ירידות בבורסה
צילום: דאלי אי

הלקח מפרשת DeepSeek: עוד יבואו סערות בשווקים

שרודרס: "השיבוש שיצרה DeepSeek מחייב הערכה מחדש של מערך הסיכונים - ומדגיש את הצורך בבניית תמהיל השקעות עמיד לסערות שעוד יבואו"

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה DeepSeek שרודרס

DeepSeek חשפה את חולשתן של חברות הטכנולוגיה המובילות להתפתחויות, תחרותיות ואירועים בלתי-צפויים. זוהי צפירה צורמת למשקיעים לבצע הערכה מחודשת של מערך הסיכונים בשוק, להימנע ממדדי שוק ריכוזיים ולבנות תמהיל השקעות עמיד בפני סערות, תוך איתור המפסידות והמרוויחות מההתפתחות הטכנולוגית "החדשה".


הטענה של DeepSeek לגבי פיתוח והכשרת מודל בינה מלאכותית בשבריר מהזמן והעלות שדיווחו מקבילותיה העולמיות בתחום, שמטה במידה מסוימת את הקרקע תחת התפיסה לפיה נדרשת תשתית מחשוב, מעבדים גרפיים ושבבי מיקרו מתקדמים על-מנת לייצר מערכת AI מתקדמת ויעילה. החדשות מציפות שאלות חשובות, שעליהן ראוי להתעכב, עבור קהל המשקיעים לגבי ההשלכות וההשפעות על מגזר הטכנולוגיה, בהתחשב בכך שהבינה המלאכותית תפקדה כמנוע מרכזי שהניע את שוק המניות בשנים האחרונות. התפתחויות ואירועים בלתי-צפויים מסוג זה, גם אם אינם מאומתים, מחזקים את הצורך באימוץ גישה אקטיבית של בניית תמהיל השקעות עמיד בפני זעזועים.


הפרדוקס של ג'בונס


הופעתה של DeepSeek, האחראית על פיתוח מודל בינה מלאכותית סיני חדש, שעל-פי דיווחים נחשב למוביל שוק בשורה של פרמטרים ביחס למערכות AI מתחרות, אותת על דרישה מופחתת בצורה ניכרת של משאבים ומערכים חישוביים (שבבים, מעבדים, כוח מחשוב וכו') לטובת יצירת מודל המציג ביצועים מרשימים – וחשף את חברות הטכנולוגיה להתפתחויות וסיכונים חדשים. עם זאת, סוגיה זו עדיין תלויה באוויר שכן בשלב זה אין לדעת האם נתוני העלויות שסיפקה מאומתים. ועדיין, הדיווח גרר ירידות חדות במדדי השוק המובילים, בפרט בקרב חברות טכנולוגיה אמריקאיות, בראשן אנבידיה שבנקודת השפל במסחר איבדה כ-600 מיליארד שקל משוויה. לצד זאת, יעילות מוגברת בכוח המחשוב אינה מתורגמת בהכרח לביקוש מופחת לשבבים. הפרדוקס של ג'בונס - תפיסה כלכלית מבוססת - מציע ששיפורים ביעילות המשאבים מניעים לעתים קרובות צריכה רבה יותר של המשאב. בהקשר זה, יעילות מחשוב גבוהה יותר עשויה לדרבן אימוץ והרחבה נוספת של AI בקרב מעגלים עסקיים רחבים יותר, תוך קיזוז אפשרי של ההפחתה הפוטנציאלית בביקוש לשבבים.


המפסידות – והמנצחות


אם יעילות מחשוב מוגברת תוביל לתהליך של הפחתת הביקוש לציוד שבבים מספקי תשתיות מחשוב, השחקניות בענף עלולות להתמודד עם רוח נגדית חזקה. עם זאת, תוצאה זו רחוקה מלהיות בטוחה, במיוחד בהתחשב בפרדוקס של ג'בונס, כפי שהוזכר לעיל. מצד שני, התפתחות זו עשויה להתגלות לטובה בייחוד עבור חברות תוכנה. עלויות נמוכות יותר של רכיבי AI עשויות להפוך את הטכנולוגיות הללו לנגישות, ובהתאם לייצר בסיס רחב יותר של לקוחות שנרתעו בעבר מהטכנולוגיה על רקע עלויות הקמה ותחזוקה גבוהות במיוחד. עבור ספקי תוכנה המטמיעים יכולות AI במוצרים שלהם, זה יכול לחזק את האימוץ תוך שמירה על שולי הרווחיות. בנוסף, גם תאגידי ענק בקנה מידה כמו Microsoft, Meta, ו- Google עשויים להנות מההתפתחות. החששות בקרב אותן חברות גברו סביב התשואה הפוטנציאלית על ההשקעות המשמעותיות שהקדישו לבינה מלאכותית. אם מצב זה יגרום להפחתת דרישות ההוצאה עבור חברות אלו, זה עלול להפחית את צרכי הוצאות ההון שלהן ולהביא לגידול משמעותי ביצירת תזרים מזומנים חופשי.


מה הלאה?


יש עדיין הרבה אי-ודאויות שמרחפת ונדרשת להגיע לפתרון, כמו הבהרת מבנה העלויות של DeepSeek והאם תשתית זולה יותר באמת תוביל לפחות הוצאות במירוץ העולמי לפיתוח ושכלול מודלי ה-AI. אי-הוודאות הזו אמנם יוצרת סיכון, אבל בו בזמן המהלכים הללו עשויים ליצור גם היצע של הזדמנויות למשקיעים פעילים, במיוחד בטכנולוגיה ובתעשייה שיאתרו את החברות המנצחות. מכאן, ניתן להניח שתהיה התמקדות מוגברת בנושא זה בימים ובשבועות הבאים. זה יהיה רלוונטי במיוחד מכיוון שכמה חברות טכנולוגיה גדולות אמורות לדווח על דוחותיהן הכספיים ועשויות לספק בהירות נוספת או לאותת על שינויים בסנטימנט.


הלם בשוק מעצים את הצורך בבניית תמהיל השקעות עמיד לסערות


אוסף סכנות נערמים בשווקי מניות מרוכזים מאוד. רמת ריכוז המדדים עולה כיום בהרבה על זו של סוף שנות ה-90. מנקודת מבט של בניית תיק השקעות, חשיפה לקומץ חברות בלבד היא צעד לא זהיר שחושף את המשקיע לזעזועים והתפתחויות בלתי-צפויות. בשל כך, נדרשת בנייה אקטיבית של מבנה השקעות עמיד וחסין, המשלב רב-גוניות עמוקה בין חברות, סקטורים ושווקים שונים.



קיראו עוד ב"גלובל"

מכאן, שכדי לייצר מבנה השקעות עמיד וחסין בפני התפתחויות בלתי-צפויות, צריך להבין את מעגל ההשלכות המלאות של התפתחות הטכנולוגיה של DeepSeek – אבל זו גם איתות המדגיש את העובדה כי השווקים חשופים לתחרותיות גוברת שתציב את החברות הגדולות בארה"ב בפני משוכות רבות. מכאן, חשוב לזכור שמדדי המניות הגדולים אינם מציעים עוד את הגיוון כפי שהציעו בעבר. סקטור הטכנולוגיה נוגס בנתח משמעותי מהמדדים ומשקיעים שרוצים לבנות תיקים עמידים יותר יידרשו לנקוט בגישה אקטיבית, לבחון גיאוגרפיות ומגזרים נוספים ולהבטיח את יישום העקרון הבסיס בעולם ההשקעות – גיוון ופיזור.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ידיים רופפות 30/01/2025 18:28
    הגב לתגובה זו
    היא טיפשות שמנוצלת עי ותיקי הבורסה לאסוף סחורה בזול
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"

האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא? 

רן קידר |

מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.

דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".

הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.

עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה. 


כלכלת אירופה - נתונים

צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.

תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.

שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.

אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.

אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.

שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.

תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.

צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.

השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.

תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.