780 מיליון תיקופים בשנה: איפה הישראלים נוסעים הכי הרבה בתחבורה הציבורית?
השימוש באוטובוסים המשיך לעלות ב-2025, אך בקצב מתון של 1.4%; ירושלים אחראית ל-22% מכלל התיקופים באוטובוסים, הרבה לפני תל אביב וחיפה; הקו האדום בגוש דן רשם עלייה של 21%, בעוד הרכבת הקלה בירושלים ירדה ב-23.7% על רקע השבתת הקו; וגם הנסיעה בחינם מגיל 67
כבר ניכרת בנתונים
הישראלים תיקפו 780.9 מיליון נסיעות באוטובוסים במהלך 2025, כ-2.1 מיליון תיקופים בממוצע ליום. מדובר בעלייה של 1.4% בלבד לעומת 769.8 מיליון תיקופים ב-2024, כך שהשימוש באוטובוסים אמנם המשיך לגדול, אבל בקצב מתון. במקביל, הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים פערים גדולים בין הערים ובין אמצעי התחבורה: הרכבת הקלה בגוש דן ממשיכה לצבור נוסעים, בעוד בירושלים נרשמה ירידה חדה בעקבות השבתה ממושכת של חלק מהקו.
חשוב לסייג: מספר התיקופים אינו זהה בהכרח למספר הנסיעות או הנוסעים. נוסע שעובר מאמצעי תחבורה אחד לאחר בתוך חלון המעבר של 90 דקות חייב לתקף שוב, גם אם אינו משלם על נסיעת ההמשך. מנגד, נסיעות שבהן הנוסע לא תיקף אינן נכללות בנתונים. לכן הנתונים משקפים בראש ובראשונה את היקף השימוש המתועד במערכות התחבורה הציבורית.
ירושלים בפער: 171 מיליון תיקופים
הפער בין שלושהערים הגדולות בולט במיוחד. בירושלים נרשמו ב-2025 כ-171.4 מיליון תיקופים באוטובוסים, שהם 22% מכלל התיקופים בארץ. בתל אביב-יפו נרשמו 81.3 מיליון תיקופים, 10.4% מהסך הארצי, ובחיפה 54.8 מיליון, כ-7%.
כלומר, מספר התיקופים באוטובוסים בירושלים היה יותר מכפול מזה שבתל אביב-יפו ויותר מפי שלושה מזה שבחיפה. הנתון מושפע כמובן מגודל האוכלוסייה, ממבנה העיר ומדפוסי השימוש בתחבורה הציבורית, ולכן אינו מדד ישיר לאיכות השירות או למספר הנסיעות לתושב.
גם ברמה הארצית האוטובוס העירוני הוא עיקר התחבורה הציבורית המתועדת: 82.4% מהתיקופים נעשו בקווים עירוניים, לעומת 15.4% בקווים בין-עירוניים ו-1.7% בלבד בקווים אזוריים. במספרים, מדובר בכ-643.4 מיליון תיקופים בקווים עירוניים, עלייה של 1.1% לעומת 2024. בקווים הבין-עירוניים נרשמו 120.6 מיליון תיקופים, עלייה של 4%, ובקווים האזוריים 13.2 מיליון, עלייה של 6.5%.
שני שיאים ביום: 7 בבוקר ו-1 בצהריים
דפוסי התיקוף לאורך היום מלמדים גם מתי הישראלים משתמשים באוטובוסים. שעת השיא הייתה דווקא בין 13:00 ל-13:59, שבה נרשמו 61.2 מיליון תיקופים במהלך השנה, 7.8% מכלל התיקופים. בין 7:00 ל-7:59 בבוקר נרשמו 58.7 מיליון תיקופים נוספים, 7.5%.
בלמ"ס מעריכים כי שתי נקודות השיא משקפות את היציאה לעבודה וללימודים בבוקר ואת תחילת החזרה בשעות הצהריים. בקצה השני נמצאות השעות שבין 3:00 ל-3:59 לפנות בוקר, שבהן נרשמו לאורך השנה כ-162 אלף תיקופים בלבד.
גם ההבדלים בין ימי השבוע אינם גדולים במיוחד בימי החול. יום רביעי מוביל עם 18.5% מהתיקופים, ואילו ביום שני נרשם השיעור הנמוך ביותר מבין ימי החול, 17.8%. בסוף השבוע השימוש יורד בחדות: כ-7.8% מהתיקופים נעשו ביום שישי וכ-2% בלבד בשבת.
הנסיעה בחינם מגיל 67 כבר מופיעה במספרים
אחד הנתונים המעניינים בפרסום נוגע לאזרחים הוותיקים. ב-2025 נכנסה לתוקף הרחבת תוכנית "צדק תחבורתי", המאפשרת לנוסעים מגיל 67 להצטרף לפרופיל "רב-קו זהב" ולנסוע בחינם בתחבורה הציבורית. קודם לכן ניתנה הזכאות בפרופיל זה מגיל 75.
במהלך השנה נרשמו 76.8 מיליון תיקופים בפרופיל רב-קו זהב ועוד 33.2 מיליון בפרופיל אזרח ותיק. יחד מדובר בכ-110 מיליון תיקופים, שהם 14.1% מכלל התיקופים באוטובוסים. לפי הלמ"ס, קבוצת הגיל הרלוונטית מהווה כ-12.8% מאוכלוסיית המדינה.
הפער אינו מאפשר לקבוע לבדו שהנסיעה בחינם היא שגרמה לעלייה בשימוש, אך הוא מצביע על משקל משמעותי של האוכלוסייה המבוגרת בתחבורה הציבורית. מאחר שגם נוסע שאינו משלם מחויב לתקף, הנסיעות החינמיות מופיעות בנתונים בדיוק כמו נסיעות בתשלום.
קבוצת הנוסעים הגדולה ביותר לפי פרופיל היא דווקא זו שאינה מזוהה: 26% מהתיקופים, כ-202.9 מיליון, נעשו בפרופיל לא מוגדר. אחריה פרופיל בוגר עם 25.5% ופרופיל נוער עם 23.2%. סטודנטים אחראים ל-6.5% מהתיקופים.
עם זאת, כאן מתרחש שינוי משמעותי לאורך זמן. ב-2021 כמעט מחצית מהתיקופים, 49%, נעשו בפרופיל לא מוגדר. השיעור ירד ל-47.2% ב-2022, ל-41% ב-2023, ל-34% ב-2024 ול-26% בלבד ב-2025. בלמ"ס מציינים כי הירידה התרחשה במקביל לעלייה בתשלום באמצעות יישומונים.
הקו האדום בגוש דן צמח ב-21%
מחוץ לאוטובוסים, אחד השינויים הבולטים נרשם ברכבת הקלה במטרופולין תל אביב. בקו האדום של דנקל, שנפתח באוגוסט 2023 ומחבר את בת ים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה, נרשמו ב-2025 כ-29.9 מיליון תיקופים.
- 5 המכוניות שנותנות הכי הרבה תמורת הכסף - ומה זה בכלל Value for Money ברכב?
- מרצדס חושפת C קלאס מחודשת: המחיר מתחיל ב-185 אלף שקל
מדובר בעלייה של 21% לעומת 24.7 מיליון תיקופים ב-2024. הקו עדיין נמצא בשנות הפעילות הראשונות שלו, ולכן העלייה משקפת בין היתר את המשך התבססותו כאמצעי תחבורה בגוש דן.
מעניין במיוחד להשוות אותו לרכבת הקלה בירושלים: גם בה נרשמו ב-2025 כ-29.9 מיליון תיקופים. אלא שבעוד בגוש דן מדובר בעלייה, בירושלים נרשמה ירידה של 23.7% לעומת 39.2 מיליון תיקופים ב-2024.
הסיבה המרכזית לירידה בירושלים היא תפעולית. החל מספטמבר 2025 הושבת המקטע המרכזי של הקו האדום למשך 14 שבועות לצורך חיבורו למסילות הקו הירוק החדש. לכן הירידה השנתית אינה משקפת בהכרח ירידה בביקוש לרכבת הקלה.
והרכבלית? דווקא צומחת
בחיפה התמונה מעורבת. בכרמלית נרשמו ב-2025 כמיליון תיקופים, ירידה של 7.1% לעומת השנה הקודמת. ברכבלית, לעומת זאת, נרשמו כ-1.4 מיליון תיקופים, עלייה של 26.9%.
הרכב המשתמשים ברכבלית שונה מזה שבאמצעי תחבורה אחרים. 26.5% מהתיקופים נעשו בפרופיל בוגר, כ-20.5% בפרופיל נוער וכ-14.4% בפרופיל סטודנט. שיעור הסטודנטים הגבוה יחסית מתיישב עם המסלול שלה, המחבר את מרכזית המפרץ והצ'ק פוסט עם הטכניון ואוניברסיטת חיפה.
בסיכום 2025, האוטובוסים עדיין נושאים את עיקר השימוש בתחבורה הציבורית בישראל, והיקף התיקופים בהם ממשיך לעלות, אם כי לאט. השינויים החדים יותר מתרחשים דווקא בשוליים של המערכת: הרכבת הקלה בגוש דן והרכבלית בחיפה צומחות בקצב דו-ספרתי, הרכבת הקלה בירושלים הושפעה מהשבתה ממושכת, והרחבת הנסיעה החינמית לאזרחים ותיקים משנה את הרכב הנוסעים. הנתונים של השנים הבאות יראו עד כמה השינויים האלה הופכים לדפוס קבוע.
