מהסקפטיות להתלהבות זהירה: הווארד מרקס משנה כיוון על בינה מלאכותית

בחודש דצמבר האחרון פרסם הווארד מרקס מזכר למשקיעים שבו העלה סימני שאלה סביב גל העליות במניות הבינה המלאכותית. הכותרת אז עסקה בשאלה האם מדובר בבועה. מרקס, שנחשב לאחד הקולות המנוסים והזהירים בוול סטריט, הזכיר את ההתנהגות החוזרת של שווקים סביב טכנולוגיות חדשות ואת העובדה שהסוף לא פעם כואב. 

ועכשיו, כמעט שלושה חודשים אחרי, הטון משתנה כאשר במזכר עדכני יותר הוא כבר מדבר על האצה חדה בתחום הבינה המלאכותית ואופטימיות זהירה. זאת לא התהפכות מוחלטת, אבל כן שינוי ברור בגישה. מי שהיה סקפטי לגבי עוצמת המהפכה, מודה כעת שהיכולות הטכנולוגיות התקדמו מהר מהצפוי ושהפוטנציאל כנראה מוערך בחסר. עם זאת, הוא לא קופץ למסקנה שמחירי המניות בהכרח אטרקטיביים.

מרקס הוא מייסד שותף ויושב ראש משותף של אוקטרי קפיטל מנג'מנט, גוף שמנהל עשרות מיליארדי דולרים ומתמחה באשראי ובהשקעות ערך. לאורך השנים הדגיש שוב ושוב את החשיבות של משמעת, הערכת סיכונים והימנעות מהיסחפות. לכן, כשהוא שינה גישה כלפי תחום חם כמו בינה מלאכותית, חשוב להקשיב.

התנסות מעשית שהובילה לשינוי גישה

נקודת המפנה הגיעה אחרי שמרקס התנסה בעצמו במודל קלוד של חברת אנתרופיק כשלדבריו, הוא לא הסתפק בקריאה על הטכנולוגיה אלא בדק אותה בפועל. הוא תיאר שהוא התרשם במיוחד מקלוד. הוא מתאר יכולת לקבל החלטות באופן עצמאי, לנתח מידע בצורה עקבית ולהציג שיקול דעת שנראה כמעט אנושי.

• מה עושים כשהשוק יקר? ההמלצה של מנהל קרן הגידור המוערך
• הווארד מרקס - פילוסוף המחזורים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבדיקה שמרקס ערך למודל לא הסתכמה בקריאת תשובות כתובות, אלא כללה ניתוח של האופן שבו הוא מפרק בעיות מורכבות ומגיע להכרעה. לדבריו, המערכות החדשות לא רק מספקות טקסט איכותי, אלא מפגינות תהליך חשיבה מובנה, זיהוי משתנים רלוונטיים והסקת מסקנות עקבית. מעבר לכך, הוא מצביע על יכולת של המודלים להשתפר תוך כדי פעילות, כולל תרומה לשדרוג הקוד של עצמם, תהליך שיוצר לולאת משוב פנימית ומאיץ את קצב ההתקדמות.

בתוך פרק זמן של חודשים ספורים בלבד נרשמה קפיצה חדה ביכולות של מערכות בינה מלאכותית מתקדמות כמו צ'אט ג'יפיטי 5.3 קודקס והגרסה העדכנית של קלוד, כאשר השיפור לא מתבטא רק במהירות התגובה אלא גם בעומק הניתוח, בדיוק בזיהוי דפוסים וביכולת לחבר בין מקורות מידע שונים. בהסתכלות שלו על תהליך קבלת החלטות בשוק ההון, אותן יכולות של עיבוד מידע רחב, סינון רעשי רקע והסקת מסקנות עקבית הן בדיוק התכונות שנדרשות ממשקיע שמבקש לבסס החלטה על נתונים ולא על אינטואיציה רגעית.

איום על מנהלי השקעות

מרקס משווה את השפעת הבינה המלאכותית להשפעה שהייתה בעבר להשקעות פסיביות על ניהול אקטיבי, כאשר קרנות מחקות מדדים צברו תאוצה, הן לחצו על מנהלים שלא הצליחו לייצר תשואה עודפת. כעת, לדבריו, ייתכן שבינה מלאכותית תפעיל לחץ דומה על המשקיע הממוצע.

• מניות הקוונטום בתנופה מחודשת - IonQ במרכז הסיפור
• אפלייד אופטואלקנרוניקס מזנקת 45%; סאנראן מתרסקת 32%, אודיטי נופלת 9% - המדדים בירידות של עד 1%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הטיעון המרכזי שלו הוא שמערכת אלגוריתמית אינה מושפעת מרגשות כמו פחד או חמדנות והיא לא נבהלת מתנודתיות ולא מתפתה לאופוריה. זה יתרון ברור במצבים של שוק תנודתי. מצד שני, הוא לא טוען שהמערכת חסינה מטעויות או שהשוק יהפוך למכונה קרה לחלוטין.

הוא מחדד שהטכנולוגיה עצמה מהפכנית, אבל זה לא מבטל את שאלת המחיר מאחר שהיו בהיסטוריה של שוק ההון לא מעט חידושים ששינו את העולם, אך מי שקנה את המניות במחירים מנופחים שילם ביוקר. הדוגמה הקלאסית היא בועת הדוט קום, שבה האינטרנט שינה את הכלכלה, אבל הרבה מניות התרסקו.

בין מהפכה טכנולוגית למחיר כלכלי

מרקס מתייחס גם למודלים עסקיים שנשענים על הכנסות מעגליות או על חברות צעירות עם סיכוי קטן להצלחה גדולה. הוא רואה סיכון במיזמים שנשענים על הון זול וציפיות עתידיות מבלי להציג תזרים ברור. לדבריו, לא כל סטארט אפ בתחום הוא השקעה ראויה, גם אם הסיפור הטכנולוגי מרשים.

היכולת של מערכות בינה מלאכותית לבצע משימות שבעבר בוצעו על ידי עובדים מיומנים מציבה סימן שאלה כבד מעל שוק העבודה. כאשר אלגוריתמים כותבים קוד, מנתחים חוזים, מפיקים דוחות פיננסיים או נותנים מענה ללקוחות בזמן אמת, המשמעות היא שחלק מהתפקידים מצטמצמים או משתנים במהירות. מבחינת מרקס, זה לא רק דיון טכנולוגי אלא סוגיה מאקרו כלכלית רחבה יותר, משום שדחיקת עובדים עלולה להשפיע על רמות שכר, צריכה פרטית ויציבות חברתית, ובמקביל להוסיף שכבת אי ודאות לשווקים מעבר לשאלת הרווחיות של חברות הטכנולוגיה עצמן.

ענקיות הטכנולוגיה הגדולות בעולם משקיעות כיום עשרות מיליארדי דולרים בשנה בתשתיות בינה מלאכותית, כולל הקמה והרחבה של מרכזי נתונים, רכישת שבבים מתקדמים ופיתוח מערכות מחשוב בהיקפים שלא נראו בעבר. היקף ההוצאה ההונית של החברות שמוגדרות כהייפר סקיילרס זינק בשנים האחרונות, כאשר חלק משמעותי מהתקציב מופנה לשרתים ייעודיים ולאחסון ועיבוד נתונים. מול המספרים האלה עולה השאלה הכלכלית הפשוטה - האם קצב הצמיחה בהכנסות וברווחיות יצדיק את ההשקעות האדירות. בשלב הנוכחי, מרקס נמנע מקביעה חד משמעית אם המניות של אותן חברות נסחרות במחיר שמגלם חסר או יתר, ומבהיר שהוודאות לגבי שיעור התשואה על ההון שהושקע עדיין נמוכה.

למרות ההסתייגויות, מרקס מעריך שהפוטנציאל של בינה מלאכותית כנראה נמוך מהערכה האמיתית שלו בשוק. אבל הוא מדגיש שפוטנציאל גבוה לא הופך מניות לזולות. משקיע צריך להבחין בין טכנולוגיה פורצת דרך לבין תמחור שמגלם כבר תרחיש אופטימי מאוד.