בכירה בפד מזהירה: הריבית עדיין נמוכה מדי והבינה המלאכותית מייקרת את המחירים
בת' האמק, נשיאת שלוחת הפד בקליבלנד וחברה בעלת זכות הצבעה בוועדת הריבית, מעריכה שהריבית בארה"ב עדיין נמוכה מכדי להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%. היא קוראת להמשך העלאות בצעדים קטנים ומהירים יחסית, במקום המתנה ארוכה שתדרוש אחר כך מהלך חד יותר. לפי עמדתה הכלכלה ממשיכה לצמוח בקצב גבוה, הצריכה הפרטית חזקה ושוק העבודה יציב, ולכן אפשר להעלות את הריבית בלי לפגוע משמעותית בפעילות. הדברים מגיעים שבועיים לפני החלטת הריבית הבאה ב-27-28 באוקטובר, כשהשוק מנסה להעריך אם הפד יסתפק בהעלאה שכבר ביצע בספטמבר או ימשיך להדק.
הריבית עומדת כיום בטווח של 3.75%-4%, אחרי העלאה של רבע אחוז בספטמבר, הראשונה זה יותר משלוש שנים. פרוטוקול הישיבה האחרונה של הפד הצביע על תמיכה רחבה בהעלאה נוספת עד סוף השנה אם האינפלציה תמשיך להיות גבוהה. השוק, לעומת זאת, מעריך שסביר יותר שהבנק ימתין לפחות עד דצמבר.
האינפלציה רחבה וה-AI מוסיף דלק
הנתונים תומכים בעמדה הזאת. מדד המחירים של ההוצאה לצריכה פרטית, PCE, עלה באוגוסט ב-3.4% בחישוב שנתי, לעומת 2.7% שנה קודם לכן. מדד הליבה, שמנטרל מזון ואנרגיה, הגיע ל-3%, לעומת 2.9% בתקופה המקבילה. כלומר, האינפלציה מתרחבת גם מעבר למחירי הדלק והחשמל, וההתקדמות לעבר יעד הפד איטית.
אחד הגורמים שמדגישה האמק הוא הבינה המלאכותית. השקעות העתק במרכזי נתונים מגדילות את הביקוש לשבבים, לציוד אלקטרוני, למערכות חשמל ולרכיבים שמשמשים גם בתעשיות אחרות. כשהביקוש גדל במהירות ויכולת האספקה מוגבלת, המחירים עולים. חברות בענפי התעופה, הבנייה והחשמל מתחרות על חלק מאותם רכיבים, ולכן ההתייקרויות מתפשטות גם לתחומים נוספים.
לכך מצטרפות העלאות המכסים, שמייקרות מוצרים מיובאים, ועלויות גבוהות יותר בתחומי הביטוח הרפואי, המתכות, הפלסטיק והמזון. חברות כבר מעלות מחירים מעבר להתייקרות בפועל של חומרי הגלם, מתוך ציפייה לעלויות גבוהות יותר בעתיד. מבחינת הבנק המרכזי זאת התפתחות בעייתית: כאשר עסקים וצרכנים מתרגלים לאינפלציה גבוהה, קשה יותר להחזיר אותה לרמה נמוכה.
שאלות ותשובות: הריבית, האינפלציה והבינה המלאכותית
מה ההבדל בין מדד PCE למדד המחירים לצרכן?
מה זה אינפלציית ליבה ולמה הפד מתמקד בה?
למה העלאות בצעדים קטנים ומהירים ולא המתנה?
איך מרכזי נתונים יכולים לייקר מחירים?
מה המשמעות של "תנאים פיננסיים ניטרליים"?
מתי ההחלטה הבאה ומה צפוי בה?
שוק העבודה והשווקים מאפשרים הידוק
מנגד, שוק העבודה ממשיך לתמוך במדיניות ריבית מחמירה. שיעור האבטלה עומד על 4.2%, קרוב לרמה של תעסוקה מלאה. מספר התביעות לדמי אבטלה נמוך יחסית, וההשקעות במרכזי נתונים מגדילות את הביקוש לעובדים בתחומי הבנייה והחשמל. בחלק מהמקצועות כבר נרשמים מחסור בעובדים ועליות שכר מהירות.
גם השווקים הפיננסיים מעידים על כלכלה חזקה. החברות ממשיכות להשקיע, שווי המניות נתמך ברווחים שעולים והמרווחים באג"ח החברות נמוכים יחסית. למרות הזינוק בתשואות האג"ח האמריקאיות לרמות של יותר מ-5%, התנאים הפיננסיים נראים כעת קרובים לניטרליים, כלומר הם עדיין מאפשרים לפעילות הכלכלית להתרחב בקצב משמעותי.
בשוק ההון המשמעות היא שהאפשרות לריבית גבוהה לאורך זמן ממשיכה להיות תרחיש מרכזי. עלייה נוספת בריבית עשויה לתמוך בתשואות האג"ח הקצרות, לייקר את המימון לחברות ולהכביד על מניות שהשווי שלהן מתבסס על רווחים עתידיים. במקביל, חברות בעלות תזרים מזומנים חזק וחוב נמוך עשויות להתמודד טוב יותר עם סביבת ריבית כזאת.
המבחן הקרוב יגיע ביום רביעי, עם פרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש ספטמבר. התחזיות מצביעות על אינפלציה שנתית של כ-3.7%, לעומת 3.4% באוגוסט, בעיקר בגלל התייקרות האנרגיה. נתון גבוה מהצפוי עשוי לחזק את תומכי העלאת הריבית כבר בישיבה הקרובה. התמתנות באינפלציית הליבה עשויה לתמוך בהמתנה נוספת, במיוחד אם יופיעו סימנים להיחלשות בשוק העבודה.
