משפט נתניהו בתור סצינה מתוך "גבעת חלפון אינה עונה"

"שעה! שעה אני מחפש את הים! לא יכלו לשים שלט קטן: 'ים'?" - תוהה שייקה לוי, הלא הוא ויקטור חסון, בסרט "גבעת חלפון אינה עונה". באותה רוח ניתן לומר על החקירות בתיקי נתניהו: לא יכלו להוציא פתק קטן "אישור"? זה לא רק היה חוסך את עדותו של אביחי מנדלבליט, זה לא רק היה מקצר את ההליך בעשרות רבות של שעות - זה גם, ואולי קודם כל, עניין של היגיון פשוט מאין כמותו.

סעיף 17 לחוק יסוד הממשלה קובע: "לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". נכון שהחוק אינו אומר באיזו צורה צריכה להינתן ההסכמה, ולפי פרשנותו של מנדלבליט - הדבר יכול להיעשות גם בעל-פה. אבל זוהי פרשנות מוקשית, ודומה שלא צריך להסביר מדוע ניתן לצפות שצעד כה דרמטי ייעשה בכתב. ואם למישהו היה ספק, האירועים סביב חקירות נתניהו יוכיחו.

לשיטתה של התביעה, מנדלבליט דווקא החמיר על עצמו: הוא לא רק אישר את פתיחת הבדיקות ואחר כך את פתיחת החקירות נגד נתניהו, אלא אפילו דרש להביא לאישורו פעולות חקירה מרכזיות. אבל החומרה הזאת לא באה לידי ביטוי בצד הטכני-לכאורה: תיעוד ההחלטות והאישורים. גם התביעה אינה טוענת שיש איזשהו סיכום ישיבה, איזשהו מזכר, איזושהי הנחיה שבהם מנדלבליט אומר במפורש: אני מתיר לפתוח בחקירה נגד נתניהו בחשד כזה וכזה, אני מתיר לבצע פעולת חקירה פלונית ולגבות עדות מאלמוני.

אליבא דהתביעה, האישורים מצויים בפרוטוקולים של תשע מבין למעלה מ-100 הישיבות שקיים מנדלבליט בנוגע לחקירות נתניהו. אבל הפרוטוקולים הללו נחשבים לחומר פנימי ולא לחומר חקירה, ולכן אינם חייבים בגילוי להגנה ולבית המשפט. כתוצאה מכך, הללו קיבלו עשרות עמודים מושחרים ב-99%, עם כמה מילים פה, קטע משפט שם ובמקרה הטוב שני משפטים רצופים. אם מחברים אותם ביחד, טוענת התביעה, יש כאן אישורים.

אם כך נראה תיק הדגל

זה מזכיר את הבדיחה על אותה זקנה נכבדה המתארחת במלון מפואר, מתקשרת לקבלה ומתלוננת שמול חדרה מתאכסן גבר צעיר המסתובב עירום ופוגע בצניעותה. הקב"ט נשלח לחדרה של הזקנה ואומר: בכלל לא רואים מפה את החדר עליו את מדברת. אומרת לו הזקנה: תביא את השולחן לחלון, תשים עליו את הכסא, תטפס על הכסא - וגם אתה תראה. ובענייננו: קחו מילה פה ושתי מילים שם, תדביקו אותם והנה לכם האישור.

למה לא בצורה הפשוטה והמתבקשת? הרי כולנו כבר השתתפנו בישיבות ובפגישות, שהסתיימו בהחלטות לביצוע והללו תועדו כדי שלא יהיו ספקות ומחלוקות. למה זה לא נעשה בידי אנשי משטרה ופרקליטות בכירים ביותר, המטפלים בתיק החשוב ביותר בקריירה שלהם ואחד החשובים בתולדות המדינה? איש אינו מרגיש שמשהו כאן לא בסדר? הם לא יודעים שאם וכאשר התיק יגיע לבית המשפט, יתייצבו מולם מיטב הסניגורים שיבדקו היטב האם ניתן אישור כחוק, או שמא כל העסק הוא נטול בסיס חוקי?

אני לא חושב שמישהו חיבל במכוון בתיק. אני כן סבור שיש כאן ברדק ישראלי אופייני, מאותו סוג הגורם לכל מיני קיצורי דרך, לאמירה "יהיה בסדר", למחשבה שהוראות יצרן אינן בשבילנו. אז מה אם מדובר בחקירה נגד ראש הממשלה בחשד לקבלת שוחד. אז מה אם חוק יסוד מחייב את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. יאללה, נגיד משהו, נשרבט משהו וקדימה. ואם כך נראה תיק הדגל הגדול ביותר - ה' ישמרנו מהצורה בה מנוהלות חקירות אחרות.

שאלה נפרדת היא מה תהיה המשמעות המשפטית של הברדק הזה. אם השופטים היו סבורים שהעדר אישור יועץ מצדיק את ביטול כתב האישום, הם לא היו מאפשרים למשפט להתנהל 5.5 שנים לפני שהיו מגיעים לסוגייה הזאת. בהינתן שמנדלבליט היה מעורב עמוק מאוד בחקירות, לא ניתן לומר שהוא לא אישר אותן. בית המשפט כנראה יקבע שלכל היותר היה כאן פאול טכני, אבל לא כזה המצדיק צעד כה קיצוני של ביטול כתב אישום נגד ראש הממשלה. אז ברדק לחוד והשלכות לחוד.