הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

האם המעבר של כורי הביטקוין למרכזי AI באמת משתלם?

חברות רבות ממירות את כריית המטבעות ואת כח המיחשוב שלהן לטובת מרכזי נתונים לטובת הבינה המלאכותית ועוברות מ-Proof of Work ל-Proof of Compute, האם זה אכן מהלך משתלם? 

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה קריפטו AI

בשנים האחרונות עולם הקריפטו מתבגר ונכנס יותר ויותר לתוך העולם הפיננסי "הישן". המטבעות היציבים צוברים לגיטמיציה, נכסי קריפטו עתידים לשמש כערובה למשכנתאות ורשות שוק ההון האמריקאית שוקלת להשתמש בשוק הקריפטו להשקעות פנסיוניות. על פניו, הקריפטו כולו התבסס היטב בעולמות הפיננסיים. 

אך עם זאת, לאור שחיקה ברווחים, מודל העבודה של החברות "המסורתיות" לכריית ביטקוין וקריפטו מתחיל לעבור שינוי משמעותי. ממודל עבודה שכלל השקעות מסיביות בחומרה כדי לקבל מטבעות חדשים, מה שהצריך צריכת חשמל אדירה, הוצאות קירור ותחזוקה שוטפת לחוות שרתים שפועלות לאורך כל שעות היממה, תוך כדי רגישות גבוהה למחיר הביטקוין והאלטים - החברות משנות את המיקוד העסקי ומוסיפות לפעילות שלהן הקמה ותפעול של הקמה והפעלה של מרכזי מחשוב עתירי אנרגיה לטובת פעילות בינה מלאכותית, לאור צורך הולך וגובר וסכומי עתק שמושקעים בסקטור שמבטיח מהפיכה חדשה, אך האם זוהי השקעה משתלמת לטווח הארוך? 

כרייה משתנה והצורך בהסתגלות

בעבר, מודל הכרייה של ביטקוין התבסס על תחרות בין כורים (ASICs) בפתרון חידות חישוביות, תלות ישירה במחיר המטבע, רמת קושי גוברת ועלויות אנרגיה. האירוע של חציית התגמול (halving) שהתרחש ב-2024, הוריד את התגמול ל-3.125 ביטקוין לבלוק, ובכך שחק את שולי הרווח. במקביל, רמת הקושי החישובי זינקה ונדרש יותר ויותר חשמל כדי לקבל את אותה התמורה. עלויות חשמל וקירור הפכו קריטיות, וההכנסה מהכרייה נעשתה תנודתית יותר. במקביל, עליית ה-AI פתחה סקטור חדש שנזקק לכמויות עיבוד עצומות, עם דגש על זמינות מיידית של תשתיות. וכך, המעבר היה מתבקש: חברות הכרייה כבר יושבות על שטח, מחזיקות בתשתיות חשמל, קירור ותמסורת, והמעבר לספק תשתיות ל-AI.

תשתיות ישנות, הזדמנויות חדשות

המעבר של חברות כרייה למרכזי AI ו-HPC (מחשוב בעל ביצועים גבוהים) אמנם דורש התאמות, אך מתבסס על יתרונות קיימים: גישה לחשמל מוזל או מסובסד, מערכות קירור פעילות, קרקעות מתועשות ורישיונות קיימים. חברות כמו Bitdeer Bitdeer Technologies, IREN  שזינקה 198% בשנה האחרונה Iris Energy שזינקה כ-580% בשנה האחרונה,  ו־HIVE HIVE Digital Technologies, שזינקה 73% בשנה האחרונה, כבר משתמשות באותן תשתיות קיימות כדי לארח עומסי עבודה חדשים של AI. על פי דוחות אחרונים, שירותי AI יכולים להניב הכנסה גבוהה פי 25 ל-kWh לעומת כרייה. מעבר לכך, חברות רבות מצליחות לגייס חוזים ארוכי טווח בתחום ה-AI, מה שכמעט ולא מתאפשר בכרייה, בשל התנודתיות הטבועה במחיר המטבע.

לצד זאת, המשקיעים בשוק ההון כבר לא בוחנים את חברות הכרייה לפי ה-Hashrate ( בלבד, אלא לפי מידת ההתאמה שלהן להפוך לחברות תשתית מחשוב. זה מתבטא בזינוק בערך המניות של חברות כמו Cipher Cipher Mining Technologies  ו-IREN, בעקבות חדשות על עסקאות בתחום ה-AI וה-HPC.

עלות, סיכון והזדמנות

המעבר למרכזי AI אינו פשוט. מעבר לרכישת ציוד חדש, בעיקר מערכי GPU מתקדמים, נדרשות התאמות תשתית: קירור משופר, חיבורי רשת מהירים, פתרונות ניהול עומסים ומערכות ניטור מתקדמות. גם צוותי התפעול צריכים להסתגל ולעבור מניהול כורי ביטקוין לניהול מערכות ענן, טיפול בלקוחות AI, ותחזוקה שוטפת של שירותי מחשוב.

בנוסף, מדובר בהשקעות גבוהות: רכישת ציוד, התאמת אתרים וגיוס אנשי מקצוע. התשואה על ההשקעה אינה מיידית, והמעבר מחייב ניהול סיכונים הדוק. לכן, חברות רבות בוחרות במודל היברידי: המשך כרייה לצד כניסה הדרגתית לעולם ה-AI. כך, ניתן לפזר סיכונים ולבחון את מידת ההתכנות של כל אתר ומתקן.

קיראו עוד ב"גלובל"

מקרי מחקר: Hive DIgital ו-Cipher Mining

חברת HIVE רכשה לאחרונה מרכז נתונים בטורונטו, קנדה, בהספק של 7.2 מגה-ואט, במחיר כולל של כ-12.5 מיליון דולר. העסקה כללה תשלום של 8.5 מיליון דולר במזומן והנפקת מיליון מניות. המתקן ישמש לפעילות AI דרך פעילות HPC של החברה, עם ציוד שמבוסס על שבב בלקוול של אנבידיה. זהו צעד ברור לעבר תשתית בינה מלאכותית, בניסיון להרוויח מהפערים ברווחיות לעומת כרייה מסורתית.

גם ענקיות טכנולוגיה נכנסות למגרש. גוגל חתמה על הסכם שבו תוכל לרכוש 5.4% ממניות Cipher Mining, כחלק מעסקה בין סייפר לבין סטארטאפ ה-AI Fluidstack. ההסכם כולל שכירות ל-10 שנים בשווי 3 מיליארד דולר, עם אפשרות להארכה שיכולה להוסיף עוד 4 מיליארד דולר. גוגל מצידה ערבה ל-1.4 מיליארד דולר מהתחייבויות Fluidstack, מה שיאפשר לסייפר לגייס חוב להרחבת מרכזי הנתונים. מניית סייפר זינקה ב־24% עם פרסום העסקה. מדובר בצעד המשך לעסקה דומה שחתמה גוגל עם TeraWulf, שם קיבלה אופציה לרכישת עד 14% מהחברה. וכך ניכר שהחברות שהחזיקו תשתיות כרייה הופכות ליעד אטרקטיבי לתעשיית ה-AI בשל יכולת פריסה מהירה.

למרות האופטימיות, לא כל חברת כרייה יכול לבצע את ההמרה בקלות. המעבר מתאים במיוחד לחברות שמחזיקות בקרקעות, חשמל זול, גישה לשוק ההון וצוותי ניהול מתקדמים. הדרישות גם הן שונות ובמקום תחרות על פתרון בלוקים, האתגר הופך להיות ניהול SLA מול לקוחות, תכנון עומסים, ותפעול מערכי GPU רגישים. חברות שלא יבצעו מעבר מקצועי ומבוקר, עלולות להיתקל בהשקעות עתק ללא תשואה.

המעבר של חברות הכרייה לעולם ה-AI אינו רק תגובת נגד לשחיקת רווחיות הביטקוין אלא מהלך אסטרטגי מתבקש שמציב אותן כשחקניות תשתית רלוונטיות לעידן הבינה המלאכותית. עם תכנון נכון, ניהול מדויק וגיוס הון מתאים, יש כאן פוטנציאל אמיתי לשינוי עומק בפעילות ובשווי החברות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 23/10/2025 08:30
    הגב לתגובה זו
    CleanSpark כורה ותיקה נכנסה לתחום לאחרונה והיא נחשבת שחקן לא קטן בתחום. לא ממליץ על כלום
  • 1.
    ביטפארמס 19/10/2025 11:02
    הגב לתגובה זו
    טסה כאשר שוק הקריפטו ישוב לעליות היא תעשה הרבה מליונריםביטפארמס כוכבת עולה.
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

טסלה סיימה בשיא חדש, למונייד זינקה ב-8%; הנאסד״ק עלה ב-0.2%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

השווקים בוול סטריט סיימו את יום שלישי במגמה מעורבת, לאחר שפרסום נתוני תעסוקה הצביע על תמונה לא אחידה של שוק העבודה האמריקאי. המשקיעים ניסו לאזן בין עלייה במספר המשרות שנוספו בנובמבר לבין עלייה חדה בשיעור האבטלה, שהגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2021.

אחרי יום תנודתי במיוחד, מדד הנאסד״ק, המוטה לטכנולוגיה, עלה בכ־0.2%, בין היתר בעקבות עלייה במניית טסלה לשיא חדש על רקע התקדמות בפרויקט הרובוטקסי של החברה. מנגד, מדד S&P 500 ירד בכ־0.2%, ומדד דאו ג׳ונס איבד כ־0.6%, כאשר מניות של חברות תעשייה ופיננסים הכבידו על המסחר.

דו״ח התעסוקה הציג תמונה מעורבת. מספר המשרות במשק האמריקאי עלה בנובמבר ב־64 אלף בלבד, לאחר ירידה חדה באוקטובר, בין היתר על רקע צמצום בתעסוקה הפדרלית בעקבות השבתת הממשל. שיעור האבטלה עלה ל־4.6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2021, אך כלכלנים מזהירים כי הנתונים מושפעים מגורמים חד־פעמיים ולכן אינם משקפים בהכרח שינוי מגמה ברור.

בפדרל ריזרב ובשוק ההון נוטים להתייחס לנתונים בזהירות. כלכלנים מציינים כי הנתונים האחרונים מספקים הצדקה להורדות הריבית שכבר בוצעו בעבר, אך אינם תומכים בהרחבה מוניטרית עמוקה יותר בטווח הקצר. ההערכה הרווחת היא שהבנק המרכזי יעדיף להמתין לנתוני דצמבר, שייחשבו אמינים יותר, לפני קבלת החלטות מדיניות נוספות.

נתונים נוספים מהכלכלה הריאלית מחזקים את תמונת הביניים. מכירות הקמעונאות בארה״ב נותרו כמעט ללא שינוי באוקטובר, כאשר הוצאות חזקות בכמה תחומים קוזזו בירידה במכירות רכב. במקביל, מחירי הנפט המשיכו לרדת לרמות של כ־55 דולר לחבית. התמונה הכוללת מצביעה על כלכלה שמאטה אך אינה נשברת, תרחיש שמציב את השווקים במצב של המתנה זהירה להמשך הנתונים.