אמנם הפד׳ כבר הוריד את הריבית פעם אחת, אבל המשך המסלול עדיין פתוח. לפי תחזיות הועדה הפתוחה של הבנק (ה-FOMC), הריבית צפויה לעמוד סביב 3.5%-3.75% בסוף 2025 ולרדת ל־3.25%–3.5% עד סוף 2026 הציפיות האלה מתיישבות עם הערכות בשוק אבל משאירות מרחב גדול של אי-ודאות. במקביל, ארה"ב מתמודדת עם שיתוק בממשל שנמשך כבר 16 ימים, והמתח סביב סקטור השבבים גדל.

ובדיוק בתוך הסביבה הזאת הזהב תופס שוב את קדמת הבמה. המתכת הצהובה רושמת השנה את אחת הריצות המרשימות בתולדותיה: 45 שיאים חדשים, שהגיעו לשיאם באוקטובר עם פריצה מעל רמת ה-4,000 דולר לאונקיה, ואחרי זה גם מעל 4,200 דולר כשנכון להיום אנחנו סביב רמות המחיר האלה.

מאחורי העליות הגדולות האלה יש שילוב של גורמים: ממתחים גיאו־פוליטיים, חששות מפני היחלשות הכלכלה האמריקאית, ציפיות להפחתות ריבית נוספות, ביקוש גובר מצד בנקים מרכזיים וזרימות חדשות לקרנות סל מגובות זהב. יותר ויותר משקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, חוזרים לראות בזהב לא רק סחורה אלא מקלט מוניטרי. נכס של אמון בעידן של אי־יציבות פוליטית ופיסקלית.

הדו"ח האחרון של שרודרס משתלב היטב ברוח התקופה. ענקית ההשקעות הבריטית, המנהלת נכסים בהיקף של כטריליון אירו, מאוד זהירה עכשיו לשוקי המניות, יש לה ספקנות גדולה כלפי אג"ח ממשלת ארה"ב ותחזית שורית במיוחד לזהב יעד של 5,000 דולר לאונקיה עד סוף העשור לא נחשב אצלם לתסריט קיצוני.

• הלקח מפרשת DeepSeek: עוד יבואו סערות בשווקים
• הסיכונים לכלכלה העולמית - עלייתו ועלייתו של החוב הממשלתי; עלייתה של סין וזעזועי אינפלציה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסקירה האחרונה שפרסמה שרודרס מדגישים הכלכלנים כי התנודתיות הגוברת בשווקים מחזקת את המעמד של הזהב כמרכיב גידור אפקטיבי וכ“פוליסת ביטוח” בתיק ההשקעות. לדבריהם, שוקי המניות בעולם מתמחרים תרחיש כמעט מושלם של צמיחה יציבה ואינפלציה מתונה אבל התרחיש הזה לא משקף את הסיכונים האמיתיים בשטח. מנגד, שווקים מתעוררים והאפיק של הסחורות, ובראשם הזהב, נשארים כעוגנים מרכזיים בתיק ההשקעות.

במקביל, בשרודרס גם מזהירים מהתמתנות באטרקטיביות של שוקי המניות ומהיחלשות הדולר בטווח הארוך. הם צופים תנודתיות גבוהה באג"ח האמריקאיות על רקע החוב הפיסקלי של ממשלת ארה״ב. מנגד, הם רואים פוטנציאל דווקא באג״ח בשווקים מתעוררים - בעיקר באמריקה הלטינית - בזכות תשואות ריאליות גבוהות וסביבה מוניטרית יותר תומכת.

על הרקע הזה, שוחחנו עם פטריק ברנר, מנהל ההשקעות הראשי בחטיבת המולטי־אסט של שרודרס, כדי להבין איך רואים בענקית ההשקעות את המקום של הזהב בתיק, איזה מגמות עומדות מאחורי התחזית השורית שלהם למתכת ואיך לדעתם צריך להיראות תיק השקעות בטווח הקצר.

• אינטל זינקה ב-9% - 120% מתחילת השנה; הפעם הסיבה היא אפל
• סעודיה וג'ארד קושנר רוכשים את חברת המשחקים Electronic Arts ב-29 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

אתם מתארים את הזהב בשרודרס כ”פוליסת ביטוח” באיזה תרחישים הזהב יעיל בשביל התיק ואיך מומלץ לשלב אותו בתיק ההשקעות?

הזהב אטרקטיבי כשהתנאים הבאים מתקיימים - 

מתחים גיאו־פוליטיים ולחץ בשווקים: הזהב יעיל במיוחד בזמני משבר גיאו־פוליטי או מערכתי, משום שהוא נכס עצמאי שאינו תלוי בממשלה כלשהי, ואינו כפוף לסנקציות או הקפאות נכסים. הוא משמש מאגר ערך ניטרלי פוליטית כאשר הנכסים המסורתיים נמצאים בסיכון מוגבר. ניטרליות זו הופכת לבעלת ערך הולך וגובר על רקע מגמות הדה־דולריזציה, שינויי מדיניות רזרבות המטבע והחשש מנשק כלכלי באמצעות מערכות פיננסיות.

גידור אינפלציה ומשבר: אף שהזהב אינו מהווה גידור עקבי לאינפלציה בטווח הארוך, הוא נוטה להציג ביצועים טובים בזמן זעזועים אינפלציוניים פתאומיים או תקופות של חוסר ודאות בשוק. הוא מתפקד כנכס "משברי", המעניק הגנה זמנית כשהאמון במערכת הפיננסית נחלש.

אתם ממליצים באופן חיובי על מניות בארה"ב ובשווקים מתעוררים. מה השתנה? מה גורם להעדפה שלכם את ארה"ב וסין בשלב הזה, ואילו סיכונים אתם מזהים שם?

ברבעונים השלישי והרביעי אנחנו מעלים את התחזית שלנו למניות לטווח הבינוני. זה נובע מהערכה שהצמיחה הגלובלית תימשך בלי להידרדר למיתון, שהנזילות בשווקים תעלה, שרמת האי־ודאות תרד, ושחברות ימשיכו להציג צמיחת רווחים מוצקה. אלה גורמים שתומכים בעמדה חיובית יותר כלפי שוקי המניות.

מבחינתנו, ההעדפה האזורית היא ארצות הברית והשווקים המתעוררים. בארה"ב, השילוב בין תיקון כלפי מעלה בתחזיות הרווחים לבין הציפיות להפחתות ריבית מחזק את אמון המשקיעים. בטווח הארוך אנחנו כן מזהים סיכון מסוים, בעיקר סביב מגזר הטכנולוגיה: אם ההשקעות האדירות בבינה מלאכותית לא יניבו את התוצאות שהשוק מצפה להן, זה עלול לפגוע ברווחיות.

בשווקים המתעוררים אנחנו מתמקדים בעיקר באסיה. שם אנחנו רואים התאוששות ביצוא, לצד ניסיון של סין למקד את הכלכלה שלה יותר בצריכה מקומית במקום ביצוא. המדיניות הפיסקלית שם תומכת בצרכנים, והמדיניות המוניטרית נשארת מרחיבה, כך שהתנאים הכלכליים נוחים יחסית. נכון, היסודות עדיין לא חזקים לגמרי, אבל ניכרים סימנים להתייצבות. השוויים בבורסות נשארים אטרקטיביים, והמשקיעים הזרים עוד לא חזרו לשוק במלוא העוצמה, כך שיש מרחב תמרון. הסיכונים המרכזיים שאנחנו רואים הם עדיין במגזר הנדל"ן ובשאלה עד כמה יוזמות התשתית של הממשלה באמת יתרמו לצמיחה בהמשך.

אתם מציינים מגמה מבנית של היחלשות הדולר - איך זה משפיע על הקצאת הנכסים הגלובלית ועל זרימות ההון?

אנחנו רואים מגמה ארוכת טווח של היחלשות של הדולר, והיא בעלת השלכות רחבות מאוד על השווקים. כשהדולר נחלש, נכסים שלא נקובים בו כמו מניות או אג"ח בשווקים מתעוררים, וגם סחורות נוטים להרוויח. זה גם משפר את התחרותיות של יצואנים מחוץ לארה"ב, ולכן משקיעים רבים בוחרים להגדיל חשיפה לאזורים האלה.

מאחורי המגמה הזו עומדים כמה גורמים מבניים: שחיקה באמון במוסדות הפיננסיים של ארה"ב, פערי ריביות מצטמצמים בין המטבעות, וגם תהליך הדרגתי של גיוון רזרבות המטבע מצד בנקים מרכזיים. יחד עם זאת, צריך לומר שההנחה של כולם שהדולר ייחלש היא כבר לא כל כך חד־משמעית.

ובכל זאת, יש גם סיכונים לצד השני. אם נראה ירידות חדות בשווקים או עלייה בחוסר הוודאות, הדולר יכול לשמש שוב כמקלט זמני ולהתחזק. גם הביקוש למטבעות דיגיטליים שמגובים בדולר יכול לתמוך בביקוש אליו בטווח הקצר, למרות שבטווח הארוך ההשפעה של זה עדיין לא ברורה.

בנוגע לאג״ח אמריקאי האם לדעתכם השוק מתמחר אותן נכון?

אנחנו חושבים שלא לגמרי. שוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב לא מתמחר במלואו את האפשרות שהצמיחה תישאר חזקה לאורך זמן או שהאינפלציה תמשיך להיות עיקשת. נכון לעכשיו, השוק מצפה לשתי הורדות ריבית עד תחילת השנה הבאה ועוד כמה עד סוף 2026, אבל התחזיות האלה עשויות להתברר כאופטימיות מדי אם הירידה באינפלציה תיעצר או אם הפעילות הכלכלית תישאר חזקה.

לכן, אנחנו מעריכים שהתשואות עשויות לעלות מעט מהרמות הנוכחיות, ככל שהשוק יתאים את עצמו לתמונה ריאלית יותר. הכלכלה האמריקאית עדיין מציגה נתונים טובים, צמיחה סבירה ושוק עבודה עמיד ולכן כל מהלך של הפחתת ריבית צפוי להיות מדוד ותלוי בנתונים."

בשווקים מתעוררים, לעיתים המלצתם על אגרות חוב ממשלתיות במטבע מקומי באופן חיובי, ולעיתים שיניתם לעמדה נייטרלית. מה הוביל לשינוי?

השינוי לא נבע משינוי בגישה שלנו, אלא משיקול ניהולי. אחרי ביצועים חזקים החלטנו לסגור את הפוזיציה הרחבה בשווקים המתעוררים כדי לנעול רווחים, ולמקד את החשיפה שלנו במקום ספציפי בברזיל.

אנחנו רואים בברזיל יעד אטרקטיבי: הריבית הריאלית שם גבוהה, הכלכלה יציבה, והמדיניות הפיסקלית אחראית. זה מאפשר לנו לנצל את יתרון התשואה של המטבע הברזילאי מול האירו, ליהנות מהכנסות היצוא של ברזיל בתחום האנרגיה, ולגוון את החשיפה בלי להגדיל את הסיכון מול הדולר. זה בעצם עידון של האסטרטגיה, לא שינוי כיוון.

השווקים מתמחרים צמיחה יציבה ואינפלציה מתונה, אבל אתם טוענים שהמציאות ״שברירית״ יותר איזה סיכונים מדאיגים אתכם?

הסיכון המרכזי מבחינתנו הוא שהצמיחה בארה"ב תאט יותר מהצפוי בזמן שהאינפלציה תישאר מעל היעד. גם האטה זמנית בצריכה הפרטית עלולה להפעיל לחץ על הפעילות הריאלית ולשנות את הציפיות להפחתות ריבית.

בנוסף, אנחנו רואים פגיעות גוברת בצד הפיסקלי והפוליטי. החובות הגדולים של ממשלות בארה"ב, בריטניה, צרפת ויפן, יחד עם הקיטוב הפוליטי והעיכובים במדיניות כלכלית, מייצרים קרקע לתנודתיות גבוהה יותר בשווקים. זה עלול לערער את אמון המשקיעים ולגרום לתגובה חדה באג"ח ובמניות."

באירופה, בריטניה ויפן אתם שומרים על גישה נייטרלית. מה יכול לשנות את זה?

למרות שהשווקים מחוץ לארה"ב נראים 'זולים' במבט ראשון, צריך לזכור שחלק גדול מהפער כבר נסגר. המכפילים חזרו לרמות קרובות לממוצע ההיסטורי. המשמעות היא שאין הרבה מקום להתרחבות נוספת בתמחור, ולכן הצמיחה ברווחים הופכת לגורם המרכזי.

אנחנו נשארים זהירים כלפי אירופה, בריטניה ויפן כי תחזיות הרווח שם חלשות יחסית בערך גידול חד־ספרתי נמוך לשנה הנוכחית, לעומת 11% בארה"ב ו-10% בשווקים המתעוררים. נכון, לשנים 2026-2027 התחזיות טובות יותר, אבל עדיין פחות אטרקטיביות. היחלשות הדולר גם פוגעת ברווחיות של חברות באזורים האלה, וזה מחזק את העמדה הנייטרלית שלנו.

אתם מדגישים צורך בגישה סלקטיבית ואקטיבית יותר. איפה אתם רואים כיום הזדמנויות?

באירופה יש הזדמנויות דווקא להשקעה סלקטיבית ואקטיבית. לא דרך חשיפה רוחבית אלא דרך בחירת מניות נקודתיות. אנחנו מעדיפים שם חברות ערך וחברות קטנות, שנהנות מהתאוששות מקומית ומריבית נמוכה.

בארה"ב לעומת זאת, אנחנו ממוקדים יותר בחברות הצמיחה הגדולות, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, שנהנות מצמיחת רווחים חזקה ומיתרון תחרותי. בסביבה של תנודתיות גוברת, בחירה מדויקת וניהול אקטיבי של פוזיציות הופכים להיות גורם מכריע בתשואה הכוללת.