
מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי ההסכם בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי בסוכנות לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?
חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת ההסכם בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה
להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.
מודיס מנותקים
במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.
ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש
רק בתחילת 2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה
כבר בהחלטה הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.
בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.
- צרפת על סף משבר: מודיס מאיימת להוריד את דירוג האשראי
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההודעה של מודיס
במודי'ס מזהירים כי
הסיכון שההסכם יקרוס עדיין גבוה, וכי השלבים הבאים צפויים להיות קשים יותר להשגה. לפיכך, ההשפעה החיובית כעת נותרת מוגבלת. לדברי האנליסטים, רק שיפור מתמשך בביטחון האזורי, לצד שיקום כלכלי, חידוש השיט בתעלת סואץ, חזרה של תיירות וסחר, וירידה במתיחות מול איראן, יוכלו
להעניק לישראל יתרונות אשראי אמיתיים בטווח הארוך.
במישור המאקרו כלכלי מעריכה מודי'ס כי הפסקת האש תתרום לצמיחה כבר השנה. התחזית לצמיחת התוצר לשנת 2025 עודכנה ל-2.5%, לעומת 2% בתחזית הקודמת, ובשנת 2026 הצמיחה צפויה להאיץ ל-4.5%. הסוכנות מציינת כי
שחרור מילואימניקים חזרה לשוק העבודה וגיוס עובדים זרים שאינם פלסטינים יקטינו את המחסור בעובדים, ירסנו לחצי שכר ויאפשרו לבנק ישראל להתחיל להוריד ריבית, ככל הנראה בתחילת 2026. בתרחיש של ירידה מתמשכת בסיכונים הגיאופוליטיים, מודי'ס צופה התאוששות בתיירות ובהשקעות
הזרות, מהלך שיכול לתמוך בהאצה מחודשת של הפעילות הכלכלית.
- סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
בצד התקציב, מודי'ס מעריכה כי הגירעון הממשלתי לשנת 2025 יעמוד סביב 5.2% מהתוצר, בהתאם ליעד המעודכן של הממשלה, בעיקר בשל הוצאות ביטחוניות. אם ההסכם יישמר גם בשנה הבאה, צפוי הגירעון לרדת לכ-4.2%
מהתוצר, בכפוף לאישור תקציב חדש עד סוף מרץ 2026. כישלון בהעברת התקציב עלול להוביל לאי וודאות פוליטית.
מה צריך לקרות כדי שהדירוג יעלה
מודי'ס מדגישה כי שיפור בדירוג האשראי של ישראל ייתכן רק אם יתממשו כמה תנאים: הפסקת אש יציבה ומתמשכת, שיקום הדרגתי של עזה, התקדמות משמעותית בצמצום הגירעון והחוב, חזרת היציבות הפוליטית ואמון המשקיעים, והתרחבות היצוא והתיירות. בתרחיש כזה, צופה הסוכנות כי יחס החוב לתוצר יוכל להתייצב סביב 70% ב-2026, לעומת 61% ב-2022, נתון שיחזק את הפרופיל הפיסקלי של ישראל.
בשלב זה מודי'ס הותירה את הדירוג והתחזית ללא שינויף Baa1 עם תחזית שליליתף ומבהירה כי רק "מהלך ממושך של יציבות ביטחונית וכלכלית" עשוי להביא בעתיד להעלאת דירוג.
במשרד האוצר מרוצים
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג אמר: ״חברת הדירוג מודי'ס מציינת בהודעתה כי מדובר בצעד חיובי לדירוג האשראי של מדינת ישראל, תוך ציון הסיכונים ליישום השלבים הבאים של ההסכם. השווקים הפיננסיים לא מחכים וכבר מתמחרים
את האמון שלהם בכלכלה הישראלית ובאיתנות הפיסקלית של המדינה. אנו מצפים מסוכנויות הדירוג לתת ביטוי ראוי בהערכותיהם להתפתחויות ולשינויים המשמעותיים באיזור, כמו גם לחוסן של כלכלת ישראל."
- 11.אנונימי 19/10/2025 09:14הגב לתגובה זוומודיס האנטישמים קנו כל טיעון כדי להפיל את ישראלשהיא אחת הכלכלות החזקות בעולם גם בזמן מלחמה
- 10.קפלניסט 18/10/2025 11:54הגב לתגובה זוציבור חרדי גדול פרזיטי שאינו חלק משוק העבודה ומסרב לשרת בצהל
- אנונימי 18/10/2025 19:38הגב לתגובה זוומשתמטים מתלאביב
- 9.נעמן 17/10/2025 21:13הגב לתגובה זוכמו שהורידו את הדירוג לאחר טבח נתניהו ידעו גם להעלות בחזרה לאחר שהביזה החרדית תיעצר.
- 8.אמיר 17/10/2025 13:42הגב לתגובה זווזאת הבעיה העיקרית אבל היא ארוכת טווח מה שיכול להשפיע על האופק של הדירוג אבל לא על הדירוג עצמו. מודיס מוכיחים חוסר מקצועיות.
- מריה 17/10/2025 21:06הגב לתגובה זוזו העת לטפל בעמלק החרדי
- יוסי 18/10/2025 19:39נראה שהעמלק בתוכנו הם הקפלניסטים
- 7.אנונימי 17/10/2025 13:24הגב לתגובה זומפלגה פוליטית בכסות כלכלית
- 6.אנונימי 17/10/2025 13:16הגב לתגובה זואחרי כל הירידות שהיו בשבוע שעבר .. יגיע התיקון
- 5.אנונימי 17/10/2025 12:57הגב לתגובה זואיזה כתב יהיר וחסר הבנה
- 4.גנאדי 17/10/2025 10:48הגב לתגובה זוכל עוד מרבית הצעירים החרדים לא משרתים בצהל לא נוטלים חלק בשוק העבודהומעדיפים לחיות כמו פרזיטים עח החילונים לא ניתן להעלות הדירוג.יש לטפל בעמלק.
- אמירוסאנונימי 18/10/2025 09:11הגב לתגובה זוכך שהתירוץ שבו משתמשת מודיס הוא דחוקבהרבה מדינות באירופה יש מהגרים שלא עובדים וסוחטים את מערכת הרווחההגירעונות במדינות אלה גבוהות מישראל ומודיס לא מורידים להם את הדירוג
- דב 17/10/2025 12:28הגב לתגובה זוהאמיתי זה שמאל. עושקים ובוכים. גזענים ומתייפייפים. הגזענות בשמאל מתועבת ואנטישמית.
- 3.ניתוחי סוכנות דירוג פוליטיות לא כלכליות (ל"ת)כלכלן 17/10/2025 10:47הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 17/10/2025 10:29הגב לתגובה זוהם מפגיני פרי פלסטלינהמה ציפיתם מהםשידחפו אצבע אנחנו נקנה את הדיפ ויודעים מה אנחנו שווים
- 1.דב 17/10/2025 10:28הגב לתגובה זואת מודיס ויתר הגורמים הרלבנטיים. יש להם חברים בישראל שבמקרה רוצים להראות בהיפוך מוחלט של המציאות כי מצבה הכלכלי של ישראל גרוע ובעיקר שמעמדה הבינל של ישראל גרוע. זה מקדם מאד את האגנדה הפוליטית שלהם.

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.
