.jpg "הודו")
האבטלה בהודו יורדת ל-5.1% לשפל של ארבעה חודשים
סקר כוח העבודה החודשי של משרד הסטטיסטיקה ליולי מציג 5.1% בגילאי 15 ומעלה, אחרי 5.5% ביוני ומתחת לצפי של 5.4%. בכפרים השיעור ירד ל-4.5%. שיעור ההשתתפות עלה ל-55.4%
שיעור האבטלה בהודו בגילאי 15 ומעלה ירד ל-5.1% ביולי, אחרי 5.5% ביוני, לפי הסקר החודשי של כוח העבודה של משרד הסטטיסטיקה והיישום. זה השפל מאז מרץ, אז נרשם אותו שיעור. בסקר של רויטרס הצפי היה 5.4%. המדד נמדד לפי סטטוס שבועי שוטף, על מדגם של כ-371 אלף איש, מתוכם כ-211 אלף בכפרים וכ-160 אלף בערים.
בכפרים האבטלה ירדה ל-4.5% ביולי, אחרי 5.0% ביוני. בערים נרשם 6.7%, אחרי 6.6% בחודש הקודם. מול יולי אשתקד האבטלה העירונית ירדה מ-7.2% ל-6.7%. גם בגברים וגם בנשים השיעור החודשי ירד מול יוני. הסיפור של יולי יושב בעיקר על הכפר, שם גיוס חקלאי מרחיב את מספר המועסקים ומוריד את השיעור הראשי.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה ל-55.4% ביולי, אחרי 54.4% ביוני. בכפרים ההשתתפות הגיעה ל-58.0%, עלייה של 1.4 נקודות. בקרב נשים ההשתתפות עלתה ל-34.4%, תוספת של 1.7 נקודות מול יוני. יחס המועסקים לאוכלוסייה עלה ל-52.5%, העלייה הראשונה מאז פברואר. בכפרים היחס הגיע ל-55.4%, עלייה של 1.6 נקודות מול יוני ונקודה אחת מול יולי אשתקד.
למה 5.1% בכפר שונה מ-6.7% בעיר
הודו נמדדת בשני שווקי עבודה. בכפר העבודה חקלאית ועונתית, ולכן יולי יכול להוריד את האבטלה מהר כשהשדות עובדים. בערים העבודה שכירה יותר, והשיעור נשאר גבוה יותר. 4.5% מול 6.7% הוא הפער הקבוע, רק שהחודש הכפר זז חזק והעיר נשארה כמעט במקום. לכן השיעור הארצי ירד חצי נקודה, גם כשהעיר נשארה סביב 6.7%.
עליית ההשתתפות ל-55.4% חשובה כמו ירידת האבטלה. כשיותר אנשים נכנסים לכוח העבודה והאבטלה עדיין יורדת, המשמעות היא שהמשק קולט עובדים, רחוק ממצב שבו אנשים פשוט מפסיקים לחפש. 34.4% השתתפות נשים עדיין נמוך מול גברים, אבל הקפיצה של 1.7 נקודות בחודש אחד היא התנועה החדה בטבלה. יחס המועסקים ב-52.5% חוזר לעלות אחרי חודשים של דריכה, וזה מחזק את הקריאה של 5.1%.
המדגם של 371 אלף איש הוא סקר חודשי גדול, והמשרד מפרסם אותו כסדרה קבועה. זה נתון של שוק עבודה, רחוק מנתון מפעל. הסטטוס השבועי השוטף שואל מה עשה האדם בשבעת הימים האחרונים, ולכן הוא רגיש לעונה החקלאית יותר מסקר שנתי. יולי תופס את שיא העבודה בשדה, וזה חלק מההסבר ל-4.5% בכפר. מדד הייצור בניו יורק עלה ל-20.6 מעל הצפי, ובמקביל בהודו הכיוון מגיע מהשדה ומהעיר, עם דגש על גיוס כפרי. הכלכלה ההודית נשענת על צריכה פנימית רחבה, ולכן מספר המועסקים בכפר מזיז גם את החנות.
מה 5.1% אומר מול הצפי ומול מרץ
הצפי היה 5.4%, והתוצאה 5.1%. הפער הזה אומר שהחודש היה חזק יותר ממה שהשוק תימחר. ביוני וגם במאי נרשם 5.5%, כך שיולי שובר רצף שטוח. החזרה ל-5.1% של מרץ סוגרת ארבעה חודשים. זה עדיין רחוק משוק עבודה הדוק כמו במשקים מפותחים, אבל בכיוון של שיפור חודשי ברור, עם תמיכה מהכפר.
במקביל סין פירסמה אתמול ייצור של 4.5% ומכירות של 0.6% ליולי, סיפור של מפעל שעובד וחנות חלשה. הודו מספרת סיפור הפוך בחודש הזה - יותר אנשים עובדים, בעיקר מחוץ לערים. האינפלציה בקנדה עלתה ל-3% בעקבות הבנזין, ובמדינות גדולות אחרות שוק העבודה נמדד מול מחירים. בהודו המדד הראשי עכשיו הוא כמה אנשים נכנסו לעבודה ביולי, ו-5.1% הוא השורה שהשוק במומבאי יישען עליה.
מה שייבדק באוגוסט הוא אם הכפר מחזיק את 4.5%, ואם העיר זזה מ-6.7%. אם ההשתתפות נשארת מעל 55% והאבטלה נשארת סביב 5.1%, הרצף של מרץ חוזר להיות בסיס. אם הגיוס החקלאי ייחלש אחרי העונה, השיעור הארצי עלול לחזור לכיוון 5.4% או 5.5%. ההשתתפות של נשים ב-34.4% גם היא מספר לבדיקה, כי קפיצה של 1.7 נקודות בחודש אחד יכולה להישאר או לחזור. בינתיים יולי נסגר עם שפל של ארבעה חודשים, מתחת לצפי, ועם עלייה ראשונה מאז פברואר בשיעור המועסקים באוכלוסייה.
