הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
תלוש שכר
צילום: תמר מצפי

סקר חדש בלמ"ס מראה שעדיף להיות מנהל אקדמאי מכפר סבא, ואיפה העצמאיים?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת לראשונה נתונים מקיפים על הכנסות ברוטו מעבודה של מועסקים ושכירים בני 25 ומעלה לפי משלחי יד, מין, רמת השכלה ויישוב מגורים; הנתונים מתייחסים לשנת 2022, ויוצגו מעתה אחת לשנה

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה למ"ס שוק העבודה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום לראשונה נתונים מקיפים על הכנסות ברוטו מעבודה של מועסקים ושכירים בני 25 ומעלה לפי משלחי יד, מין, רמת השכלה ויישוב מגורים. הסקר החדש מתבסס על איחוד נתוני סקרים קיימים עם מידע מינהלי מרשות המסים. הנתונים מתייחסים לשנת 2022, ויוצגו מעתה אחת לשנה. 

לפי הממצאים, השכר החודשי הממוצע לשכיר בשנת 2022 עמד על 15,243 שקל, עלייה של 3.8% לעומת 2021. אך מאחוריו מסתתר פער מגדרי עמוק: שכרם הממוצע של גברים שכירים (18,702 שקל) היה גבוה ב-57% משכרן של נשים שכירות (11,907 שקל). גם במדד החציוני נרשם פער: 13,469 שקל לגברים לעומת 9,342 שקל לנשים. פערי השכר באים לידי ביטוי גם בשכר לשעת עבודה: גבר שכיר הרוויח בממוצע 97.8 שקל לשעה, בעוד שאישה השתכרה 75.3 שקל. הפער הקבוע של כ-27% בין הממוצע לחציון מדגיש את ההשפעה של שכרי עילית גבוהים, בעיקר בקרב מנהלים.


המשתכרים הגבוהים ביותר הם מנהלים, אקדמאיים, תושבי כפר סבא

בחתך הגיאוגרפי, הנתונים מצביעים על פער משמעותים בין יישובי המגורים השונים. השכר הממוצע לשכיר הגבוה ביותר נמצא בכפר סבא – 20,189 שקל, והנמוך ביותר נמצא בבני ברק – 9,430 שקל (נמוך ב-53.3% מכפר סבא).

במשלח היד "מנהלים", נרשם השכר הגבוה ביותר: 31,016 ש"ח לחודש בממוצע, ו-47.5 שעות עבודה שבועיות. אולם גם כאן, הפער המגדרי עצום: גבר מנהל הרוויח 34,324 שקל בממוצע, ולעומת 24,214 שקל לאישה מנהלת הפער הוא 41.8%. השכר לשעה בקרב מנהלים עמד על 161.5 שקל לגברים לעומת 126.2 שקל לנשים.

 גם במשלחי יד אקדמיים, בהם יש יותר נשים (56.8% לעומת 43.2% גברים), הפער בולט: גבר אקדמאי השתכר בממוצע 26,412 שקל לעומת 15,533 שקל בלבד לאישה, פער של 41.2%. בשכר לשעה הפער עמד על 139.4 שקל לעומת 96.6 שקל. הפערים הללו נרשמו גם בקרב טכנאים, סוכנים, עובדי שירותים ומכירות, לרוב מקצועות המאופיינים ברוב נשי מובהק.


יש גם מתאם ברור בין השכר לרמת ההשכלה: השכר הממוצע לשכירים עם 16 שנות לימוד ויותר עמד על 19,997 שקל , לעומת 14,564 שקל לשכירים עם 13-15 שנות לימוד, ו-11,189 שקל בלבד לבעלי 12-11 שנות לימוד – פער של כמעט 80%. אולם ההשפעה של השכלה משתנה לפי התחום: במשלחי יד כמו מכירות ושירותים, ההבדל בין בעלי השכלה נמוכה לגבוהה כמעט לא מורגש. גם בקרב בעלי תואר אקדמי נרשם פער מגדרי ברור: אישה שכירה עם תואר הרוויחה בממוצע 15,508 שקל בלבד, בעוד הגבר המקביל הרוויח 25,395 שקל, פער של כ-39%. הפער הגדול ביותר נרשם שוב בקרב בעלי משלח יד אקדמי, 26,763 שקל לגברים לעומת 16,246 שקל לנשים.

לסיכום, אמנם אנחנו מקבלים את הנתונים באיחור, ו-2022 היתה שנה שבה שוק העבודה עדיין היה תחת השפעות הקורונה, אבל בכל זאת ניתן לראות בבירור תמונה מובהקת של שוק העבודה בישראל: פערים מגדריים עמוקים, קשר מובהק בין השכלה להכנסה (אם כי לא בכל התחומים) והבדלים חדים בין יישובים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

ועוד דבר חשוב שנעלם מהסקר הוא העצמאיים. אמנם יש הבדלה כלשהי בין מועסקים לשכירים, אבל הסקר אינו מפרסם נתונים עבור העצמאיים בישראל, ואין בו נתוני שכר או פילוחים מפורטים עבור עצמאים – לא לפי מין, משלח יד, או אזור. פרסום הנתונים לשנת 2023 צפוי בקרוב ונקווה לעדכונים גם בהקשרי העצמאיים בישראל. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה עם נס ציונה היא במקום הראשון (ל"ת)
    אנונימי 10/07/2025 13:11
    הגב לתגובה זו
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"

להמשך הכתבה לחץ כאן