מנכ"ל טיקטוק מהמר על המהפכה הבאה של ה-AI: המעבר מצ'אטבוטים למעבדות

הבינה המלאכותית עשויה לחולל בתוך שנתיים עד שלוש פריצות דרך מדעיות משמעותיות בתחומי הרפואה, הביוטכנולוגיה, הפיזיקה והכימיה. כך מעריך מנכ"ל טיקטוק, שו זי צ'יו (Shou Zi Chew), שהציג היום (שני) תחזית אופטימית בכנס DBS Asia Future Forward שנערך בסינגפור. לדבריו, השינויים שמביאה הטכנולוגיה לעולם כיום הם רק תחילתה של מהפכה רחבה בהרבה, שתשפיע על תעשיות שלמות ועל הכלכלה העולמית.

"בתוך שנתיים עד שלוש תהיה לנו פריצת דרך מדעית אמיתית בפיזיקה, בביוטכנולוגיה, בכימיה ובמדעי החומרים, בזכות הבינה המלאכותית. זה בהחלט אפשרי", אמר צ'יו. לדבריו, קצב ההתקדמות במחקר המדעי מהיר במיוחד, והיכולות הקיימות כיום הן רק חלק קטן מהפוטנציאל. "אני חושב שבטווח הקצר אנחנו כנראה מעריכים את ההשפעה שלה יותר מדי, אבל בטווח הארוך אנחנו כנראה מעריכים אותה בחסר".

התחזית של מנכ"ל טיקטוק מגיעה בתקופה שבה ענקיות הטכנולוגיה מעבירות חלק הולך וגדל מהשקעות ה-AI שלהן מתחומי יצירת התוכן והצ'אטבוטים למחקר מדעי, מתוך ציפייה שהטכנולוגיה תוכל לקצר תהליכים, להפחית עלויות ולסייע בפיתוח תרופות וחומרים חדשים.

בייטדאנס מצטרפת למרוץ לפיתוח תרופות באמצעות AI

חברת האם של טיקטוק, בייטדאנס הסינית, כבר פועלת בתחום המחקר המדעי. באפריל האחרון הציג צוות המחקר Seed של החברה את Protenix-v2, מודל בינה מלאכותית שנועד לחזות מבנים תלת-ממדיים של מולקולות ביולוגיות ולסייע בתכנון מולקולות חדשות.

הטכנולוגיה עשויה להיות משמעותית במיוחד לתעשיית התרופות. כיום, פיתוח תרופה מחייב בדיקה של מספר גדול של חומרים ומולקולות, תהליך שיכול להימשך שנים ולעלות סכומי כסף גבוהים. שימוש במודלים שמסוגלים לחזות כיצד מולקולות יגיבו זו עם זו עשוי לצמצם חלק מהניסויים, לייעל את עבודת החוקרים ולהפחית את עלויות הפיתוח.

צ'יו אישר כי בייטדאנס בוחנת שיתופי פעולה עם מדענים ומוסדות מחקר. לדבריו, החברה כבר ביצעה עבודה בתחום, והיא רואה בו אחד הכיוונים המבטיחים ביותר של הבינה המלאכותית.

בייטדאנס גם מרחיבה את ההשקעות בתשתיות המחשוב הנדרשות להפעלת מודלים מתקדמים. כפי שפורסם בביזפורטל על עסקת השבבים בין בייטדאנס לקוואלקום, החברה פועלת להרחבת יכולות העיבוד שלה באמצעות שבבים ייעודיים לבינה מלאכותית, כחלק מהתחרות הגוברת על כוח מחשוב.

גוגל, מטא והממשל האמריקאי משקיעים 1.8 מיליארד דולר במחקר ביולוגי

ההשקעות של בייטדאנס הן חלק ממגמה עולמית. בשבוע שעבר דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי הממשל האמריקאי, גוגל, מטא וארגון המחקר Biohub, שהקימו מארק צוקרברג ורעייתו פריסילה צ'אן, משתתפים ביוזמה בהיקף כולל של 1.8 מיליארד דולר לפיתוח מודלים שיחזו את התנהגותם של תאים ביולוגיים.

המטרה היא ליצור מערכות שיאפשרו למדענים להבין באמצעות מחשב כיצד תאים מגיבים לתרופות, למחלות ולשינויים גנטיים, עוד לפני ביצוע ניסויים במעבדה. אם הטכנולוגיה תבשיל, היא עשויה לחסוך לחברות התרופות זמן וכסף רב, ולהגדיל את הסיכויים לזהות טיפולים מבטיחים בשלבים מוקדמים.

• מייסד טיקטוק הוא האיש העשיר בסין, והונו קפץ ב-46 מיליארד דולר בשנה
• טיקטוק מגבילה בני נוער לשעתיים ביום

המרוץ כבר מתחיל להשפיע על תעשיית התרופות. כך למשל, כפי שפורסם בביזפורטל, נובו נורדיסק מרחיבה את השימוש בבינה מלאכותית בפיתוח תרופות, במסגרת שיתוף פעולה עם אנתרופיק. החברה בוחנת שימוש במודלי Claude כדי להאיץ תהליכי מחקר ופיתוח ולייעל עבודה מדעית ורגולטורית.

גם גוגל הציגה בשנים האחרונות התקדמות משמעותית במחקר באמצעות AI. מערכת AlphaFold של Google DeepMind מאפשרת לחזות את המבנה התלת-ממדי של חלבונים, יכולת בעלת חשיבות רבה למחקר ביולוגי ולפיתוח תרופות. במקביל, החברה פיתחה מערכות המסוגלות לזהות מיליוני מבנים אפשריים של חומרים חדשים, שעשויים לשמש בעתיד לפיתוח סוללות, שבבים וטכנולוגיות אנרגיה.

מבחינה כלכלית, הפוטנציאל גדול. חברות תרופות משקיעות סכומי עתק במחקר ופיתוח, וחלק ניכר מהמוצרים שנבדקים אינו מגיע לשוק. גם שיפור מוגבל בשיעור ההצלחה של תהליכי המחקר עשוי להיות בעל ערך כלכלי משמעותי. עם זאת, חיזוי ממוחשב מוצלח אינו מבטיח פיתוח תרופה בטוחה ויעילה, ועדיין נדרשים ניסויי מעבדה, בדיקות בטיחות וניסויים קליניים.

האזהרה של מנכ"ל טיקטוק: הסוכנים עלולים לפעול בלי שהתכוונו לכך

לצד ההתלהבות, צ'יו הזהיר מפני הסיכונים הכרוכים בהפיכת מערכות הבינה המלאכותית לעצמאיות יותר. לדבריו, אחד האתגרים הגדולים יהיה להבטיח שהמערכות יפעלו בהתאם לכוונות המשתמשים ולערכים האנושיים.

הוא התייחס במיוחד לסוכני AI, שמסוגלים לבצע פעולות באופן עצמאי, ולא רק לספק תשובות. לדבריו, משתמשים עשויים להעניק לסוכנים הרשאות נרחבות מבלי להבין את ההשלכות. כך למשל, סוכן שמקבל הרשאה לבצע רכישות עלול להזמין מוצרים בהיקף גדול יותר מזה שהתכוון אליו המשתמש.

• אירופה מטיילת בבית, אבל הכסף הגדול יוצא לחו"ל: כך נראה שוק התיירות האירופי
• "אם יש אדם מטורף בתא הטייס, קשה לעצור אותו": האזהרות של בכירי התעופה באירופה

"אני חושב שסיכוני הסייבר די גדולים", אמר צ'יו. הוא הזהיר כי התקדמות המודלים מקטינה גם את העלות של ביצוע הונאות ותקיפות סייבר, ומחייבת את החברות להשקיע במערכות הגנה מתקדמות יותר.

החששות האלה כבר באים לידי ביטוי במחקרים ובאירועי אבטחה. בכתבה שפורסמה בביזפורטל על סוכני AI שזיהו ניסיונות הטעיה ובכל זאת נפלו בהם, הוצגו ממצאים הממחישים את הקושי להבטיח התנהגות בטוחה של מערכות אוטונומיות. גם המעבר ממערכות AI שמספקות תשובות למערכות שמבצעות פעולות מגדיל את הסיכונים עבור ארגונים ומשתמשים.

התחזית של צ'יו מציבה את השנים הקרובות כתקופה שעשויה להיות משמעותית להתפתחות הבינה המלאכותית. אם חברות הטכנולוגיה יצליחו לתרגם את היכולות החדשות לפריצות דרך מדעיות ולמוצרים מסחריים, ההשפעה הכלכלית עשויה להתרחב הרבה מעבר לתעשיית התוכנה. במקום להתמקד רק ביצירת תוכן ובשיפור תהליכי עבודה, ה-AI עשוי להפוך לכלי מרכזי בפיתוח תרופות, חומרים חדשים וטכנולוגיות תעשייתיות.

אלא שהמבחן הגדול יהיה היכולת להפוך את ההבטחה הטכנולוגית לתוצאות ממשיות: תרופות שיגיעו לשוק, חומרים שיוכלו לעבור לייצור מסחרי ומערכות שיהיו יעילות ובטוחות מספיק לשימוש נרחב.