קיבלתם בונוס של 100 אלף שקל - לסגור חובות או להשקיע?

מתחילים מהחוב היקר. חוב של 12% בכרטיס אשראי כמעט תמיד קודם להשקעה מסוכנת, מפני שהריבית עליו נצברת בוודאות מלאה בכל חודש, בעוד התשואה בצד השני תלויה בשוק. משכנתה של 3.39% יוצרת שאלה מורכבת יותר, מפני שהריבית שנחסכת בפירעון שלה נמוכה בהרבה ומשאירה מרווח לחלופות.

אפשר גם לפצל: 50 אלף לסגירת חוב, 20 אלף לקרן חירום ו-30 אלף להשקעה. אם 100 אלף השקלים נקובים בתלוש, הסכום שנכנס לחשבון קטן יותר, מפני שבונוס מחויב במס הכנסה לפי המדרגה השולית, והפיצול נעשה על מה שהגיע בפועל. כך הבונוס משמש הזדמנות לשפר את המאזן, מעבר לצריכה שהוא מממן.

האלטרנטיבה חסרת הסיכון לכסף כזה היא מק"מ בתשואה של 3.22% עד 3.31%, וממנה יורד מס של 15%. הריבית הממוצעת במשכנתה לא צמודה עומדת על 4.56%, כך שפירעון מוקדם שלה מכה כל פיקדון בבנק, שמשלם 2% עד 2.75%.

חוב של 30 אלף שקל בכרטיס אשראי בריבית 12% עולה 3,600 שקל בשנה. סגירתו מייצרת תשואה ודאית של 12% ופטורה ממס, בעוד מק"מ לשנה נותן 3.22% עד 3.31% ואחרי מס של 15% נשארים כ-2.8%. הפער בין שתי החלופות הוא כ-9 נקודות אחוז בשנה.

20 אלף השקלים שנשארים לקרן חירום נשענים על אותה בדיקה שבאיפה לשים כסף פנוי: אפיק נזיל יומי, קרן כספית בקצב נוכחי של 2.9% עד 3.25% ודמי ניהול של 0.06% עד 0.19%, במקום פיקדון נעול לשנה ב-2% עד 2.75%.

משכנתה צמודה בריבית 3.39% זולה פחות מהמספר שבחוזה. יתרת החוב צמודה למדד, ובאינפלציה של 1.5% העלות הנומינלית מתקרבת ל-4.9%. כדי להשיג את זה בהשקעה נדרשת תשואה ברוטו של כ-6% בשנה, אחרי מס של 25% על הרווח הריאלי.

בפירעון מוקדם מסלול הפריים פטור מעמלת היוון, העמלה התפעולית מגיעה עד 60 שקל, והפרשי מדד נגבים בפירעון שמתבצע בין ה-1 ל-15 בחודש. אותו סדר בדיקות חוזר גם בירושה של מיליון שקל, בסכומים אחרים.