינים, מאות עצורים וטיסות שבוטלו: משבר התקציב מטלטל את בלגיה
- אירופה ממשיכה לטייל: התיירות צפויה לצמוח השנה ב-3.1%
הבעיה המרכזית היא קצב ההתאמה
האתגר של אירופה אינו רק להגן על תעשיות קיימות, אלא לאפשר להון ולעובדים לעבור מהר יותר לתחומים שבהם ליבשת עדיין יש יתרון. לשם כך נדרשים שוקי הון עמוקים יותר, פחות חסמים בתוך השוק המשותף, אספקת אנרגיה רחבה וזולה יותר ומדיניות שמגינה על עובדים באמצעות הכשרה מחדש במקום לנסות לשמר כל משרה קיימת.
רבות מהרפורמות האלה הופיעו בדוח התחרותיות של מריו דראגי, אך עד יולי השנה יושמו במלואן רק 15.7% מתוך 383 ההמלצות שלו.
אם בריסל תצליח לחזק את היתרונות התעשייתיים שכבר קיימים ולהרחיב הסכמי סחר עם שותפות נוספות, היא תוכל להשתמש גם בתלות הסינית במוצרים אירופיים כמנוף. האתגר מבחינת אירופה הוא לא רק לבלום את סין, אלא לוודא שהתחרות איתה אינה מסתירה את התחומים שבהם היבשת עדיין מחזיקה ביתרון משמעותי.
