מאחורי כמעט כל דיון כלכלי רציני בישראל עומדים נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. גוף ממלכתי זה אחראי על איסוף, עיבוד ופרסום המידע הכמותי על האוכלוסייה, שוק העבודה, המחירים והתוצר.
הנתונים שהלשכה מפרסמת משמשים בסיס לקבלת החלטות של הממשלה, של
הבנק המרכזי ושל המגזר העסקי. מדד המחירים לצרכן, נתוני האינפלציה ושיעורי הצמיחה הם חלק מנתוני המאקרו שמזיזים את השווקים עם פרסומם.
אמינות ואי-תלות הן ליבת עבודת הלשכה, שכן ההחלטות המבוססות על
נתוניה נוגעות לחיי כל אזרח, מהצמדות שכר ופנסיה ועד תקציב המדינה. עבור מי שמנתח את כלכלת ישראל, הפרסומים התקופתיים הם המקור הרשמי והמהימן ביותר להערכת מגמות אמיתיות, להבדיל מתחושות או מספקולציות תקשורתיות.
השימוש באוטובוסים המשיך לעלות ב-2025, אך בקצב מתון של 1.4%; ירושלים אחראית ל-22% מכלל התיקופים באוטובוסים, הרבה לפני תל אביב וחיפה; הקו האדום בגוש דן רשם עלייה של 21%, בעוד הרכבת הקלה בירושלים ירדה ב-23.7% על רקע השבתת הקו; וגם הנסיעה בחינם מגיל 67
כבר ניכרת בנתונים
טראמפ מפטר את נציבת הסטטיסטיקה כי הנתונים לא אמינים והיו טעויות גדולות בדיעבד; אצלנו המצב הרבה יותר גרוע, אבל דמיינו מה היה קורה אם נתניהו היה מפטר את פרופ' פלוס
בהמשך לפרסום של הלמ"ס על רצף של שלושה מדדים שליליים, מלאי הדירות הלא מכורות חוצה את רף ה-80 אלף, וכלל ביטוח, הפניקס וגופים אחרים מזרימים הון לפרויקטים מניבים ולהתחדשות עירונית. ברקע: שוק השכירות מטפס והמשרדים בפריים לוקיישן חוזרים לתפוס גובה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת לראשונה נתונים מקיפים על הכנסות ברוטו מעבודה של מועסקים ושכירים בני 25 ומעלה לפי משלחי יד, מין, רמת השכלה ויישוב מגורים; הנתונים מתייחסים לשנת 2022, ויוצגו מעתה אחת לשנה
מדד אמון הצרכנים בחודש יוני נותר ללא שינוי, ועומד על 27%-, אך נתון בולט אחד מאותת על החמרה והוא כוונות הציבור לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה, שירדו לרמה של 39%- לעומת 30%- בחודש מאי
הירידה במחירים נובעת מדירות יד שנייה. עבורם המדד משקף טוב יחסית את המצב בשטח והסתכם ב-0.1%. בתל אביב הירידה הייתה 0.6%; ומה לגבי הדירות החדשות? לא בטוח שנראה תשובה לגביהם בזמן הקרוב
הלמ"ס: האוכלוסייה בישראל גדלה ל-10.094 מיליון מאז יום העצמאות הקודם; בנוסף, נולדו 174 אלף תינוקות, עלו 28 אלף עולים; מאז קום המדינה האוכלוסייה זינקה פי 12