ישראל במלחמה: שאלות ותשובות; כל מה שצריך לדעת כדי לעבור את המלחמה בשלום

זאת תקופה של אי ודאות, אבל יש כמה עקרונות שמסדרים את הראש. קודם כל פועלים לפי הנחיות פיקוד העורף בזמן אמת, ולא לפי שמועות. במקביל מתארגנים בסיסית בבית: מרחב מוגן נגיש, טעינה של טלפונים, מים, תרופות קבועות, מסמכים חיוניים ופנס. כדאי גם לתאם מראש עם בני משפחה מה עושים אם יש אזעקה כשלא כולם בבית. כשיש הצפה של מידע, דווקא פעולה פשוטה וחוזרת היא זו שמורידה לחץ.

מה ההנחיות הכלליות כרגע ועד מתי הן בתוקף?

פיקוד העורף הכריז על מצב חירום מיוחד בעורף בכל רחבי הארץ עד יום שני בשעה 20:00. המשמעות היא מעבר לפעילות הכרחית בלבד: אין התקהלויות, אין פעילות חינוכית, ואין הגעה למקומות עבודה למעט משק חיוני. במקומות שבהם כן מותר לעבוד, העבודה מותרת רק אם קיימת אפשרות להגיע למרחב מוגן בזמן. ההנחיות עשויות להתעדכן תוך כדי, ולכן זה אחד המקרים שבהם עדכון יומי, לפעמים עדכון של שעה, משנה את התמונה.

האם צריך לשהות עכשיו בתוך מרחב מוגן כל הזמן?

לא בהכרח. ההנחיה היא להיות בסמיכות למרחב מוגן, כלומר לוודא שאפשר להגיע למרחב מוגן מהר אם תתקבל התרעה. פיקוד העורף הדגיש שאין צורך לשהות בתוך המרחב המוגן כל הזמן, אבל כן להיות דרוכים ולזכור שהתרעה יכולה להגיע מהר.

איך עובדות ההתרעות, ומה המשמעות של שלושה שלבים?

המתכונת כוללת שלושה שלבים. בשלב הראשון מתקבלת התראה מקדימה באזורים הרלוונטיים באפליקציה ובערוצי העדכון. בשלב הזה מתקרבים למרחב מוגן מיטבי, אבל לא בהכרח נכנסים. בשלב השני נשמעת אזעקה בצופרים וגם התרעה ביישומונים, ואז נכנסים למרחב המוגן בזמן ההתגוננות שנקבע. בשלב השלישי מתקבלת הודעה מפורשת שאפשר לצאת, ורק אז יוצאים.

• הברחות לעזה במיליונים: כתבי אישום ראשונים בפרשה חמורה
• דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מתי מותר לצאת מהמרחב המוגן?

רק אחרי הודעה מפורשת שמותר לצאת. זה נקודה חשובה, כי הבוקר היו מצבים שבהם אנשים קיבלו הודעה להיות בסמיכות למרחב מוגן אחרי שכבר נשמעה אזעקה, וחלקם התבלבלו. ההבהרה היא שמי ששמע אזעקה צריך להישאר בתוך המרחב המוגן ולצאת רק אחרי הודעה שמאשרת יציאה.

מה עושים בממ"ד או במקלט בזמן אזעקה?

נכנסים למרחב המוגן ומקפידים על סגירה תקינה. אם זה ממ"ד או מקלט, סוגרים את הדלת בצורה הרמטית באמצעות סיבוב הידית בזווית של 90 מעלות, מוודאים שהחלון סגור היטב, ונשארים בפנים עד שמתקבלת הנחיה מפורשת לצאת. ההיגיון פשוט: רוב הפגיעות קורות בזמן קצר, והיציאה מוקדם מדי מגדילה סיכון דווקא אחרי שהלחץ הראשוני יורד.

מה ההגבלות על התקהלויות ועל אירועים?

אין התקהלויות. המשמעות היא ביטול אירועים פתוחים וסגורים שלא מוגדרים כחיוניים, כולל אירועים קהילתיים, תרבותיים ודתיים שאינם עומדים בהגבלות. בפועל, גם אם יש רצון לקיים פעילות מצומצמת, ההנחיה היא להימנע ולהישמע לכללים הארציים.

• סוף עידן החייל האנושי? צה"ל, הפנטגון וסין במירוץ לשדה הקרב האוטונומי
• עשרות מיליונים בהונאה: כתב אישום נגד 5 נאשמים בתיק הונאת נושים מתוחכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

מה קורה עם הלימודים, מסגרות וגנים?

אין פעילות חינוכית בכל הארץ תחת מצב החירום. זה מבטל בפועל פעילות במוסדות החינוך, לרבות אירועי פורים. לגבי למידה מרחוק, זה תלוי בהחלטה נפרדת של משרד החינוך, ולעיתים בתחילת אירוע יש פער בין ההנחיה הביטחונית לבין היכולת של המערכת להרים למידה סדורה.

מה מותר ומה אסור במקומות עבודה?

אין פעילות במקומות עבודה למעט משק חיוני. גם במקום שמוגדר חיוני או שאושר לפעול, התנאי הוא יכולת הגעה למרחב מוגן בזמן. המשמעות היא שחלק ממקומות העבודה יעברו למתכונת מצומצמת, וחלק פשוט ייסגרו כי אי אפשר לעמוד בדרישה הזאת.

מה זה משק חיוני, ומה המשמעות לעובדים?

משק חיוני כולל שירותים ומפעלים שמחזיקים את החיים במדינה: בריאות, מזון, תשתיות מים וחשמל, דלק וגז, תחבורה, רשויות ומוקדים תומכי ביטחון. מעסיק חיוני יכול לבקש הגעה לעבודה בהתאם להנחיות המיגון, ובמקרים מסוימים ייתכנו גם צווים שמחייבים עבודה. מצד שני, האחריות של מעסיק חיוני כבדה יותר: מיגון, אמצעי התרעה, נהלים ברורים, ורציפות תפקודית בלי לסכן עובדים.

האם התחבורה הציבורית פועלת, ומה עושים אם יש אזעקה באוטובוס?

התחבורה הציבורית צפויה להיות מצומצמת. ההנחיה לנהגים בעת קבלת התרעה היא לעצור בצד הדרך, לפתוח דלתות, ולהנחות את הנוסעים להיכנס מהר למבנה קרוב. אם אין מבנה קרוב, ההנחיה היא להתכופף מתחת לקו חלונות ולהגן על הראש עם הידיים. זה נשמע בסיסי, אבל ברגעי לחץ ההנחיה הפשוטה היא זו שמונעת פאניקה.

האם השמים סגורים, ומה זה אומר למי שתכנן לטוס?

כן, המרחב האווירי נסגר לטיסות אזרחיות, וההנחיה היא לא להגיע לנמלי התעופה עד הודעה חדשה. מי שיש לו טיסה צריך לעקוב אחרי הודעות חברת התעופה והעדכונים הרשמיים. במצב כזה, גם אם שדה תעופה נפתח חלקית, לוקח זמן לחזור לשגרה בגלל מטוסים ומסלולים שנשארים מחוץ לסבב, וצוותים שלא נמצאים במקום.

מה עושים עם הודעות שמגיעות לטלפון על "היערכות" או "הישארות סמוך למרחב מוגן"?

מתייחסים לזה כהודעת דריכה. המשמעות היא להתארגן כך שאפשר להיכנס למרחב מוגן מהר, להקטין נסיעות מיותרות, לדאוג לסוללה בטלפון, ולשמור על זמינות. אבל חשוב להבחין בין הודעת דריכות לבין אזעקה. אזעקה מחייבת כניסה למרחב מוגן. הודעת דריכות מחייבת קרבה למרחב מוגן.

איך מתנהלים באתרי בנייה, ומה עם עגורנים?

באתרי בנייה יש בעיה ייחודית: מנופאי שנמצא בקבינת עגורן בגובה רב מתקשה להגיע למרחב מוגן בפרק הזמן שנדרש. לכן בפועל, במצב חירום, יש אתרי בנייה שמושבתים כמעט מיד. הוצגו פתרונות להפעלת עגורנים מהקרקע באמצעות יחידת שליטה, כולל מערכת שעברה פיילוט בחלק מהעולם, אבל לפי המידע שנמסר עדיין אין אישור להפעלה כזו בישראל. לכן הכיוון הוא שאתרי בנייה יפעלו ללא עגורנים, ורק אם הבנייה בשלב שמאפשר לכל הפועלים להגיע למרחב מוגן בזמן.

אם מותר לעבוד במקום מסוים, האם זה אומר שהעבודה בטוחה?

לא בהכרח. ההיתר לעבוד מותנה בכך שאפשר להגיע למרחב מוגן בזמן ושיש אמצעי התרעה ומיגון תקינים. בפועל, זה דורש מהמעסיק ניהול סיכונים אמיתי ולא רק הצהרה. עובדים צריכים לדעת איפה המרחב המוגן, כמה זמן לוקח להגיע אליו, ומה עושים אם יש אזעקה באמצע פעילות.

מה נכון לעשות עכשיו בבית כדי להיות מוכנים בלי להיכנס ללחץ?

מכינים שגרה מינימלית של מוכנות: מים, תרופות קבועות, מטענים, פנס, וסידור נגיש של המרחב המוגן. מכינים מראש מה נכנס איתכם למרחב המוגן כדי שלא מחפשים ברגע האחרון. ובמקביל, מנסים לא להיות עם חדשות פתוחות כל הזמן, כי זה שוחק. זאת תקופה שבה משמעת עצמית סביב מידע היא כמעט כמו משמעת סביב מיגון.

איך יודעים שהעדכונים כאן עדיין בתוקף?

הכל כאן נכון לפי מה שהועבר בהנחיות האחרונות שצוטטו. אבל במצב כזה, עדכון אחד יכול לשנות סגירות, פתיחות והגבלות. לכן כל החלטה מעשית, נסיעה, הגעה לעבודה, יציאה לפגישה, נשענת על בדיקה מהירה של עדכון פיקוד העורף סמוך לשעה שבה יוצאים מהבית.

כמה זמן לוקח לכטב"ם להגיע מאיראן לישראל, וכמה זמן לטיל בליסטי?

הפער דרמטי. טיל בליסטי לטווח בינוני ומעלה נע במהירויות גבוהות מאוד, ולכן זמן ההגעה המשוער מאיראן לישראל יכול להיות בסביבות 12 דקות. טיל שיוט, לעומת זאת, איטי יותר ולכן עשוי להגיע אחרי כשעתיים עד שלוש שעות, תלוי במסלול ובגובה. כטב"מים איטיים בהרבה, ויש דגמים שמהירותם בסביבות מאות קמ"ש בלבד, כך שזמן הטיסה יכול להגיע לכ-8 עד 10 שעות. המשמעות היא שכטב"ם הוא איום מתמשך שמגיע בגלים, בעוד טיל בליסטי הוא אירוע קצר בהרבה אבל עם חלון תגובה מצומצם.

מה ההבדל בין טיל בליסטי לטיל שיוט, ולמה זה משנה להגנה?

טיל בליסטי מואץ בתחילת הדרך, ואז נע במסלול בליסטי שמזכיר קשת עד לאזור המטרה. הוא מהיר מאוד, ולכן ההתרעה קצרה. טיל שיוט דומה יותר למטוס קטן: הוא טס נמוך יחסית, יכול לשנות מסלול, ולעיתים קשה יותר לגלות אותו מוקדם. אבל הוא איטי יותר, ולכן יש יותר זמן לנהל יירוט רב-שכבתי. במילים אחרות, הבעיה בבליסטי היא המהירות, הבעיה בשיוט היא הגמישות והיכולת "להתחבא" בגובה נמוך.

אילו מערכות הגנה אווירית פועלות בישראל, ומה כל אחת עושה?

לישראל יש מערך רב-שכבתי. בשכבות הנמוכות פועלת כיפת ברזל שמיועדת בעיקר לרקטות קצרות טווח. מעליה יש קלע דוד שמיועד לאיומים מתקדמים יותר, כולל טילים לטווח בינוני. לטווחים ארוכים ובעיקר לבליסטיים קיימות מערכות חץ 2 וחץ 3, כאשר חץ 3 מיועדת ליירוט מחוץ לאטמוספירה וחץ 2 בתוך האטמוספירה. זה חשוב כי לא כל איום מטופל באותה צורה, ובמקביל מתקבלת החלטה כלכלית ומבצעית איזה מיירט לשגר לכל איום.

כמה עולה יירוט, ולמה זה חשוב בכלל בשיקול לאומי?

יירוט הוא יקר, אבל פגיעה ישירה יקרה הרבה יותר. סדרי הגודל שמדברים עליהם בשוק הביטחוני הם עשרות אלפי דולרים למיירט של כיפת ברזל, מאות אלפים בקלע דוד, ומיליוני דולרים ליירוטי חץ. אבל בחשבון הלאומי, יירוט שמונע פגיעה בבניין, תשתית, מפעל או נפש חוסך סכומים עצומים ונזק ארוך טווח. כלומר, זה יקר, אבל האלטרנטיבה יקרה בהרבה – גם כלכלית וגם חברתית.

מה עושים אם יש אזעקה, ואיך בוחרים מרחב מוגן כשאני לא בבית?

הכלל החשוב ביותר הוא לא לאלתר ברגע האחרון. אם נמצאים בבית, נכנסים למרחב המוגן המומלץ לפי סוג המבנה וההנחיות באזור. אם נמצאים בחוץ, מחפשים מחסה קרוב לפי כללי פיקוד העורף, ולא רצים "להשלים מרחקים". אם נמצאים בנסיעה, עוצרים בזהירות במקום בטוח ופועלים לפי ההנחיות. אומנם יש פיתוי לצלם ולשתף, אבל זה מסוכן ומיותר. במקביל כדאי להחזיק בטלפון התרעות פעילות ולעדכן בני משפחה בקצרה: "במרחב מוגן, בסדר".

מה קורה בעבודה במצב חירום: מותר להישאר בבית, והאם אפשר לפטר עובד שלא הגיע?

באירוע שמוגדר "מצב מיוחד בעורף", ההנחיות הן שמקומות עבודה לא חיוניים אינם פועלים, ולכן היעדרות של עובדים בהתאם להנחיות נחשבת היעדרות מותרת. ככלל, החוק מגן מפני פיטורים בגלל היעדרות שנבעה מהמצב ומהנחיות העורף, כולל במקרים של השגחה על ילדים עד גיל 14 כשמסגרות סגורות. אבל יש חריגים, במיוחד סביב מפעלים חיוניים, צווי עבודה והיבטים של תפקידים ביטחוניים.

אם לא הגעתי לעבודה כי פחדתי, אני זכאי לשכר? ומה עם עבודה מהבית?

כאן יש הרבה בלבול. היעדרות "מתוך חשש אישי" בלבד, שלא תואמת הנחיות רשמיות, לרוב אינה מזכה בשכר. אם יש אישור מחלה שמכסה מצב רפואי כולל חרדה, המעסיק אמור להתייחס לזה לפי דיני מחלה. לגבי עבודה מהבית, זה תלוי: עובד לא תמיד יכול לחייב מעסיק לאפשר עבודה מרחוק, ומעסיק גם לא תמיד יכול לכפות על עובד לעבוד מהבית כשההנחיות מאפשרות היעדרות. בפועל, הרבה מקומות ינסו להגיע להסכמות כדי לשמור על רציפות עסקית, אבל זה משתנה בין ענפים.

מה קורה עם הלימודים, והאם תהיה למידה מרחוק?

במצבים כאלה מערכת החינוך עוברת לטלטלה: מצד אחד ביטולי לימודים פיזיים לפי הנחיות, מצד שני החלטות על למידה מרחוק דורשות היערכות של בתי ספר ומורים. הניסיון מהשנים האחרונות לימד שההתחלה יכולה להיות איטית, אם כי משרד החינוך טוען שהשתפרה המוכנות. בשטח נראה שלפחות בימים הראשונים הלמידה מרחוק עלולה להיות חלקית, במיוחד בגלל פערים טכנולוגיים, זמינות מחשבים בבית והיכולת של צוותים להרים מערכת מסודרת בזמן קצר.

מה קורה בתחבורה הציבורית, והאם יש פתרונות מיגון?

בגוש דן נפתחו תחנות תת-קרקעיות של הרכבת הקלה לשימוש כמרחבים מוגנים, עם החרגות נקודתיות לפי הנחיות. זה פתרון שמסייע למי שנתקע ללא מקלט קרוב, אבל עדיין צריך להישמע לסדרנים ולהנחיות בשטח. לגבי חזרה לפעילות רכבות ותחבורה, זה לרוב תלוי בהחלטות ביטחוניות שמתעדכנות לפי המצב. עיריות ורשויות מעדכנות נקודתית, ולכן חשוב לעקוב אחרי הודעות רשמיות של מפעילי התחבורה והעירייה הרלוונטית. (עיריית תל-אביב-יפו)

מה קורה עם טיסות: האם המרחב האווירי פתוח, ומה עושים אם טיסה בוטלה?

בימים של הסלמה, מרחב אווירי יכול להיסגר או להיות מוגבל במהירות, וחברות תעופה מבטלות או משעות טיסות גם מעבר לחלון ההכרזה הראשוני. לפי דיווחים מהימים האחרונים, שיבושים מורגשים בכל האזור וחברות ברחבי העולם משנות מסלולים, מבטלות ומוסיפות דלק לטיסות עקב הימנעות ממרחבים מסוימים. אם טיסה בוטלה, בדרך כלל עומדות אפשרויות של שינוי מועד, שובר או החזר, אבל זה תלוי בתנאי הכרטיס, אם מדובר בחברת לואו-קוסט, ובסיבת הביטול לפי הגדרות הרגולטור. במקביל, כשיש סגירת מרחב, הרבה פעמים אין פתרון מהיר, ואז המיקוד הוא בהזמנה מחדש או מסלול חלופי. (AP News)

איך מתמודדים עם גל שמועות, הודעות מזויפות ועוקצים בזמן מלחמה?

דווקא עכשיו, הונאות מתרבות. הודעות שמתחזות לבנק, לקופת חולים, לתרומה או ל"מענק חירום" הן תופעה מוכרת. הכלל פשוט: לא לוחצים על קישורים לא מזוהים, לא מוסרים פרטי כרטיס אשראי או קוד אימות, ולא מתקינים אפליקציות "חירום" שאינן רשמיות. אם צריך לתרום, עושים זאת רק דרך גופים מוכרים. אם מתקבלת הודעה מלחיצה, עוצרים רגע ומוודאים בערוץ הרשמי של הגוף.

מה כדאי לדעת על הכסף: בנקים, מזומן, תשלומים, ומה קורה אם יש נזק לרכוש?

בזמן מלחמה יש נטייה למשוך מזומן "ליתר ביטחון". זה מובן, אבל לרוב אין צורך בהגזמה, ועדיף תכנון: סכום קטן במזומן, סוללה נטענת וכרטיס נוסף אם יש. לגבי נזקים לרכוש, יש מנגנונים של דיווח ותביעות דרך המדינה וביטוחים, אבל התהליך דורש תיעוד: צילומים, רשימות ציוד ושמירת קבלות אם נאלצים לבצע תיקונים מיידיים. כדאי גם לבדוק האם פוליסת הדירה כוללת סעיפי מלחמה או החרגות, כי כאן אנשים מגלים הפתעות.

מה עושים עם הילדים בבית ימים ארוכים, ואיך שומרים על שגרה בלי להעמיס?

זה נושא שבדרך כלל מקבל פחות תשומת לב, אבל הוא קריטי. ילדים קולטים לחץ מהר. מצד אחד לא מסתירים, מצד שני לא מציפים. יוצרים מסגרת בסיסית: שעות אוכל, זמן מסך מוגבל, פעילות קצרה בבית ומשימות קטנות שמחזירות תחושת שליטה. אם יש למידה מרחוק, מציבים יעד ריאלי ולא "יום לימודים מלא". חשוב גם לתת מקום לרגש: פחד, כעס, חוסר שקט. זאת תגובה טבעית.

איפה מתעדכנים בצורה הבטוחה והמהירה ביותר?

במצב כזה, מקור אחד אמין עדיף על עשרה ערוצים. ההמלצה היא להיצמד להנחיות פיקוד העורף והודעות רשמיות של רשויות המדינה, העירייה ומפעילי התחבורה. מי שמסתמך על קבוצות ווטסאפ בלבד ייכנס לסחרור. כדאי גם לזכור: לפעמים אין תשובה סופית מיד. אז עדיף להמתין לעדכון מאומת מאשר לבנות תוכנית על "מישהו כתב".

מה המטרה של מערך ההגנה האווירית של ישראל, ולמה מדברים על “רב שכבתיות”?

המטרה היא להתמודד עם מגוון איומים שמגיעים במהירויות, גבהים וטווחים שונים. רקטה קצרה מעזה היא איום אחר לגמרי מטיל בליסטי מאיראן, וטיל שיוט הוא סיפור נוסף. לכן ישראל בנתה מערך רב שכבתי: שכבות נמוכות לאיומים קצרים ומיידיים, שכבות ביניים לטווחים ארוכים יותר ולשיוט, ושכבות עליונות לבליסטיים. זה לא נותן הגנה הרמטית, אבל זה מגדיל מאוד את הסיכוי לעצור את האיום לפני פגיעה, ובמקביל מאפשר לנהל את משאבי היירוט בצורה יעילה.

אילו מערכות נמצאות במערך הישראלי, ומה התפקיד של כל אחת?

בבסיס נמצאות ארבע מערכות מרכזיות. כיפת ברזל מטפלת בעיקר ברקטות קצרות טווח, בדרך כלל עד סביב 40 ק"מ. קלע דוד מיועדת לטילים ורקטות לטווח בינוני עד ארוך יותר, וגם לטילי שיוט, והיא פועלת בשיטה של פגיעה ישירה באיום. חץ 2 וחץ 3 מיועדות ליירוט טילים בליסטיים, כאשר חץ 3 מכוונת ליירוט מחוץ לאטמוספירה וחץ 2 בתוך האטמוספירה. ההיגיון הוא לנסות ליירט כמה שיותר גבוה, כדי להרחיק את האיום מהשטח ולצמצם סיכון לשברי יירוט ונפילות.

מה ההבדל בין חץ 2 לחץ 3 ולמה צריך את שתיהן?

חץ 3 מיועדת ליירוט מחוץ לאטמוספירה, כלומר בשכבה גבוהה מאוד. זה מאפשר ליירט מוקדם ככל האפשר. חץ 2 מיועדת ליירוט בתוך האטמוספירה, כלומר שכבת גיבוי קרובה יותר. השילוב מאפשר גמישות: אם היירוט הראשון לא מצליח, יש אפשרות נוספת. בד בבד, יש שיקולים של מסלול, סוג האיום וזמינות מיירטים.

מה ההבדל בין כיפת ברזל וקלע דוד ברמת שיטת היירוט?

כיפת ברזל אינה פועלת בשיטת פגיעה ישירה באיום. היא משגרת מיירט שמתפוצץ סמוך למטרה כדי להשמיד אותה באמצעות רסס. קלע דוד, לעומת זאת, פועלת בשיטת Hit to Kill, כלומר ניסיון לפגיעה ישירה שמנטרלת את האיום באופן נקי יותר. זה משפיע על דיוק, על סוגי מטרות שניתן ליירט, וגם על העלות.

מה המקום של פטריוט, והאם הוא עדיין רלוונטי?

פטריוט היא מערכת ותיקה יותר ביחס לשכבות החדשות, ובצה"ל נעשה תהליך של הוצאה הדרגתית שלה לטובת מערכות מתקדמות יותר, במיוחד מאז שקלע דוד הוכיחה יכולות טובות. פטריוט נשענת יותר על סוללות שמכסות אזור מסוים, בעוד קלע דוד נתפסת כפתרון ארצי רחב יותר. עם זאת, במצבי קצה ובשכבות מסוימות, מערכות ותיקות עדיין יכולות לשמש כגיבוי או כמענה נישתי.

איזה נתונים יש לגבי יעילות היירוטים, ומה אפשר ללמוד מזה?

במבצע עם כלביא פורסמו נתונים של שיעורי יירוט גבוהים מאוד, סביב 86% נגד טילים בליסטיים וכ 99% נגד כטב"מים. צריך לזכור שגם “אחוזים” הם תוצאה של הרבה משתנים: סוג האיום, מספר הגלים, איכות המודיעין, עומס על המערכת, מזג אוויר, ושילוב בין מערכות. אבל המסר הוא שהמערך עובד ברמה גבוהה, אם כי אף מערך בעולם לא נותן הגנה מוחלטת.

אילו טילים איראניים נמצאים בטווח שמאיים על ישראל?

המרחק בין טהרן לתל אביב הוא סביב 1,600 ק"מ, וממערב איראן למזרח ישראל סביב 1,100 ק"מ. לכן טילים בטווחים של 1,300 ק"מ ומעלה הם רלוונטיים. ברשימה שנידונה בהקשר הזה נמצאים שיהאב 3, פאתח 1, עימאד, קאדר, חורמשהר 4, וגם סג'יל שטוענים לטווח גדול יותר. המשקלים של ראשי הקרב נעים ממאות ק"ג ועד סביב 1,500 ק"ג בדגמים הכבדים יותר, וזה אחד הגורמים שמגדירים את רמת ההרס במקרה של פגיעה.

מה ההבדלים בתוך הקטגוריה של טילים בליסטיים, והאם כולם אותו דבר?

לא. יש הבדלים בסוג הדלק, ביכולת התמרון של ראש הקרב ובמהירויות בשלב הסופי. יש טילים עם דלק מוצק שמאפשר הפעלה מהירה יותר, ויש כאלה עם דלק נוזלי או היפרגולי. חלק מראשי הקרב יכולים לבצע תמרון מוגבל שמקשה על חיזוי המסלול. קיימים גם תרחישים של ראשי קרב שמפזרים תת חימוש, מה שמרחיב את שטח הסיכון. כלומר, גם בתוך “בליסטי”, האתגר משתנה.

כמה טילים יש לאיראן, והאם היא יכולה לחדש מלאי בזמן מלחמה?

יש הערכות שמדברות על כ 2,000 טילים בליסטיים שמסוגלים להגיע למרחב, לפי פרסומים בתקשורת הכלכלית האמריקאית. לגבי חידוש מלאים, זו שאלה של קצב ייצור, רכיבים, סנקציות, יכולת תעשייתית, וגם פגיעות תשתיתיות אם ישראל וארה"ב תוקפות מתקני ייצור ואחסון. במילים אחרות, איראן יכולה לשגר הרבה, אבל היא לא בהכרח יכולה לחדש את הקצב לאורך זמן אם שרשרת הייצור נפגעת.

כמה זמן לוקח לאיומים שונים להגיע מאיראן לישראל, ולמה זה משנה להתנהגות בעורף?

טיל בליסטי לטווח בינוני ומעלה יכול להגיע למהירויות של 5 מאך ומעלה, ולכן זמן ההגעה יכול להיות סביב 12 דקות. טיל שיוט איטי יותר ולכן יכול לקחת כשעתיים עד שלוש. כטב"ם, כמו דגמים מוכרים שמוערכים סביב כ 185 קמ"ש, יכול להגיע אחרי בערך תשע שעות. זה חשוב כי העורף מתנהל אחרת מול כל איום: בליסטי הוא אירוע מהיר עם חלון תגובה קצר, בעוד כטב"מים ושיוט מאפשרים יותר זמן לדריכות, אבל גם יוצרים שחיקה בגלל משך האירוע והאפשרות לגלים.

מה קורה אם האיום מגיע מכיוון הים, והאם לישראל יש שכבת הגנה ימית?

כן. לישראל יש שכבת הגנה אווירית ימית שמותקנת על ספינות סער 6. המערכת המרכזית שמדברים עליה היא ברק מגן, כינוי למערכת ברק MX של התעשייה האווירית, עם שימוש במיירטים שונים לפי טווח, כולל LRAD לטווח בינוני. המערכות הללו נועדו להתמודד עם כטב"מים, טילי שיוט ואיומים נוספים שמגיעים בזירה הימית. הרעיון הוא לאפשר יירוט כבר מעל הים ולהרחיק את האיום מהחוף ומהעורף.

מה ההבדל בין מיירטי ברק לטווחים שונים, ולמה צריך כמה סוגים?

במשפחת ברק יש חלוקה לפי טווחים: מיירטים קצרים, בינוניים וארוכים. ההבדלים הם בטווח היירוט, במנוע, במבנה השיגור ובדרישות המכ"ם והתקשורת. לדוגמה, מיירט לטווח קצר מתאים לאיום שמגיע מהר ובקרבת כלי השיט, בעוד מיירט לטווח ארוך נועד להרחיק איומים מוקדם יותר. זה מאפשר התאמה של “חץ” נכון ל”מטרה” הנכונה, גם כדי להגדיל הצלחה וגם כדי לא לבזבז יירוט יקר כשלא צריך.

כיצד ארה"ב יכולה לסייע בהגנה האווירית, ומה המשמעות של THAAD ו AEGIS?

בתרחישים של מתקפה רחבה, ארה"ב יכולה לתגבר את ההגנה באמצעות מערכות כמו THAAD שמיועדת ליירוט טילים בליסטיים בשלב הסופי, בשיטת Hit to Kill, ובאמצעות מערכות AEGIS שמותקנות על ספינות הצי האמריקאי ויכולות להשתלב במשימת הגנה אזורית. התמיכה האמריקאית היא גם שכבת יירוט נוספת וגם איתות אסטרטגי, אבל היא תלויה בפריסה בפועל, בכללי הפעלה ובסוג האיום.

אם המערכות כל כך טובות, למה עדיין יש פגיעות?

כי הגנה אווירית היא משחק של הסתברויות, עומסים ותנאים. האויב יכול לשגר בכמויות, לשלב סוגי איום שונים במקביל, להטעות, ולנסות ליצור “רוויה” של המערכת. בנוסף, גם יירוט מוצלח לא תמיד מונע נזק משני כמו נפילת שברים. לכן המסר הוא שמערך ההגנה מפחית דרמטית את הנזק ואת מספר הנפגעים, אבל הוא לא מבטל סיכון. בגלל זה הנחיות העורף נשארות קריטיות.

מה הציבור צריך לקחת מזה ברמה המעשית, בלי להיכנס לפרטים צבאיים?

שני דברים. ראשון, ההגנה האווירית עובדת, אבל לא מחליפה התגוננות אישית. כלומר, נכנסים למרחב מוגן בזמן, נשארים עד הודעת יציאה, ולא מניחים ש”הכול ייורט”. שני, אופי האיום משתנה. יש איומים מהירים מאוד ויש איומים מתמשכים, ולכן כדאי להיות דרוכים אבל לא להיכנס לפאניקה, ולפעול לפי שלבי ההתרעה.