תלוש שכר
צילום: תמר מצפי

סקר חדש בלמ"ס מראה שעדיף להיות מנהל אקדמאי מכפר סבא, ואיפה העצמאיים?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת לראשונה נתונים מקיפים על הכנסות ברוטו מעבודה של מועסקים ושכירים בני 25 ומעלה לפי משלחי יד, מין, רמת השכלה ויישוב מגורים; הנתונים מתייחסים לשנת 2022, ויוצגו מעתה אחת לשנה

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה למ"ס שוק העבודה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום לראשונה נתונים מקיפים על הכנסות ברוטו מעבודה של מועסקים ושכירים בני 25 ומעלה לפי משלחי יד, מין, רמת השכלה ויישוב מגורים. הסקר החדש מתבסס על איחוד נתוני סקרים קיימים עם מידע מינהלי מרשות המסים. הנתונים מתייחסים לשנת 2022, ויוצגו מעתה אחת לשנה. 

לפי הממצאים, השכר החודשי הממוצע לשכיר בשנת 2022 עמד על 15,243 שקל, עלייה של 3.8% לעומת 2021. אך מאחוריו מסתתר פער מגדרי עמוק: שכרם הממוצע של גברים שכירים (18,702 שקל) היה גבוה ב-57% משכרן של נשים שכירות (11,907 שקל). גם במדד החציוני נרשם פער: 13,469 שקל לגברים לעומת 9,342 שקל לנשים. פערי השכר באים לידי ביטוי גם בשכר לשעת עבודה: גבר שכיר הרוויח בממוצע 97.8 שקל לשעה, בעוד שאישה השתכרה 75.3 שקל. הפער הקבוע של כ-27% בין הממוצע לחציון מדגיש את ההשפעה של שכרי עילית גבוהים, בעיקר בקרב מנהלים.


המשתכרים הגבוהים ביותר הם מנהלים, אקדמאיים, תושבי כפר סבא

בחתך הגיאוגרפי, הנתונים מצביעים על פער משמעותים בין יישובי המגורים השונים. השכר הממוצע לשכיר הגבוה ביותר נמצא בכפר סבא – 20,189 שקל, והנמוך ביותר נמצא בבני ברק – 9,430 שקל (נמוך ב-53.3% מכפר סבא).

במשלח היד "מנהלים", נרשם השכר הגבוה ביותר: 31,016 ש"ח לחודש בממוצע, ו-47.5 שעות עבודה שבועיות. אולם גם כאן, הפער המגדרי עצום: גבר מנהל הרוויח 34,324 שקל בממוצע, ולעומת 24,214 שקל לאישה מנהלת הפער הוא 41.8%. השכר לשעה בקרב מנהלים עמד על 161.5 שקל לגברים לעומת 126.2 שקל לנשים.

 גם במשלחי יד אקדמיים, בהם יש יותר נשים (56.8% לעומת 43.2% גברים), הפער בולט: גבר אקדמאי השתכר בממוצע 26,412 שקל לעומת 15,533 שקל בלבד לאישה, פער של 41.2%. בשכר לשעה הפער עמד על 139.4 שקל לעומת 96.6 שקל. הפערים הללו נרשמו גם בקרב טכנאים, סוכנים, עובדי שירותים ומכירות, לרוב מקצועות המאופיינים ברוב נשי מובהק.


יש גם מתאם ברור בין השכר לרמת ההשכלה: השכר הממוצע לשכירים עם 16 שנות לימוד ויותר עמד על 19,997 שקל , לעומת 14,564 שקל לשכירים עם 13-15 שנות לימוד, ו-11,189 שקל בלבד לבעלי 12-11 שנות לימוד – פער של כמעט 80%. אולם ההשפעה של השכלה משתנה לפי התחום: במשלחי יד כמו מכירות ושירותים, ההבדל בין בעלי השכלה נמוכה לגבוהה כמעט לא מורגש. גם בקרב בעלי תואר אקדמי נרשם פער מגדרי ברור: אישה שכירה עם תואר הרוויחה בממוצע 15,508 שקל בלבד, בעוד הגבר המקביל הרוויח 25,395 שקל, פער של כ-39%. הפער הגדול ביותר נרשם שוב בקרב בעלי משלח יד אקדמי, 26,763 שקל לגברים לעומת 16,246 שקל לנשים.

לסיכום, אמנם אנחנו מקבלים את הנתונים באיחור, ו-2022 היתה שנה שבה שוק העבודה עדיין היה תחת השפעות הקורונה, אבל בכל זאת ניתן לראות בבירור תמונה מובהקת של שוק העבודה בישראל: פערים מגדריים עמוקים, קשר מובהק בין השכלה להכנסה (אם כי לא בכל התחומים) והבדלים חדים בין יישובים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

ועוד דבר חשוב שנעלם מהסקר הוא העצמאיים. אמנם יש הבדלה כלשהי בין מועסקים לשכירים, אבל הסקר אינו מפרסם נתונים עבור העצמאיים בישראל, ואין בו נתוני שכר או פילוחים מפורטים עבור עצמאים – לא לפי מין, משלח יד, או אזור. פרסום הנתונים לשנת 2023 צפוי בקרוב ונקווה לעדכונים גם בהקשרי העצמאיים בישראל. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה עם נס ציונה היא במקום הראשון (ל"ת)
    אנונימי 10/07/2025 13:11
    הגב לתגובה זו
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.