הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
ירידות בבורסה
צילום: דאלי אי

הלקח מפרשת DeepSeek: עוד יבואו סערות בשווקים

שרודרס: "השיבוש שיצרה DeepSeek מחייב הערכה מחדש של מערך הסיכונים - ומדגיש את הצורך בבניית תמהיל השקעות עמיד לסערות שעוד יבואו"

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה DeepSeek שרודרס

DeepSeek חשפה את חולשתן של חברות הטכנולוגיה המובילות להתפתחויות, תחרותיות ואירועים בלתי-צפויים. זוהי צפירה צורמת למשקיעים לבצע הערכה מחודשת של מערך הסיכונים בשוק, להימנע ממדדי שוק ריכוזיים ולבנות תמהיל השקעות עמיד בפני סערות, תוך איתור המפסידות והמרוויחות מההתפתחות הטכנולוגית "החדשה".


הטענה של DeepSeek לגבי פיתוח והכשרת מודל בינה מלאכותית בשבריר מהזמן והעלות שדיווחו מקבילותיה העולמיות בתחום, שמטה במידה מסוימת את הקרקע תחת התפיסה לפיה נדרשת תשתית מחשוב, מעבדים גרפיים ושבבי מיקרו מתקדמים על-מנת לייצר מערכת AI מתקדמת ויעילה. החדשות מציפות שאלות חשובות, שעליהן ראוי להתעכב, עבור קהל המשקיעים לגבי ההשלכות וההשפעות על מגזר הטכנולוגיה, בהתחשב בכך שהבינה המלאכותית תפקדה כמנוע מרכזי שהניע את שוק המניות בשנים האחרונות. התפתחויות ואירועים בלתי-צפויים מסוג זה, גם אם אינם מאומתים, מחזקים את הצורך באימוץ גישה אקטיבית של בניית תמהיל השקעות עמיד בפני זעזועים.


הפרדוקס של ג'בונס


הופעתה של DeepSeek, האחראית על פיתוח מודל בינה מלאכותית סיני חדש, שעל-פי דיווחים נחשב למוביל שוק בשורה של פרמטרים ביחס למערכות AI מתחרות, אותת על דרישה מופחתת בצורה ניכרת של משאבים ומערכים חישוביים (שבבים, מעבדים, כוח מחשוב וכו') לטובת יצירת מודל המציג ביצועים מרשימים – וחשף את חברות הטכנולוגיה להתפתחויות וסיכונים חדשים. עם זאת, סוגיה זו עדיין תלויה באוויר שכן בשלב זה אין לדעת האם נתוני העלויות שסיפקה מאומתים. ועדיין, הדיווח גרר ירידות חדות במדדי השוק המובילים, בפרט בקרב חברות טכנולוגיה אמריקאיות, בראשן אנבידיה שבנקודת השפל במסחר איבדה כ-600 מיליארד שקל משוויה. לצד זאת, יעילות מוגברת בכוח המחשוב אינה מתורגמת בהכרח לביקוש מופחת לשבבים. הפרדוקס של ג'בונס - תפיסה כלכלית מבוססת - מציע ששיפורים ביעילות המשאבים מניעים לעתים קרובות צריכה רבה יותר של המשאב. בהקשר זה, יעילות מחשוב גבוהה יותר עשויה לדרבן אימוץ והרחבה נוספת של AI בקרב מעגלים עסקיים רחבים יותר, תוך קיזוז אפשרי של ההפחתה הפוטנציאלית בביקוש לשבבים.


המפסידות – והמנצחות


אם יעילות מחשוב מוגברת תוביל לתהליך של הפחתת הביקוש לציוד שבבים מספקי תשתיות מחשוב, השחקניות בענף עלולות להתמודד עם רוח נגדית חזקה. עם זאת, תוצאה זו רחוקה מלהיות בטוחה, במיוחד בהתחשב בפרדוקס של ג'בונס, כפי שהוזכר לעיל. מצד שני, התפתחות זו עשויה להתגלות לטובה בייחוד עבור חברות תוכנה. עלויות נמוכות יותר של רכיבי AI עשויות להפוך את הטכנולוגיות הללו לנגישות, ובהתאם לייצר בסיס רחב יותר של לקוחות שנרתעו בעבר מהטכנולוגיה על רקע עלויות הקמה ותחזוקה גבוהות במיוחד. עבור ספקי תוכנה המטמיעים יכולות AI במוצרים שלהם, זה יכול לחזק את האימוץ תוך שמירה על שולי הרווחיות. בנוסף, גם תאגידי ענק בקנה מידה כמו Microsoft, Meta, ו- Google עשויים להנות מההתפתחות. החששות בקרב אותן חברות גברו סביב התשואה הפוטנציאלית על ההשקעות המשמעותיות שהקדישו לבינה מלאכותית. אם מצב זה יגרום להפחתת דרישות ההוצאה עבור חברות אלו, זה עלול להפחית את צרכי הוצאות ההון שלהן ולהביא לגידול משמעותי ביצירת תזרים מזומנים חופשי.


מה הלאה?


יש עדיין הרבה אי-ודאויות שמרחפת ונדרשת להגיע לפתרון, כמו הבהרת מבנה העלויות של DeepSeek והאם תשתית זולה יותר באמת תוביל לפחות הוצאות במירוץ העולמי לפיתוח ושכלול מודלי ה-AI. אי-הוודאות הזו אמנם יוצרת סיכון, אבל בו בזמן המהלכים הללו עשויים ליצור גם היצע של הזדמנויות למשקיעים פעילים, במיוחד בטכנולוגיה ובתעשייה שיאתרו את החברות המנצחות. מכאן, ניתן להניח שתהיה התמקדות מוגברת בנושא זה בימים ובשבועות הבאים. זה יהיה רלוונטי במיוחד מכיוון שכמה חברות טכנולוגיה גדולות אמורות לדווח על דוחותיהן הכספיים ועשויות לספק בהירות נוספת או לאותת על שינויים בסנטימנט.


הלם בשוק מעצים את הצורך בבניית תמהיל השקעות עמיד לסערות


אוסף סכנות נערמים בשווקי מניות מרוכזים מאוד. רמת ריכוז המדדים עולה כיום בהרבה על זו של סוף שנות ה-90. מנקודת מבט של בניית תיק השקעות, חשיפה לקומץ חברות בלבד היא צעד לא זהיר שחושף את המשקיע לזעזועים והתפתחויות בלתי-צפויות. בשל כך, נדרשת בנייה אקטיבית של מבנה השקעות עמיד וחסין, המשלב רב-גוניות עמוקה בין חברות, סקטורים ושווקים שונים.



קיראו עוד ב"גלובל"

מכאן, שכדי לייצר מבנה השקעות עמיד וחסין בפני התפתחויות בלתי-צפויות, צריך להבין את מעגל ההשלכות המלאות של התפתחות הטכנולוגיה של DeepSeek – אבל זו גם איתות המדגיש את העובדה כי השווקים חשופים לתחרותיות גוברת שתציב את החברות הגדולות בארה"ב בפני משוכות רבות. מכאן, חשוב לזכור שמדדי המניות הגדולים אינם מציעים עוד את הגיוון כפי שהציעו בעבר. סקטור הטכנולוגיה נוגס בנתח משמעותי מהמדדים ומשקיעים שרוצים לבנות תיקים עמידים יותר יידרשו לנקוט בגישה אקטיבית, לבחון גיאוגרפיות ומגזרים נוספים ולהבטיח את יישום העקרון הבסיס בעולם ההשקעות – גיוון ופיזור.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ידיים רופפות 30/01/2025 18:28
    הגב לתגובה זו
    היא טיפשות שמנוצלת עי ותיקי הבורסה לאסוף סחורה בזול
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה שבבים בינה מלאכותית

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.


להמשך הכתבה לחץ כאן