ירידות בבורסה
צילום: דאלי אי

הלקח מפרשת DeepSeek: עוד יבואו סערות בשווקים

שרודרס: "השיבוש שיצרה DeepSeek מחייב הערכה מחדש של מערך הסיכונים - ומדגיש את הצורך בבניית תמהיל השקעות עמיד לסערות שעוד יבואו"

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה DeepSeek שרודרס

DeepSeek חשפה את חולשתן של חברות הטכנולוגיה המובילות להתפתחויות, תחרותיות ואירועים בלתי-צפויים. זוהי צפירה צורמת למשקיעים לבצע הערכה מחודשת של מערך הסיכונים בשוק, להימנע ממדדי שוק ריכוזיים ולבנות תמהיל השקעות עמיד בפני סערות, תוך איתור המפסידות והמרוויחות מההתפתחות הטכנולוגית "החדשה".


הטענה של DeepSeek לגבי פיתוח והכשרת מודל בינה מלאכותית בשבריר מהזמן והעלות שדיווחו מקבילותיה העולמיות בתחום, שמטה במידה מסוימת את הקרקע תחת התפיסה לפיה נדרשת תשתית מחשוב, מעבדים גרפיים ושבבי מיקרו מתקדמים על-מנת לייצר מערכת AI מתקדמת ויעילה. החדשות מציפות שאלות חשובות, שעליהן ראוי להתעכב, עבור קהל המשקיעים לגבי ההשלכות וההשפעות על מגזר הטכנולוגיה, בהתחשב בכך שהבינה המלאכותית תפקדה כמנוע מרכזי שהניע את שוק המניות בשנים האחרונות. התפתחויות ואירועים בלתי-צפויים מסוג זה, גם אם אינם מאומתים, מחזקים את הצורך באימוץ גישה אקטיבית של בניית תמהיל השקעות עמיד בפני זעזועים.


הפרדוקס של ג'בונס


הופעתה של DeepSeek, האחראית על פיתוח מודל בינה מלאכותית סיני חדש, שעל-פי דיווחים נחשב למוביל שוק בשורה של פרמטרים ביחס למערכות AI מתחרות, אותת על דרישה מופחתת בצורה ניכרת של משאבים ומערכים חישוביים (שבבים, מעבדים, כוח מחשוב וכו') לטובת יצירת מודל המציג ביצועים מרשימים – וחשף את חברות הטכנולוגיה להתפתחויות וסיכונים חדשים. עם זאת, סוגיה זו עדיין תלויה באוויר שכן בשלב זה אין לדעת האם נתוני העלויות שסיפקה מאומתים. ועדיין, הדיווח גרר ירידות חדות במדדי השוק המובילים, בפרט בקרב חברות טכנולוגיה אמריקאיות, בראשן אנבידיה שבנקודת השפל במסחר איבדה כ-600 מיליארד שקל משוויה. לצד זאת, יעילות מוגברת בכוח המחשוב אינה מתורגמת בהכרח לביקוש מופחת לשבבים. הפרדוקס של ג'בונס - תפיסה כלכלית מבוססת - מציע ששיפורים ביעילות המשאבים מניעים לעתים קרובות צריכה רבה יותר של המשאב. בהקשר זה, יעילות מחשוב גבוהה יותר עשויה לדרבן אימוץ והרחבה נוספת של AI בקרב מעגלים עסקיים רחבים יותר, תוך קיזוז אפשרי של ההפחתה הפוטנציאלית בביקוש לשבבים.


המפסידות – והמנצחות


אם יעילות מחשוב מוגברת תוביל לתהליך של הפחתת הביקוש לציוד שבבים מספקי תשתיות מחשוב, השחקניות בענף עלולות להתמודד עם רוח נגדית חזקה. עם זאת, תוצאה זו רחוקה מלהיות בטוחה, במיוחד בהתחשב בפרדוקס של ג'בונס, כפי שהוזכר לעיל. מצד שני, התפתחות זו עשויה להתגלות לטובה בייחוד עבור חברות תוכנה. עלויות נמוכות יותר של רכיבי AI עשויות להפוך את הטכנולוגיות הללו לנגישות, ובהתאם לייצר בסיס רחב יותר של לקוחות שנרתעו בעבר מהטכנולוגיה על רקע עלויות הקמה ותחזוקה גבוהות במיוחד. עבור ספקי תוכנה המטמיעים יכולות AI במוצרים שלהם, זה יכול לחזק את האימוץ תוך שמירה על שולי הרווחיות. בנוסף, גם תאגידי ענק בקנה מידה כמו Microsoft, Meta, ו- Google עשויים להנות מההתפתחות. החששות בקרב אותן חברות גברו סביב התשואה הפוטנציאלית על ההשקעות המשמעותיות שהקדישו לבינה מלאכותית. אם מצב זה יגרום להפחתת דרישות ההוצאה עבור חברות אלו, זה עלול להפחית את צרכי הוצאות ההון שלהן ולהביא לגידול משמעותי ביצירת תזרים מזומנים חופשי.


מה הלאה?


יש עדיין הרבה אי-ודאויות שמרחפת ונדרשת להגיע לפתרון, כמו הבהרת מבנה העלויות של DeepSeek והאם תשתית זולה יותר באמת תוביל לפחות הוצאות במירוץ העולמי לפיתוח ושכלול מודלי ה-AI. אי-הוודאות הזו אמנם יוצרת סיכון, אבל בו בזמן המהלכים הללו עשויים ליצור גם היצע של הזדמנויות למשקיעים פעילים, במיוחד בטכנולוגיה ובתעשייה שיאתרו את החברות המנצחות. מכאן, ניתן להניח שתהיה התמקדות מוגברת בנושא זה בימים ובשבועות הבאים. זה יהיה רלוונטי במיוחד מכיוון שכמה חברות טכנולוגיה גדולות אמורות לדווח על דוחותיהן הכספיים ועשויות לספק בהירות נוספת או לאותת על שינויים בסנטימנט.


הלם בשוק מעצים את הצורך בבניית תמהיל השקעות עמיד לסערות


אוסף סכנות נערמים בשווקי מניות מרוכזים מאוד. רמת ריכוז המדדים עולה כיום בהרבה על זו של סוף שנות ה-90. מנקודת מבט של בניית תיק השקעות, חשיפה לקומץ חברות בלבד היא צעד לא זהיר שחושף את המשקיע לזעזועים והתפתחויות בלתי-צפויות. בשל כך, נדרשת בנייה אקטיבית של מבנה השקעות עמיד וחסין, המשלב רב-גוניות עמוקה בין חברות, סקטורים ושווקים שונים.



קיראו עוד ב"גלובל"

מכאן, שכדי לייצר מבנה השקעות עמיד וחסין בפני התפתחויות בלתי-צפויות, צריך להבין את מעגל ההשלכות המלאות של התפתחות הטכנולוגיה של DeepSeek – אבל זו גם איתות המדגיש את העובדה כי השווקים חשופים לתחרותיות גוברת שתציב את החברות הגדולות בארה"ב בפני משוכות רבות. מכאן, חשוב לזכור שמדדי המניות הגדולים אינם מציעים עוד את הגיוון כפי שהציעו בעבר. סקטור הטכנולוגיה נוגס בנתח משמעותי מהמדדים ומשקיעים שרוצים לבנות תיקים עמידים יותר יידרשו לנקוט בגישה אקטיבית, לבחון גיאוגרפיות ומגזרים נוספים ולהבטיח את יישום העקרון הבסיס בעולם ההשקעות – גיוון ופיזור.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ידיים רופפות 30/01/2025 18:28
    הגב לתגובה זו
    היא טיפשות שמנוצלת עי ותיקי הבורסה לאסוף סחורה בזול
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.