כמה כסף צריך כדי להפסיק לעבוד בגיל 50?

החישוב נשען על שני מספרים: ההוצאה השנתית ומספר השנים שהכסף צריך להספיק. אדם שמוציא 15 אלף שקל בחודש זקוק ל-180 אלף שקל בשנה, וההוצאה הזו צריכה לבוא ממעקב בפועל במקום מהערכה, בדיוק כמו בבדיקת רמת החיים מול ההכנסה. טעות של אלפיים שקל בחודש משנה את ההון הדרוש בכ-800 אלף שקל לפי כלל של 3%, ולכן דיוק בסעיף הזה שווה יותר מכל בחירת מסלול.

מי שמתכנן לחיות מההון 40 שנה זקוק לסכום גדול בהרבה מזה שנדרש בפרישה בגיל הרגיל, מפני שהוא מוסיף שני עשורים שבהם הקצבה עדיין רחוקה. השנים שלפני גיל הפרישה הן החלק היקר: מגיל 50 ועד גיל הפרישה לגברים, 67, יש 17 שנים שבהן ההוצאה מגיעה מההון בלבד, ולפי 180 אלף שקל בשנה מדובר על כ-3.06 מיליון שקל עבור הגשר הזה.

כלל משיכה של 3% עד 4% בשנה נותן סדר גודל לשאר החישוב. 180 אלף שקל הם 3% מ-6 מיליון שקל ו-4% מ-4.5 מיליון, ולכן הון של כ-4.5 עד 6 מיליון שקל משמש בסיס לחישוב, בהתאם לתשואה, לאינפלציה, לפנסיה ולרמת הסיכון.

החיסכון הפנסיוני נעול לקצבה בגיל מאוחר בהרבה, ולכן השנים שבין 50 לגיל הפרישה זקוקות למקור נזיל נפרד לגמרי, והתיק הפרטי הוא שנושא אותן. גם כלל המשיכה של 3% עד 4% מחושב לפני מס: משיכה מתיק ניירות ממוסה ב-25% על הרווח הריאלי, אחרי ניכוי אינפלציה שעומדת היום על 1.5%.

האינפלציה פועלת על אותו סכום נומינלי לאורך כל התקופה. בקצב של 1.5% בשנה, רמת חיים שעולה היום 180 אלף שקל תעלה בעוד 17 שנה כ-232 אלף שקל, תוספת של יותר מ-50 אלף שקל בשנה שההון צריך לספוג בעוד רמת החיים עצמה נשארה זהה. המס נגבה על רכיב הרווח שבתוך המשיכה בלבד בעוד הקרן חוזרת פטורה, ולכן הסכום שמגיע לחשבון קטן מגובה המשיכה, והפער גדל ככל שחלק הרווח בתיק גדול יותר.

הפסקת עבודה עוצרת גם את ההפקדות לפנסיה ואת כיסויי הנכות והשארים שצמודים אליהן. הכיסויים האלה ממומנים מתוך ההפקדה השוטפת, וכשהיא נעצרת הם נשחקים בהדרגה, ולכן שווה לפתוח את הדוח השנתי של הקרן ולראות מה קורה לכיסוי אחרי שההפקדות נעצרות. הון גבוה והכנסה גבוהה הם שני דברים שונים, כפי שעולה מרמת ההכנסה שנחשבת עשירה בישראל.