כסף קונה שלוות נפש, אבל עד נקודה מסוימת: הקשר המורכב בין עושר לדיכאון

הקשר בין כסף לאושר מעסיק חוקרים כבר עשרות שנים. מצד אחד, נתונים עקביים מראים כי הכנסה נמוכה קשורה לשיעורים גבוהים יותר של דיכאון וחרדה. מצד שני, כאשר מגיעים לרמות שכר גבוהות במיוחד, ההשפעה אינה בהכרח ממשיכה באותו כיוון. במילים אחרות, כסף מפחית מצוקה עד רף מסוים, אבל מעבר לו התמונה נעשית מורכבת.

מחקר רחב היקף של הכלכלנים דניאל כהנמן ואנגוס דיטון שפורסם בשנת 2010 ב Proceedings of the National Academy of Sciences בחן מאות אלפי נשאלים בארה"ב. הם מצאו כי שביעות רצון יומיומית ורווחה רגשית עלו עם ההכנסה עד רמה של כ-75 אלף דולר בשנה במונחי אותה תקופה. מעבר לכך, העלייה בהכנסה כמעט שלא שיפרה את הרווחה היומיומית, אם כי שביעות הרצון הכללית מהחיים המשיכה לעלות.

המשמעות היא שעד רמה מסוימת כסף אכן מקטין סטרס. הכנסה גבוהה יותר מאפשרת יציבות, גישה לשירותי בריאות, מגורים טובים יותר ופחות דאגה להוצאות בסיסיות. זה מפחית גורמי סיכון לדיכאון, כאשר ארגון הבריאות העולמי מדגיש כי חוסר ביטחון כלכלי הוא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים למצוקה נפשית.

• מחקר חדש על אושר: 10-15 דקות שיעשו אתכם מאושרים
• מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מתי התמונה משתנה?

עם זאת, מחקרים עדכניים יותר מצביעים על תמונה מורכבת יותר. מחקר של מתיו קילינגסוורת שפורסם בשנת 2021 ב PNAS מצא כי שביעות רצון ורווחה רגשית המשיכו לעלות גם מעבר לרמת 75 אלף דולר, אם כי בקצב מתון יותר. כלומר, אין נקודת תקרה חדה. אבל העלייה אינה אחידה אצל כולם.

בקרב בעלי הכנסות גבוהות מאוד, לרבות מנהלים בכירים, מופיעים גורמי לחץ ייחודיים. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הארגונית מצביעים על שיעורי חרדה גבוהים בקרב מנכלים ובכירים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. סקירה שפורסמה ב Harvard Business Review-והתבססה על מחקרים אמפיריים, מצאה כי בכירים מדווחים על רמות סטרס ושחיקה גבוהות במיוחד, לעיתים פי שניים מעובדים שכירים בדרגי ביניים.

לא מדובר רק בשעות עבודה ארוכות. האחריות המשפטית, הלחץ מהשוק, ציפיות המשקיעים והחשש מכישלון ציבורי מייצרים עומס מתמשך. בד בבד, תפקידים בכירים מאופיינים לעיתים בבדידות. מאחר וככל שעולים בהיררכיה, מספר האנשים שאפשר לשתף אותם בקשיים הולך ונהיה קטן יותר.

• קנס הינשופים: למה השעה שבה אתם קמים בבוקר שווה לכם אלפי שקלים
• עד כמה ה-FOMO מנהל את תיק ההשקעות שלנו?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

שכירים נהנים מבריאות נפשית יציבה יותר מיזמים

מבחינה ביולוגית, סטרס כרוני קשור לעלייה בקורטיזול ולהפרעות שינה. מחקרים בפסיכיאטריה תעסוקתית מצביעים על כך ששילוב של עומס אחריות וחוסר יכולת לשתף בקשיים מעלה סיכון לחרדה ואף לדיכאון.  נראה כי אצל חלק מבעלי הממון מופעל מנגנון אחר. ההכנסה הגבוהה כבר אינה מגנה מפני דאגות קיומיות, כמו כיצד נשלם את המשכנתא, איך נחסוך לפנסיה וסוגיות של יוקר המחיה, אבל רמת החשיפה והסיכון עדיין גדלה, פשוט מסיבות אחרות. מנכ"ל של חברה ציבורית מתמודד עם תנודתיות יומיומית בשווי השוק, ביקורת פומבית וציפיות לרווחיות. זה יוצר מצב שבו כל החלטה מקבלת משקל כלכלי ותדמיתי כבד.

מחקרים על קבוצות כמו יזמים מצאו גם שיעורים גבוהים יחסית של תסמיני חרדה ודיכאון. מחקר אמריקאי שפורסם בכתב העת  Small Business Economics מצא כי יזמים מדווחים על בריאות נפשית תנודתית יותר בהשוואה לשכירים, אם כי הם מדווחים גם על תחושת משמעות גבוהה יותר. כלומר, התמונה אינה חד ממדית.

עדיין, חשוב להדגיש כי בממוצע, הכנסה גבוהה יותר קשורה לשיעורי דיכאון נמוכים יותר. סקירה מטה אנליטית שפורסמה ב World Psychiatry מצאה קשר שלילי מובהק בין רמת הכנסה לבין שכיחות דיכאון, במיוחד ברמות ההכנסה הנמוכות והבינוניות. במילים אחרות, מעבר מעוני למעמד בינוני מפחית סיכון באופן משמעותי.

אבל מעבר לכך, ההשפעה תלויה בהקשר. אם ההכנסה הגבוהה מלווה בחוסר איזון קיצוני בין עבודה לחיים פרטיים, באחריות כבדה ובחשיפה ציבורית, היא אינה מבטיחה רווחה נפשית. זאת כנראה הסיבה לכך שמחקרים על מנכלים מצביעים על שיעורי חרדה גבוהים יחסית.

בישראל, שבה פערי השכר גדולים יחסית והלחץ התעסוקתי גבוה, הסוגיה מקבלת משנה תוקף. מצד אחד, נתוני הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות מצביעים על שיעורי דיכאון גבוהים יותר באשכולות סוציו אקונומיים נמוכים. מצד שני, שוק ההיי טק והניהול הבכיר מאופיינים בעומס עבודה קיצוני ובתחרות עזה.

בין ביטחון כלכלי למשמעות אישית

נראה כי כסף מספק רשת ביטחון חשובה. הוא מפחית אי ודאות יומיומית, וזה גורם מגן ברור. אבל ברמות הגבוהות מאוד, גורמים אחרים נכנסים לתמונה, לרבות משמעות, מערכות יחסים ואיזון. אומנם הכנסה של מעל 75 אלף דולר בשנה בארה"ב אינה מבטיחה אושר, אבל מתחת לרף הזה, הקשר בין כסף לבריאות נפשית חזק וברור. מעבר לו, ההשפעה נעשית אישית יותר ותלויה באופי החיים והעבודה.

כך או אחרת, התפיסה שכסף פותר הכול אינה נתמכת במלואה בנתונים. הוא מפחית סיכון למצוקה עד נקודה מסוימת, אבל אינו מעניק חסינות מפני חרדה, לחץ ובדידות. מדובר במערכת מורכבת שבה הכלכלה והפסיכולוגיה משתלבות, ולעיתים גם מתנגשות.