כמה עולה להחזיק מינוס של 20 אלף שקל במשך שנה?
תלוי בריבית.
מינוס של 20 אלף שקל בריבית 12% עולה כ-2,400 שקל בשנה, וזו מהריביות הגבוהות שגובה בנק מלקוח פרטי.
מינוס קבוע הוא הלוואה בלי תאריך סיום. ההבדל מהלוואה רגילה נמצא בכיוון: בהלוואה הקרן יורדת מדי חודש, ובמינוס היא נשארת במקומה, מפני שהחיוב החודשי מכסה את הריבית בלבד. זו אחת מצורות החוב המסוכנות כי קל להתרגל אליה, והיא יושבת בתוך יתרת החשבון ומאבדת את הנראות של חוב נפרד.
ריבית המינוס בנויה משני חלקים: הפריים, שעומד היום על 5.0%, ומרווח אישי שהבנק קובע ללקוח. ריבית של 12% משמעה מרווח של כשבעה אחוזים, וזה החלק שנתון למיקוח, בעוד הפריים משותף לכל הלקוחות ונע עם החלטות בנק ישראל. מעבר למסגרת המאושרת נכנסת ריבית חריגה גבוהה יותר, והחיוב עצמו נכנס ליתרה וצובר ריבית משלו.
מינוס של 20 אלף שקל בריבית 12% עולה 2,400 שקל בשנה, כלומר 200 שקל בחודש שנגבים מהחשבון בעוד החוב נשאר על 20 אלף. אותם 20 אלף שקל שיושבים בפיקדון בריבית 2.5% מניבים 500 שקל ברוטו ו-425 שקל נטו אחרי מס של 15%. מי שמחזיק את שני הצדדים במקביל משלם 2,400 ומקבל 425, פער של כמעט 2,000 שקל בשנה. הפער הזה הוא המחיר של הנזילות: הכסף בפיקדון זמין, והמינוס שנשאר פתוח גובה עליו יותר מפי חמישה ממה שהפיקדון מחזיר. להרחבה: מה עדיף: הלוואה של 50 אלף שקל ל-3 שנים או ל-7 שנים?
ריבית החובה נצברת על היתרה היומית ונגבית מהחשבון אחת לרבעון, והחיוב עצמו מצטרף ליתרה ומתחיל לצבור ריבית משלו. כאן נולד הפער בין המספר שמופיע בהסכם למספר שיוצא בפועל: 12% שנגבים בארבע פעימות שווים כ-12.55% לשנה. הריבית נגזרת מהפריים ומשתנה איתו בכל החלטת ריבית, וזו אותה שאלה שעולה גם בבחירה בין ריבית קבועה למשתנה.
החריגה מהמסגרת מתומחרת בנפרד ובריבית גבוהה יותר, ונגבית על הסכום שמעל המסגרת בלבד. דווקא בגלל זה חריגה של כמה ימים נראית זניחה ומצטברת מהר: התמחור הוא יומי, וגם סכום קטן שחורג לזמן קצר נכנס לחישוב במלוא הריבית החריגה, כך שחריגה קצרה עולה הרבה יותר ממה שנראה לפי גודלה.
הבדיקה נמצאת בהודעת הריבית הרבעונית: שורת ריבית החובה, שורת הריבית החריגה והיתרה הממוצעת ברבעון, שמראה אם המינוס קבוע או מזדמן. יתרה ממוצעת שקרובה לגובה המסגרת מעידה על חוב קבוע שממומן בתעריף של אשראי קצר, והמספר הזה הוא הבסיס להחלטה על החלפת המינוס בהלוואה.
