כמה כסף צריך כדי לחיות בלי משכורת במשך שנה שלמה?

משפחה שמוציאה 20 אלף שקל בחודש זקוקה ל-240 אלף שקל כדי לעבור שנה בלי משכורת, ומרווח של 10% עד 15% להוצאות חריגות מעלה את הסכום ל-265 עד 275 אלף שקל. הבסיס לחישוב הוא ההוצאה שיוצאת בפועל מהחשבון ומהכרטיסים, ומי שמחזיק הכנסות פסיביות, שכירות או דיבידנדים, מפחית אותן מהסכום הנדרש.

החישוב לפי ההוצאה החודשית מפספס שני סעיפים שנכנסים לתוקף ברגע שהמשכורת נעצרת. ביטוח לאומי ומס בריאות עוברים לתשלום עצמאי במקום ניכוי מהתלוש, וההפקדות לפנסיה ולקרן ההשתלמות נפסקות. המשמעות כפולה: תזרים נוסף שיוצא מדי חודש, וחיסכון עתידי שמפסיק לגדול, כך שהשנה בלי הכנסה גובה משני מקורות במקביל, מהעו"ש ומהחיסכון הפנסיוני.

המיקום של הסכום הזה משנה את התוצאה. 270 אלף שקל בקרן כספית, בקצב הנוכחי של 2.9% עד 3.25% ובדמי ניהול של 0.06% עד 0.19%, מניבים אחרי מס של 25% על הרווח הריאלי כ-7,600 שקל בשנה, שהם קצת יותר מעשרה ימי הוצאה של אותה משפחה. הקצב הזה נגזר מריבית בנק ישראל, שעומדת היום על 3.5%, והוא מתאר את המצב הנוכחי בלבד ומשתנה עם כל החלטת ריבית.

הכלל שמגביל את הבחירה הוא לוח המשיכות. כסף שנועד לצאת בכל חודש זקוק לנזילות יומית, ופיקדון שקלי לשנה משלם היום 2% עד 2.75%, פחות ממק"מ באותו טווח שנע בין 3.22% ל-3.31%. הפער בין השניים הוא המחיר של הנעילה, ובשנה שכולה משיכות הוא נגבה גם מהסכום שנשאר בצד. אותה שאלה בקנה מידה קטן יותר עולה בדיון על הכרית שמשפחה צריכה לביטחון כלכלי. להרחבה: כמה כסף צריך להשאיר בעו"ש וכמה להעביר לחיסכון?

ההוצאה החודשית שנרשמת בזיכרון היא הממוצע של חודש רגיל, והשנה בלי משכורת כוללת גם חיובים שנתיים שנוחתים בחודש בודד: ארנונה, ביטוחי רכב ודירה, אגרות חינוך ומס רכב. הסעיפים האלה נעדרים מהתחושה ונוכחים בחשבון, ולכן סכימה של 12 חודשי חיובים בכרטיס ובחשבון, במקום הערכה, מייצרת את המספר.

שנה אחת בלי הכנסה היא תרגיל סופי בהיקפו: הסכום ידוע מראש והוא נועד להיגמר בתוך 12 חודשים. החישוב של ההון שנדרש כדי לחיות מהשקעות בנוי אחרת לגמרי, מפני ששם התשואה עצמה צריכה לכסות את ההוצאה בכל שנה מחדש והקרן נשארת עומדת.