יש לכם 50 אלף שקל בעו"ש - כמה כסף אתם מפסידים בכל שנה?
אם החלופה הייתה מניבה 4%, מדובר בכ-2,000 שקל בשנה לפני מס.
חלופה שמניבה 3.3% הופכת 50 אלף שקל לכ-1,650 שקל בשנה לפני מס, וזה הסכום שנשאר בחוץ כשהכסף יושב בעו"ש. על פני חמש שנים, כשהריבית נצברת גם על הריבית שכבר נצברה, ההפסד המצטבר מתקרב ל-9,000 שקל. כשהכסף נדרש למחר בבוקר זהו מחיר הנזילות, ובחשבון שבו הוא יושב שנים בלי שימוש זו עלות שאפשר לחסוך.
פיקדון שקלי לשנה משלם 2% עד 2.75%, בעוד מק"מ לאותה תקופה בדיוק נותן 3.22% עד 3.31%, כלומר פער של חצי אחוז ויותר לטובת המק"מ. גודל ההפקדה כמעט חסר השפעה על התעריפון: הפועלים משלם 1.99% על סכום שנע בין אלף שקל למיליון.
אחרי מס של 15% על מק"מ, 1,650 השקלים האלה מצטמצמים לכ-1,402 שקל בשנה, ובחמש שנים עם ריבית דריבית מצטברים כ-7,400 שקל נטו. באינפלציה של 1.5% התשואה הריאלית נטו מגיעה לכ-1.3% בשנה, שהם כ-3,300 שקל בכוח קנייה של היום. המס על מק"מ נגבה על הרווח הנומינלי, כלומר על הסכום המלא לפני שהאינפלציה מכרסמת בו, וזה ההסבר לפער בין הסכום הנקוב לסכום הריאלי.
היתרה בעו"ש מפסידה פעמיים. פעם אחת בריבית שנשארת בחוץ, ופעם שנייה באינפלציה של 1.5% שמוחקת כ-750 שקל מכוח הקנייה של 50 אלף שקל בכל שנה. שני הרכיבים יחד מגיעים לכ-2,400 שקל בשנה, וזו העלות של כסף שיושב בעו"ש.
המתנה לצבירת סכום גדול יותר לפני המעבר משאירה את המצב כמו שהוא. התעריפון הבנקאי כמעט חסר רגישות לגודל ההפקדה, כך שהתשואה באחוזים זהה על 5,000 שקל ועל 500 אלף שקל, וכל חודש של המתנה מוסיף לעלות במקום להקטין אותה. אותו היגיון פועל גם בכיוון ההפוך: סכום קטן שמועבר היום מתחיל לצבור מיד, בעוד סכום גדול שממתין לרגע הנכון צובר אפס.
דמי הניהול בקרן כספית, 0.06% עד 0.19%, נגבים מהיתרה כולה, ולכן הם יורדים גם בחודש שבו הקרן עמדה במקום. מק"מ דורש חשבון ניירות ערך ועמלת קנייה ומכירה, שמכרסמות בפער כשהסכום קטן. הבדיקה המעשית היא כמה מתוך 50 אלף השקלים באמת נדרשים בעו"ש לתשלומים קרובים, וזו השאלה של כמה נזילות צריך לפני השקעה.
