קנייה או מכירה
צילום: ISTOCK
מניות מומלצות

בנקים ספרדיים, חברות נדל"ן הולנדיות, חברות אנרגיה נורווגיות - אלה ההשקעות שיספקו לכם תשואה עודפת

בנק אוף אמריקה בהמלצות על מניות אטרקטיביות וגם מה למכור. בפעם הקודמת שצוות האסטרטגיה של הבנק סיפק המלצות מבוססות על מדדים משולבים, התיק ייצר תשואה עודפת של עשרות אחוזים

רן קידר |

בעוד משקיעים אמריקאים ממשיכים לצבור מניות טכנולוגיה יקרות ולהמר על הבועה שתימשך עוד קצת, צוות האסטרטגיה של בנק אוף אמריקה מפרסם דוח שמראה שכדאי להשקיע באירופה, ובפרט בדברים הכי משעממים ובסיסיים: בנקים ספרדיים, חברות נדל"ן הולנדיות, חברות אנרגיה נורווגיות, וגם - השקעה בזהב וסחורות. "אנחנו מעדיפים ערך על פני צמיחה, לצד סיכון גבוה וחברות קטנות-בינוניות על פני ענקיות", כותב צוות המחקר של בנק אוף אמריקה בדוח המעודכן.

בנק אוף אמריקה מספק רשימה של 25 המניות המובילות שכדאי להחזיק עכשיו מתוך 250 החברות הגדולות באירופה. בראש הרשימה: ABN AMRO הבנק ההולנדי בדירוג מקסימלי של 100 ומחיר של 27.3 יורו למניה, Aegon ההולנדית גם כן בדירוג 100 ומחיר זול של 6.8 יורו, Banco de Sabadell הספרדי בדירוג 99 ומחיר של 3.3 יורו בלבד, Unibail-Rodamco-Westfield הצרפתית בנדל"ן בדירוג 99, ו-AerCap האירית בליסינג מטוסים בדירוג 98.

מהצד השני של המתרס, הרשימה השחורה לא פחות חשובה: Hermès הצרפתית בראש הרשימה עם דירוג 1 בלבד ומחיר של 2,083 יורו למניה, Novo Nordisk הדנית בדירוג 1 ומחיר של 344.7 קרונות, RELX הבריטית בדירוג 1, Ferrari האיטלקית בדירוג 2 ומחיר של 411.6 דולר, ו-ASML ההולנדית בדירוג 5 ומחיר של 828.1 יורו. אלה חברות מצוינות, עם מוצרים מעולים ומותגים חזקים, אבל הן פשוט לא נכונות לשלב הנוכחי של השוק. "מניות אלו נסחרות בפרמיית P/E של 16% ביחס לשוק בהשוואה לממוצע ארוך הטווח", כותב צוות המחקר, מה שאומר שאתם משלמים יותר מדי על ודאות ויציבות בזמן שהשוק מתחיל לתמחר סיכון וצמיחה.

אבל למה בדיוק עכשיו זה הזמן הנכון לעבור למניות הזולות והמסוכנות? בנק אוף אמריקה עוקב אחרי מדד מרכזי שנקרא המדד המשולב המקרו-כלכלי האירופי, בקיצור CMI, שמורכב משישה רכיבים שבוחנים את המצב הכלכלי מכל הזוויות. המדד הזה עלה שוב בחודש האחרון, וזה כבר החודש ה-20 ברציפות שאירופה נמצאת בשלב שנקרא Recovery, כלומר התאוששות. "המדד המשולב המקרו-כלכלי האירופי עלה במהלך החודש, והמשיך את שלב ההתאוששות במחזור הסגנון למשך 20 חודשים רצופים".

מתוך ששת הרכיבים שמרכיבים את המדד, ארבעה השתפרו בחודש האחרון ורק שניים ירדו. יחס עדכוני רווח למניה הגלובלי קפץ ל-0.18, הנתון הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2024, מה שאומר שאנליסטים ברחבי העולם מעדכנים כלפי מעלה את תחזיות הרווחים שלהם לחברות. השינוי בתשואת האג"ח האירופיות לעשר שנים עלה ל-1.01, הגבוה ביותר השנה, מה שמצביע על כך שהשווקים מתחילים לתמחר צמיחה חזקה יותר ואינפלציה מתונה. המדד המוביל של בנק אוף אמריקה לאירופה השתפר ל-0.38, הגבוה ביותר מאז מרץ 2022, ותחזיות התוצר לכל אירופה עלו ל-0.48 שלילי, הגבוה ביותר השנה. מהצד השני, מדד IFO הגרמני ירד ל-0.97 שלילי והאינפלציה של מחירי יצרנים באירופה ירדה ל-0.52 שלילי, אבל אלה לא מספיקים כדי לשנות את התמונה הכללית.

השוק בשלב התאוששות - קנו את המניות הבאות...

"בנקים נסחרים בציון העדפות גבוה", כתוב בדוח, "טכנולוגיה בדירוג הנמוך ביותר". אם מסתכלים על מדינות, הרי שאיטליה מובילה בפער ברור עם דירוג של 84 מתוך 100, הודות לריכוז הגבוה שלה בבנקים ואנרגיה. ספרד שנייה עם 74, נורווגיה שלישית.

המניות המומלצות (Top Recovery) נסחרות ביחס מכפיל רווח P/E לשנה הבאה של 9.6 בלבד, לעומת ממוצע שוק של 15.1, כלומר הן זולות ב-36% מהשוק. תשואת הדיבידנד שלהן 4.8%, מעל הממוצע של השוק שעומד על 3%. התשואה על ההון, ROE, שלהן נמוכה יחסית, 8.2%, אבל, בבנק מסבירים כי זה בסדר בשלב ההתאוששות והתשואה תגדל. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מהצד השני, המניות שצריך למכור (Bottom Recovery) נסחרות ביחס מכפיל רווח P/E של 24.7. המעניין הוא שהמשקיעים המוסדיים הגדולים עדיין לא פועלים כך - מתוך 25 המניות של Bottom Recovery שצריך למכור, יש 11 מניות שהן פופולריות מאוד ומוחזקות יתר על המידה על ידי אותם מנהלי קרנות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביונד מיט
צילום: BEYOND MEAT

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט

ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ביונד מיט קריסה

לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 24.15%  הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.

ההגעה לנאסדק

החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%. 

תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.

המציאות לא עמדה בציפיות


מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.

במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.


פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)

מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל

שלושת זוכי פרס נובל לכלכלה מסבירים מה מניע את ה-AI ומה צריך לקרות כדי שהמהפכה לא תיעצר באמצע? 

עמית בר |

הזוכים בפרס נובל לכלכלה הם יואל מוקיר, פיליפ אגיון ופיטר הוויט. הפרס ניתן להם על מחקרם על צמיחה כלכלית וליתר דיוק על "הרס יצרני". מה הקשר בין הרס לצמיחה - זה הרי מנוגד? ובכן, כדי לצמוח בגדול צריכים מהפכות שיהרסו את הקיים. הרס - יצרני. הרס שבסופו של דבר גורם לייצר, תפוקה. 

המחקר הזה הוסיף להם נקודות לזכייה, כי הוא מאוד רלבנטי לה שקורה היום - מהפכת ה-AI משנה את אופן העבודה, הייצור וקבלת החלטות. השימוש בה בהדרגה הופך מ"רשות" ל"חובה". וזה קורה במקביל להרס הקיים - אותו הרס שהחוקרים מדברים עליו במחקרים שלהם. 

עבודתם של השלושה, שמתפרשת על פני עשרות שנים ומשלבת ניתוח היסטורי עם מודלים תאורטיים, מציעה מסגרת להבנת אופן שבו טכנולוגיות חדשות מניעות צמיחה כלכלית. במיוחד, היא מדגישה את האתגרים שמתעוררים כאשר כוחות השוק והמדיניות הציבורית אינם מסוגלים להתאים את עצמם לקצב השינוי המהיר. הצמיחה הכלכלית, כך הם מראים, אינה תוצאה מקרית של המצאות בודדות, אלא תהליך חברתי-מוסדי שדורש תנאים ספציפיים. כאשר מסתכלים על המהפכה שבינה מלאכותית עוברת כרגע, המסגרת הזו מספקת כלים להבין מה קורה, מי ינצח, ומה עלול להשתבש.

ההרס היצירתי: המודל שמסביר את מהפכת הבינה המלאכותית

פיליפ אגיון, כלכלן צרפתי-בריטי שמלמד בקולג' אמריקן בלונדון ובאוניברסיטת קיימברידג', ופיטר הוויט, כלכלן קנדי מפרדריקטון, חולקים את הפרס על פיתוח מודלים מתמטיים שמתארים את הדינמיקה של חדשנות בשווקים תחרותיים. השניים, ששיתפו פעולה מאז שנות ה-80, פיתחו את רעיון "ההרס היצירתי" של ג'וזף שומפטר למודל תאורטי מובנה שמסביר בדיוק מה קורה כעת בעולם הבינה המלאכותית.

במאמרם המכונן מ-1992, שפורסם בכתב העת Econometrica, הם בנו מסגרת מתמטית שמתארת כיצד חדשנות מובילה לצמיחה דרך תהליך של החלפת שחקנים בשוק. לפי המודל, חברות ותיקות משקיעות בשיפור תהליכי ייצור, אך פריצות דרך טכנולוגיות, כמו מעבר ממכונות אנלוגיות לדיגיטליות, או כיום מעבר מחיפוש מסורתי לבינה מלאכותית גנרטיבית, מחלישות אותן ומאפשרות כניסת מתחרים חדשים. זה בדיוק מה שקורה עכשיו: חברות ותיקות כמו גוגל ומיקרוסופט משקיעות מיליארדים כדי להגן על מעמדן, בעוד סטארטאפים כמו Anthropic ו-xAI מנסים להדיח אותן.