עו"ד אורי קורב (צילום: משרד בן-צור קורב)
עו"ד אורי קורב (צילום: משרד בן-צור קורב)

מנדלבליט: לא הושפעתי מלחצים כלשהם בהחלטות בתיקי נתניהו

שב ומאשר שבוצעו פעולות חקירה בלא אישורו או בחריגה מהאישור שנתן. אומר שלא הרגיש בנוח עם טיפולה של פרקליטות מחוז ירושלים בתיק 1000

איתמר לוין |

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, אומר בהמשך עדותו במשפט נתניהו, כי לא הושפע מלחצים כלשהם בהחלטותיו בתיקים נגד בנימין נתניהו. לצד זאת, הוא המשיך לאשר שנעשו פעולות חקירה ללא אישורו או בחריגה מהאישור שנתן.

מנדלבליט: לא ידעתי על חקירות של רשות ני"ע בנוגע לנתניהו

מנדלבליט אמר: "שום החלטה שקיבלתי לא נבעה מלחץ. כל ההחלטות שקיבלתי היו לפי שיקול הדעת המקצועי שלי. גורמי האכיפה פנו אלי, ולא הפעילו שום לחץ. זכותם וחובתם להביע את דעתם אם הם חושבים שצריך לפתוח בחקירה.

"אני לא מכיר לחץ שהופעל עלי בתיקים הללו בידי גורמי האכיפה. יש פניות, יש רצונות. כל ההחלטות שקיבלתי ואני מקבל, הן אך ורק על פי שיקול דעתי המקצועי. שום דבר לא יכול להשפיע עלי, לא לחץ תקשורתי ולא לחץ של גורמי האכיפה. יש פניות של גורמי האכיפה שרוצים כיוונים מסוימים ואני מקבל החלטות. בדרך כלל המשטרה הם סוסים דוהרים, לפעמים הם מגזימים וזה טבעי.

"בשלב הראשון של תיק 1000 הייתה לי דעה שונה והרגשתי לא נוח עם פרקליטות מחוז ירושלים שטיפלה בתיק, ולכן ביקשתי להחליף על דעת פרקליט המדינה. מה זה הפעילו לחץ? הם באים לדיונים ורוצים להתקדם בכיוונים מסוימים שלא נראים לי, ואני אומר לא להתקדם. ואז אני מרגיש שיש נסיונות להתקדם למקומות שאני לא מרגיש נוח איתם.

"חשבתי גם שיש אפשרות שיש הדלפות מתוך אותה פרקליטות. לא היה לי נוח לעבוד איתם, בין השאר משום שחשבתי שאולי יש מישהו שעובד עם התקשורת; לא הייתה לי שום הוכחה לזה. רציתי שתהיה פרקליטות שיהיה לי נוח לעבוד איתה".

מנדלבליט התכוון לעו"ד אורי קורב, שהיה אז בכיר בפרקליטות מחוז ירושלים ולפני כן בצוות התביעה במשפטו של אהוד אולמרט. קורב הוא כיום שותף בכיר של בועז בן-צור, שהיה סניגורו של נתניהו בתיק 4000, ומייצג כיום בין היתר את נציב השב"ס, קובי יעקובי, ואת ארי רוזנפלד בפרשת הבילד.

"יש כאן בעיה"

על העובדה שיאח"ה בדקה את פגישותיהם של שאול אלוביץ ונתניהו, אמר מנדלבליט: "יש כאן בעיה". היה זה לאחר שמנדלבליט אישר, באוקטובר 2017, לחקור רק את מניעיו של פילבר בפעולותיו כמנכ"ל משרד התקשורת. הוא אישר, כי בוצעו שורה של פעולות שחרגו מן האישור שנתן, כולל בדיקת הסיקור בוואלה. "זה לא בסדר", שב ואמר.

מנדלבליט אמר, כי לא ידע שההתכתבויות מהטלפון והדוא"ל של מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, הופקו על פי צו שהוצא בתיק בזק ובלא אישורו, למרות שהחיפוש עסק במישרין בנתניהו. על האישור שנתן אמר: "אין מצב שסיכמתי שראש הממשלה ייחקר באזהרה ולא אמרתי על מה. מבחינתי לא היה צריך להשחיר את זה".

לדברי מנדלבליט, החשד כלפי נתניהו בתיק 4000 היה שהוא שלט באתר וואלה. "הנרטיב היה הרבה יותר משמעותי מאשר סיקור חיובי: זהו כלי מאוד מרכזי ביכולת להיבחר, ביכולת להשפיע על בחירות. אותו כלי תקשורת מוחזק בידי איש עסקים שאינו איש עסקים, שמחזיק אותו בצד כאשר הוא צריך הטבות רגולטוריות מראש הממשלה שהוא גם שר התקשורת. הכל הוא בסוגים שונים של סיקור שמועיל לראש הממשלה".

מנדלבליט אמר, כי הגוף החוקר הוא הממליץ כיצד לחקור והוא זה שמאשר אותן. השופט משה בר-עם שאל האם חלק מהחקירה הוא לבדוק את האתר, והוא השיב בחיוב. עו"ד עמית חדד: "עד סיום החקירה לא בדקו את הסיקור, לא הציגו לנתניהו כתבה אחת מוואלה. אתה מודע לזה?" מנדלבליט: "לא ידעתי שזה לא נבדק. גם עכשיו אני לא יודע שזה לא נבדק". חדד: "מישהו אמר לך שיש באתר מלא סיקור נוראי לנתניהו?" מנדלבליט: "עלה בדיונים שהאתר הזה עוין לנתניהו".

בר-עם שאל האם תוצרי החקירה לפני הגשת כתב האישום כללו נתונים רלוונטיים לסיקור שהניחו את דעתו, ומנדלבליט השיב בחיוב. "יש כמה דוגמאות בולטות שמתקשרות לנרטיב שאמרתי קודם – היכולת להשפיע על האתר", הוסיף, וציין למשל סיקור שלילי על נפתלי בנט ומשה כחלון, את נאום ה"ערבים נוהרים לקלפי", ועדויות של כתבים על לחצים פסולים. הוא אמר, כי בנושא זה כמו באחרים, הסתמך על המצגים שקיבל מן התביעה.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה