המכליות המעופפות שמשנות את כללי המשחק במזרח התיכון

שמיים שחורים מעל נתב"ג, רעש מנועים עמוק חודר את הלילה, ומתוך החשיכה צצים ענקי שמיים בדמות מטוסי KC-135 Stratotanker, הנוחתים אחד אחרי השני בנתב״ג. זה לא סרט אקשן הוליוודי, זו המציאות בלילה שבין 22 ל-23 בפברואר 2026, אז נחתו בישראל ארבעה מטוסי תדלוק KC-135 אמריקאיים, מלווים ב-12 מפלצות חמקניות בדמות מטוסי F-22 Raptor.

מטוסי תדלוק אלה הם הדלק למלחמה שמסעירה את העולם: תקיפה אפשרית על מתקני הגרעין האיראניים והסרת איום משטר חמינאי. בעוד איראן מדברת על "הסכמי שלום", השמיים צועקים אחרת עם המכליות המעופפות שמשנות את כללי המשחק במזרח התיכון.

הנחיתה הדרמטית: נתב"ג הופך לבסיס קרב קדמי

ביום שלישי, 22 בפברואר, בסביבות 22:00 תחת מעטה חשיכה מוחלט, נחתו ראשוני ה-KC-135 במסלולים של נמל התעופה בן גוריון. תיעודים ראשונים שזלגו לרשתות החברתיות הראו צילומים מטושטשים של שני המטוסים הענקיים עם סמלי חיל האוויר האמריקאי (USAF) חונים לצד מטוסי F-35  ישראלים ומטוסי תובלה כבדה אמריקאיים בואינג C-17 Globmaster.

״זו לא תחנת מעבר רגילה״, אמר מקור בכיר בצה"ל, "זו היערכות מבצעית מלאה".

למחרת, ב-23 בפברואר, נוספו עוד שניים. בסך הכל דווח על ארבעה KC-135 חונים, לצד 12 מטוסי F-22, כ-6% מכל צי מטוסי ה-F-22 של חיל האוויר האמריקאי המונה 187 מטוסים. 

• נחיתת חירום דרמטית: מה קרה כשכיסוי המנוע נקרע במהלך הטיסה
• שר האוצר מציג: פיחות דה לוקס של 60%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המטוסים הועברו במהירות לבסיס עובדה שבדרום, שם הצטרפו לפריסה אמריקאית חסרת תקדים: נושאת המטוסים ג'רלד פורד בכרתים, 40 אלף חיילים באזור, ויותר ממאה מטוסי תדלוק פעילים במזרח התיכון. 

איראן הגיבה במהירות: "הסכם גרעין בהישג יד", אבל מטוסי התדלוק האמריקאיים צועקים את ההפך, הם כאן כדי להאריך את טווח התקיפה ל-2,000 קילומטרים, היישר ללב מתקני נתנז ופורדו.

הפריסה הזו היא הגדולה ביותר מאז מלחמת המפרץ ב-2003. היא מסמנת מעבר מהרתעה דיפלומטית בדמות המגעים בז'נבה למצב מבצעי. ה-F-22 צריכים דלק רב בדרכם למשימה באיראן, וה-KC-135 מספק אותו בשמיים.

• כשהפיצוי נהפך לעונש: העיוות השקט במיסוי נזקי מלחמה
• האם ישראל יכולה להרשות לעצמה לסגור את בז"ן?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

KC-135 Stratotanker: הסבא הוותיק שמסרב לפרוש

ה-KC-135 Stratotanker מבוסס על בואינג 707 האזרחי משנות ה-50 המוקדמות. הסבה צבאית הפכה אותו למכלית מעופפת. אורכו כ-47 מטר (כשני אוטובוסים מחוברים), רוחב הכנפיים כ-40 מטר, ומשקל המראה של 146 טון. בתוך הבטן הענקית של המטוס 90,718 ליטר דלק JP-8 המספיק כדי למלא כ-2,000 מכוניות פרטיות או לתדלוק 12 מטוסי F-22 במשימת תדלוק אחת.

המטוס מונע על ידי ארבעה מנועי CFM56 מודרניים, שמאפשרים מהירות שיוט של 850 קמ"ש וטווח של 11,840 קילומטר ללא תדלוק. חיל האוויר האמריקאי מחזיק 396 מטוסים כאלה והם תדלקו כמיליון טיסות קרב מאז 1957. הם היו בווייטנאם לתדלוק מפציצי B-52 ובעיראק לתדלוק F-16 ואפילו בסרטים כמו "טופ גאן".

מה הופך אותו למיוחד? גמישות - הוא יכול לתדלוק שלושה-ארבעה מטוסים במקביל דרך צינורות גמישים, או להשתמש בבום קשיח למהירות גבוהה. החזקתו פשוטה יחסית, העלות נמוכה - כ-50 אלף דולר לשעת טיסה. "זה כמו מכלית דלק עם כנפיים", אומרים הטייסים.

תדלוק באוויר: ריקוד קטלני בגובה 12 אלף רגל

תדלוק אווירי הוא אחת המשימות המסוכנות בתעופה צבאית, ריקוד מדויק במהירות 500 קמ"ש, בגובה 12,000 רגל (3,660 מטר), שם טורבולנציה ורוחות הופכות כל רגע להרפתקה. התנתקות פירושה חזרה על התהליך, הסיכון גבוה אם הדלק קריטי. פגיעה בצינור עלולה לגרום פיצוץ ובום קשיח יכול לפגוע בכנף.

הסראטוטנקר משתמש בשתי שיטות תדלוק עיקריות, שתיהן מותאמות לתדלוק ה-F-22:

שיטת הצינור (Probe-and-Drogue) : הצוות משחרר צינור גמיש באורך 15 מטר מקצה הכנף, עם "עוגן" דמוי משפך בקצה. טייס ה-F-22 מנווט את הדוקרן הקבוע בכנף שלו לתוך העוגן. הזרמת דלק 1,500-2,000 ליטר לדקה לוקחת 5-10 דקות למיכל מלא, ומאפשרת תדלוק מקבילי של שלושה-ארבעה מטוסי  F-22 בבת אחת. 

שיטת הבום (Boom): מהגחון של הסטראטוטנקר יוצא מוט טלסקופי קשיח באורך של כ-15 מטר ןמפעיל הבומר (בחלק האחורי של המטוס) מכוון אותו הידראולית לפתח קבוע ב-F-22. זרימה מהירה של 3,800-6,000 ליטר לדקה והמיכל מלא בכ-30 שניות. החיסרון בשיטת הבום היא דרישה לביצוע בדיוק מושלם עם סיכון לפגיעה בגוף המטוס.

התהליך דורש סינכרון מופתי בין המתדלק למטוס המתודלק. ה-KC-135 מאט ל-480 קמ"ש ומטוס הF-22 מתקרב מאחור למרחק 10 מטר. מצלמות RVS) -  Remote Vision System) עוזרות לכוון את הבומר למקומו. שיעור ההצלחה 99%, אבל כל כישלון עלול להיות טראגי.

ללא תדלוק אווירי, ה-F-22 מוגבל ל-850 ק"מ טווח. עם תדלוק מרובה, הוא הופך למפלצת: יותר מ-2,000 ק"מ, 12 שעות אוויר, יכולת תקיפה על נתנז (1,600 ק"מ מאיראן). 

תרחיש מבצעי: מטס של 12 מטוסי F-22 ממריא מעובדה, מקבל תדלוק ראשון מעל ים סוף (1,500 ליטר כל אחד), חודר בצורה חמקנית לאיראן ומבצע השמדת מכ"מים עם טילי אוויר קרקע מדויקים AGM-88 ו-AGM-154 SJOW וכך מנטרל את טילי ה-S-400 ומשיג שמיים נקיים לתקיפה. תדלוק שני בדרך חזרה והמטרה נמחקת. 

מטוס חמקן F-22 במשימת תידלוק מול בום KC-135

שעון החול של איראן

לקחי מלחמות קודמות מלמדים כי תדלוק אווירי מוצלח = ניצחון. תדלוק שינה מלחמות. בווייטנאם KC-135 איפשרו ל-B-52 להטיל 2 מיליון טון פצצות. בישראל תדלוקי ראם בלבנון 1982 איפשרו תקיפות עמוקות. באיראן 2025: 600 תדלוקים למבצע "עם כלביא". 

הלקח המרכזי: בלי דלק בשמיים אין ניצחון רחוק. נחיתת KC-135 בישראל היא לא אירוע טכני בלבד, זו הצהרה. מטוסי התדלוק יהפכו את החמקנים F-22  לחרב שמגיעה לכל פינה באיראן, יאפשרו השמדת מכ״מים מושלמת ויפנו מסדרונות למפציצים להשמדת נתנז ופורדו. ישראל מוכנה, אך האם טראמפ ייתן אור ירוק? השמיים מחכים והעולם צופה לבאות. 

עופר הבר

הכותב הוא מהנדס בכיר, מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר