השבוע בבורסה: טבע תזנק, מדד ספטמבר ואילו מניות יהנו מחילופי שלטון?

למרות מה שנראה היה כמו 'הליכה על הצד' בשבועות האחרונים, בשבוע החולף סיימנו בירידות משמעותיות, מה גורם לזה? שלל גורמים אבל ייתכן שיש לזה קשר, הולך וגובר לגורמים הפוליטיים. בשוק חלוקים, יש מי שאומר שהבחירות הן 'רעש רקע' ולזהות של מי שאוחזים בכיסא יש השפעה מוגבלת מאוד על הבורסה - כמו למשל יו"ר מיטב אבנר סטפק, שפרש בפנינו את משנתו בשבוע שעבר, אך מולם יש מי שסבורים שלבחירות, ולאופי הקואליציה הבאה יש השפעה גדולה מאוד לביצועים של הפירמות ולסקטורים מסוימים - הרחבה למטה. 

כאמור, מדד הדגל ת"א 35 איבד בשבוע שעבר 3.7%, ת"א 125 ירד ב-3.6% ות"א 90 נחלש ב-3.3%. ביום שישי נרשמה אמנם התאוששות בחלק מהמניות, כשמדד ת"א 90 עלה ב-1.6% והנדל"ן הוסיף 1.7%, אבל מדד הדגל המשיך לרדת ואיבד עוד 0.7%.

אם נסתכל על התמונה מתחילת השנה, נגלה פערים גדולים בין המדדים. מדד ת"א 35 עדיין מציג תשואה חיובית של 11.9% ות"א 125 עולה ב-7.2%, אבל ת"א 90 כבר נמצא בתשואה שלילית של 7.6%. כלומר, מי שהשקיע במדד הדגל מתחילת השנה עדיין מורווח יפה, בעוד שמי שהיה חשוף יותר למניות הבינוניות מופסד. וזה מעניין, כי תמונה דומה אנחנו רואים גם בוול סטריט. המדדים האמריקאיים נמצאים קרוב לשיאים, אבל חלק גדול מהעליות נשען על מספר מצומצם יחסית של ענקיות טכנולוגיה שנהנות מהשקעות ה-AI, בעוד שמניות רבות אחרות מתקשות לעמוד בקצב. 

משהו דומה קורה גם פה, רק שכאן הכוכבות מגיעות מענפים אחרים. מדד הביטוח, למשל, עדיין מציג עליה של כמעט 35% מתחילת השנה, כשמספר מניות גדולות מצליחות להחזיק את מדד הדגל בטריטוריה חיובית. אבל מתחת לפני השטח התמונה שונה מאוד: מדד הבנייה איבד כבר 19%, האנרגיה המתחדשת ירדה בכמעט 24% וגם מדד הבנקים, שהיה אחד ממנועי הראלי בשנים האחרונות, מסתפק בעלייה של כ-1.5% בלבד השנה.

מה אפשר ללמוד מזה? קודם שת"א 35 סוג של 'התנתק' מהבורסה, הוא כבר רחוק מלייצג את מה שקורה בשוק. הריבית בעולם עולה, הריבית בארץ כנראה מצאה תחתית זמנית ובענפים שרגישים יותר לעלויות המימון, להיקף הביקושים ולתמחור הצמיחה העתידית, אפשר ממש להרגיש את הלחץ.

הבחירות לכנסת שמתקרבות, ויתקיימו עוד קצת יותר משבועיים, ב-27 באוקטובר, שמים את הבורסה בערפל פוליטי. השאלה הגדולה היא עד כמה תוצאות הבחירות באמת ישפיעו על הבורסה? בשבוע שעבר שוחחנו עם אבנר סטפק, יו"ר מיטב, שסבור כי המשקיעים מייחסים לפוליטיקה משקל גדול מדי. הוא חושב שגם אם תוצאות הבחירות יובילו לאופוריה בבורסה, היא עשויה להחזיק יומיים-שלושה בלבד, והכוחות הכלכליים והעסקיים הם שיקבעו את הכיוון בהמשך.

אבל לא כולם מסכימים עם הגישה הזאת. בסקירה של IBI שפרסמנו היום בחנו כיצד תוצאות הבחירות עשויות להשפיע על הבנקים, הנדל"ן, החברות הביטחוניות וענפים נוספים. ב-IBI מייחסים חשיבות גדולה יותר להרכב הממשלה הבאה, ובעיקר להשלכות האפשריות על שער השקל, פרמיית הסיכון, הריבית ומדיניות התקציב. כך או אחרת, ככל שמתקרבים לבחירות, המשקיעים יצטרכו להבחין בין תגובה מיידית לתוצאות לבין השינויים הכלכליים שיתרחשו בפועל.

פערי הארביטראז': טבע תספק לבורסה רוח גבית לפתיחת השבוע

בינתיים, לקראת פתיחת המסחר מחר, פערי הארביטראז' של המניות הדואליות מצביעים על תמיכה חיובית קלה של כ-0.2% במדד הדגל. במוקד צפויה לעמוד טבע, שחוזרת מוול סטריט עם פער חיובי של כ-4.9%, בעקבות אישור ה-FDA שקיבלה ביום שישי לתרופה החדשה WELTRUZA לטיפול בסכיזופרניה. מדובר בזריקה חודשית שעשויה להפוך למנוע צמיחה משמעותי עבור החברה בשנים הקרובות. למטה נרחיב על האישור, על פוטנציאל המכירות ועל המשמעות עבור טבע.

לחצו על התמונה למעבר לעמוד המניות הדואליות - 

• נעילה מעורבת; ת"א 90 עלה 1.6%, נקסט ויז'ן ירדה 4.9% וטאואר 3.5%
• דוראל הוסיפה 4%, מניית הבורסה 3.6%; אלקטרה נדל"ן נושקת ל-1 מיליארד שקל; נעילה מעורבת בבורסה

גם פאלו אלטו חוזרת עם פער חיובי של כ-4.3%, קמטק עם פער של כ-1.2% ונייס עם פער חיובי קל של 0.3%. מנגד, טאואר חוזרת עם פער שלילי של 1.3%, נובה עם פער של כ-2% ואיי.סי.אל עם פער שלילי של 2.4%. אלביט מערכות חוזרת עם פער שלילי של כ-0.6%. כלומר, גם אם הפתיחה תהיה חיובית, התמונה במניות הדואליות אינה אחידה, וטבע צפויה להיות אחת המניות המרכזיות שימשכו את תשומת הלב.

ביום חמישי: מדד ספטמבר צפוי להיות שלילי

אירוע מאקרו מרכזי נוסף השבוע יהיה פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ביום חמישי. במיטב ובלידר שוקי הון מעריכים שהמדד ירד ב-0.3%, אחרי שבאוגוסט נרשמה הפתעה חיובית יחסית, כשהמדד עלה ב-0.7% בלבד לעומת ציפיות לעלייה של 0.8%-1%. הפעם ההערכה היא שחלק מההתייקרויות של אוגוסט, בעיקר בטיסות ובחופשות, יתמתנו. מנגד, חגי תשרי שחלו השנה בספטמבר עשויים לתמוך בביקושים ולהקשות על הירידה במחירים. אחד הגורמים המשמעותיים שעשויים למשוך את המדד למטה הוא הפחתת מס הבלו על הדלק, שהוזילה את מחיר הבנזין במהלך מרבית החודש.

אבל יש כאן נתון מעניין: גם אם המדד החודשי אכן ירד ב-0.3%, האינפלציה השנתית דווקא צפויה לעלות מ-1.5% לכ-1.8%, בעיקר משום שבספטמבר אשתקד נרשמה ירידה חדה יותר של 0.6%. עדיין מדובר באינפלציה שנמצאת בתוך יעד בנק ישראל, שעומד על 1%-3%, אבל השאלה החשובה תהיה מאיפה מגיעה הירידה במדד. האם מדובר בהתמתנות רחבה יותר במחירים, או בעיקר בהשפעות זמניות של הדלק והטיסות, בזמן שמחירי השכירות והשירותים ממשיכים לעלות? הנתון הזה יהיה משמעותי במיוחד משום שהחלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תתקבל ב-21 באוקטובר, פחות משבוע לאחר פרסום המדד, כשהריבית עומדת כיום על 3.25%.

אירועים בולטים שיעסיקו את השוק

אחד הסיפורים המרכזיים בשבוע שעבר היה כמובן נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן -4.9%  , שצנחה 22% ביומיים בעקבות מימוש הענק של פידליטי אך הצליחה לתקן ועלתה בכ-2.5% בחמישי ששוב 'חזרו' וסיימה את שישי בירידה של 4.9%. הקרן האמריקאית מכרה כ-5.7 מיליון מניות בכ-1.3 מיליארד שקל, בדיסקאונט של כ-6%, והמניה הגיבה בירידה של 12.6% ביום שלמחרת ובהמשך איבדה עוד כ-11%. גם הזמנה חדשה של 24 מיליון דולר לא הצליחה לעצור את הירידות. בדקנו מי עמד בצד השני של העסקאות, וגילינו שבעוד המשקיעים הזרים מכרו נטו מניות בכ-247 מיליון שקל ביום החריג, גופי הפנסיה והביטוח דווקא קנו בכ-117 מיליון שקל. המניה איבדה כמעט מחצית מערכה מהשיא, אבל גם אחרי הירידות היא עדיין נסחרת במכפיל רווח גבוה יחסית לחלק מהחברות הביטחוניות בעולם. השאלה היא אם המוכרים כבר סיימו, והאם הקונים המקומיים יצליחו לייצב את המחיר.

גם בבנקים היה סיפור משמעותי. דיסקונט דיסקונט -1.52%   קיבל אור ירוק למזג לתוכו את מרכנתיל, מהלך שאמור לצמצם כפילויות ולשפר את היעילות בקבוצה. ניתחנו את המשמעות הכלכלית של המיזוג: לפי ההערכות, העלות החד-פעמית עשויה להגיע לכ-600 מיליון שקל, בעיקר בשל פרישת עובדים ואיחוד מערכות, אבל מנגד החיסכון השנתי צפוי להגיע לכ-200 מיליון שקל. אם החיסכון אכן יתגלגל לשורת הרווח, הוא עשוי להוסיף לאורך זמן גם לשווי הבנק. אלא שבשוק יצטרכו להמתין כשנתיים עד שהתוצאות יתחילו לבוא לידי ביטוי באופן משמעותי, ובינתיים הבנקים ממשיכים להתמודד עם סביבה שבה הציפיות לריבית והחששות מהאטה משפיעים על התמחור.

• בנקים, נדל"ן וביטחוניות: מי ירוויח מניצחון של נתניהו ומי מחילופי שלטון?
• מנכ"ל טבע: "פוטנציאל התרופות לסכיזופרניה הוא 2 מיליארד דולר בשנה"

בתחום התשתיות, פרויקט המטרו בגוש דן התקדם שלב משמעותי, לאחר ש-19 קבוצות המורכבות מ-31 חברות עברו את המיון המוקדם למכרזי אינפרא 1 בהיקף של כ-65 מיליארד שקל. בין החברות הישראליות נמצאות אלקטרה, דניה סיבוס, שפיר ואשטרום. מדובר עדיין במעבר שלב במכרז ולא בהזמנות שכבר נכנסו לצבר, אבל הפוטנציאל עבור חברות התשתיות המקומיות גדול. בהקשר הזה מעניין גם הראיון שקיימנו עם מנכ"ל אפקון דודי הראלי, לאחר שאפקון אפקון החזקות  הציגה תוכנית להכפלת ההכנסות לכ-3.5-4 מיליארד שקל עד 2030. הראלי מעריך שההשקעות בתשתיות חשמל, תחנות כוח, חוות שרתים ותחבורה יספקו לחברה הזדמנויות גדולות בשנים הקרובות. השאלה היא כמה מהפוטנציאל הזה יהפוך בסופו של דבר להזמנות ולרווח.

בסקטור הנפט והגז, נאוויטס נאוויטס פטר יהש 2.42%   המשיכה לרכז עניין, ולא מהסיבות שהמשקיעים היו רוצים. שני קבלנים בפרויקט סי ליון הודיעו שלא ימשיכו בעבודות, על רקע החרפת הצעדים שמקדמת ארגנטינה נגד הפעילות סביב איי פוקלנד. נאוויטס פועלת להחלפתם ומעריכה שבשלב הזה לא צפויה פגיעה מהותית בפיתוח, אבל מדובר בפרויקט בהשקעה של כ-1.8 מיליארד דולר, שאמור להתחיל להפיק נפט במרץ 2028. הסיכון הגיאופוליטי, שעד לאחרונה נראה בעיקר כמו מאבק משפטי ומדיני, כבר מתחיל להשפיע על מערך הספקים. בטור שפרסם בן ויינברגר הוא בוחן כיצד נאוויטס נערכה מראש לסיכונים, בין היתר באמצעות פוליסת ביטוח סיכון פוליטי בהיקף של מיליארד דולר, וגם מי מנצל את הירידות לרכישת המניה ומי דווקא מוכר. השאלה המרכזית כעת היא אם החברה תצליח להמשיך בפיתוח לפי לוחות הזמנים והתקציב המתוכננים, והאם פרישת שני הקבלנים תישאר אירוע נקודתי או תוביל לפרישות נוספות.

גם במניות האנרגיה המתחדשת נמשך הלחץ, למרות המשך ההתרחבות העסקית של החברות. ניתחנו בשבוע שעבר מדוע מניות הענף איבדו כרבע מערכן בתוך כשלושה חודשים, כשאחד הגורמים המרכזיים הוא העלייה בתשואות האג"ח, שמייקרת את המימון ומפחיתה את הערך הנוכחי של הפרויקטים העתידיים. במקביל, דוראל דוראל אנרגיה 2.64%   דיווחה על הרחבת פרויקט הענק שלה באינדיאנה לכ-2.9 ג'יגה-וואט מתוכננים, כששלב ב' צפוי להניב EBITDA שנתי של כ-300 מיליון שקל בשנת הפעלה מייצגת, ברמת הפרויקטים. אלה מספרים משמעותיים, אבל גם ממחישים את הפער בין צבר פרויקטים גדול לבין תזרים שעדיין דורש שנים של הקמה והשקעות הון.

גם בתחום הטכנולוגיה והתעשייה הביטחונית נרשמה עסקה מעניינת. פי.סי.בי פיסיבי טכנ -0.58%   חתמה על הסכם לרכישת Gorilla Circuits האמריקאית לפי שווי פעילות של כ-120 מיליון דולר. הרכישה צפויה להביא את הקבוצה לקצב הכנסות של כ-300 מיליון דולר בשנה, ולספק לה בסיס פעילות משמעותי בעמק הסיליקון, עם חשיפה ללקוחות בתחומי הביטחון, התעופה והשבבים. העסקה מתבצעת במכפיל EBITDA של כ-7.6 ותמומן באמצעות אשראי בנקאי. מבחינת פי.סי.בי מדובר בקפיצת מדרגה, אבל כעת המבחן עובר ליכולת לשלב את הפעילות האמריקאית, לשמור על הרווחיות ולנהל את החוב שיתווסף בעקבות הרכישה.

מחוץ לישראל, החששות סביב שוק ה-AI המשיכו להעסיק את וול סטריט. כתבנו על עסקאות המימון המעגליות של אנבידיה, שמשקיעה בחברות ענן ובמרכזי נתונים, שחלק מההון המגיע אליהם משמש לאחר מכן לרכישת שבבים ממנה. במקביל, נתוני ההכנסות של OpenAI עוררו לחץ על מניות השבבים ביום חמישי, בעקבות פער בין קצב הכנסות שנתי של כ-50 מיליארד דולר בספטמבר לבין הערכות גבוהות יותר שפורסמו בשוק. ביום שישי כבר הגיעה תחזית של החברה לקצב הכנסות שנתי של לפחות 70 מיליארד דולר בסוף השנה, אבל האירוע ממחיש עד כמה מניות הטכנולוגיה הפכו רגישות לכל שינוי בציפיות לצמיחת ה-AI ולהשקעות העצומות בתשתיות.

ברקע לכל זה, גם הנפט והתשואות בארה"ב ממשיכים להכביד. מחיר הברנט זינק ביום חמישי בכ-5% והגיע לכ-105 דולר לחבית, בעקבות ההסלמה באזור מצר הורמוז והחששות משיבושים באספקה. במקביל, פרוטוקול הפד הצביע על כך שבכירים בבנק המרכזי עדיין אינם שוללים העלאות ריבית נוספות. השילוב של נפט יקר וריבית גבוהה לאורך זמן הוא לא חדשות טובות לחברות הממונפות, ליזמיות הנדל"ן ולחברות האנרגיה המתחדשת, והוא עשוי להמשיך להשפיע גם על המסחר בתל אביב השבוע.

ובזירת המאקרו המקומית, נתוני הגירעון שפורסמו בשבוע שעבר הצביעו דווקא על שיפור משמעותי. הגירעון המצטבר מתחילת השנה עומד על כ-29.5 מיליארד שקל, לעומת 56.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, והגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד על כ-3.2% מהתוצר, נמוך מיעד של 4.9%. השיפור נובע מגידול בגביית המסים לצד קצב הוצאות נמוך יחסית. זה נתון שתומך בתמונה הפיסקאלית, אבל לא בהכרח מבטיח שהמגמה תימשך, במיוחד אם הממשלה תאיץ את ההוצאות לקראת סוף השנה.

קבוצת הנדל"ן המניב ג'י סיטי ג'י סיטי -0.95%     מרחיבה את פעילותה לתחום אגירת האנרגיה. החברה חתמה על הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח עם חברת אגירה (AGEERA), במסגרתו מתוכננת הקמה של מערכות אגירת חשמל בכ-10 מנכסיה בישראל, עם פוטנציאל אגירה כולל של כ-300 מגה-וואט שעה. המתקן הראשון יוקם במתחם G סיטי בראשון לציון, בקיבולת של כ-20 מגה-וואט שעה ובהשקעה מוערכת של כ-12 מיליון שקל - ג'י סיטי נכנסת לתחום אגירת החשמל: פוטנציאל ל-300 מגה-וואט שעה

הבנק הדיגיטלי וואן זירו (ONE ZERO) יוצא למהלך התייעלות שבמסגרתו הוא צפוי לפטר כ-25-30 עובדים, המהווים כ-7%-10% מכוח האדם שלו. בבנק מועסקים כיום כ-350 עובדים, כולל עובדי קבלן ונותני שירותים חיצוניים. הצמצום מגיע בעיקר על רקע הרחבת השימוש באוטומציות ובכלי AI, שמאפשרים לבצע חלק מהמשימות בפחות עובדים. אבל מאחורי ההתייעלות הטכנולוגית עומדת גם מטרה פיננסית ברורה - להאיץ את הדרך לרווחיות, רווחיות אליה התחייבו בבנק להגיע עד סוף השנה הנוכחית - בנק וואן זירו מפטר עד 10% מכוח האדם; במטרה להגיע לרווחיות

לאומי ודיסקונט בוחנות השקעה באדלר חומסקי לפי שווי של 500 מיליון שקל, לעומת כ-260 מיליון שקל בהנפקה ב-2007; הקבוצה הייתה אז בצמרת הענף ונשארה שם, אבל עולם הפרסום השתנה: גוגל ומטא לקחו חלק גדול מהתקציבים, הדיגיטל השתלט על השוק והמודל העסקי של המשרדים השתנה - אדלר חומסקי הכפילה שווי ב-20 שנה - מאכזב? בלאומי ודיסקונט רואים הזדמנות