שילמה לעירייה, תבעה את המדינה - ויצאה בלי כלום
יזמית שהקימה פרויקט של מחיר למשתכן שבו זכתה באשקלון, טענה שרמ"י הפרה את חוזה החכירה ולא הגנה עליה מפני דרישות העירייה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי הסעיפים שהיא ציטטה בכתב התביעה פשוט לא קיימים, והורה לה לשלם 20 אלף שקל הוצאות משפט לרמ"י
חברת הנדל"ן ג.ג.א.ב יזום נכסים והשקעות זכתה במכרז מחיר למשתכן באשקלון, בנתה פרויקט שלם, ובסוף מצאה את עצמה משלמת יותר מ-4.5 מיליון שקל לעירייה עבור דמי שימוש בשטחים ציבוריים פתוחים שנצרכו לצורך ההתארגנות בשטח. לדעתה, היא לא היתה צריכה לשלם שקל אחד מכיסה. לדעת השופט, היא לא הצליחה להוכיח את זה.
לפי כתב התביעה שהגישה החברה, היא השתמשה בשטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פ) באשקלון כשטחי התארגנות לפרויקט הבנייה. עיריית אשקלון שלחה לה דרישות תשלום דמי שימוש - סכומים שהצטברו ליותר מ-4.5 מיליון שקל. החברה שילמה, אבל "תחת מחאה", כלומר בלי לוותר על הזכות לתבוע בחזרה. הטענה המרכזית שלה היתה פשוטה: בהסכם החכירה שנחתם עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), היא שילמה כבר עבור פיתוח תשתיות ציבוריות, ובתמורה קיבלה פטור מדמי שימוש עתידיים. לכן, כשהעירייה גבתה ממנה כסף זו היתה לדעתה גבייה כפולה ובלתי חוקית. את רמ"י תבעה החברה בטענה שהיא היתה אמורה לעמוד לצדה: "רמ"י הפרה את חובת הסיוע לפי סעיף 15 להסכם, שלא פעלה לביטול דרישות העירייה".
כאן מתחילה הבעיה האמיתית. כשרמ"י בדקה את טענות החברה לגופן, התברר מהר מאוד שהיסוד החוזי שעליו בנתה החברה את תביעתה פשוט לא קיים. סעיף 12 להסכם החכירה, שהחברה טענה כי "מעניק לה רשות להשתמש בשצ"פ ללא תשלום נוסף", עוסק למעשה בדבר אחר לגמרי. "ריבית והצמדה על פיגורים בתשלום", נכתב באותו סעיף. כלומר מנגנון שיערוך לאיחורים בתשלומים. ממש לא קשור. סעיף 15, שעליו נשענה הטענה לגבי "חובת הסיוע" של רמ"י מול העירייה, כולל רק הצהרה שלפיה "ידוע לחוכר כי כל ההוצאות והתשלומים הכרוכים בביצוע הפעולות ו/או הרישום עפ"י חוזה זה יחולו עליו בלבד". בקיצור, ההפך הגמור ממה שהחברה טענה.
רמ"י לא חסכה במלים בתשובתה לבית המשפט. לדבריה, "כתב התביעה נעדר עיגון ממשי בכל הנוגע לטענות כלפי הרשות. כנגד הרשות מופנית טענה כללית אשר מבוססת על סעיפים חוזיים דמיוניים שכלל אינם קיימים בהסכמי החכירה". עוד היא הוסיפה כי הטענות האלה, "אינן רק משוללות יסוד, אלא עולות כדי חוסר תום לב מובהק ומהוות ניסיון להטעות את בית המשפט הנכבד בפרשנות מופרכת שאינה עולה בקנה אחד עם לשונו הברורה של החוזה".
- עשרות דיירים יפוצו ב-3.5 מיליון שקלים בשל איחור במסירת דירותיהם בפרויקט 'מחיר למשתכן'
- זכיתם בדירה במחיר למשתכן או דירה בהנחה? רשות המסים עלולה לדרוש מכם מס רכישה נוסף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיבוב שני - כתב תביעה מתוקן
בשלב ראשון, בית המשפט לא מחק את התביעה, אלא נתן לחברה הזדמנות לתקן. זה קרה ביולי 2025. החברה הגישה כתב תביעה מתוקן, הפעם עם נימוקים מורחבים. היא גייסה טיעון חדש: הסכם הגג שנערך בין רמ"י לעיריית אשקלון, שלדבריה כלל עקרון של "אי-כפל-מימון", כלומר יזמים לא יחויבו לשלם פעמיים על אותו שירות. היא גם חזרה על טענות ההפרה, הפעם בניסוח מחודש, ובצירוף עילות כמו הפרת חוזה, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט. אבל גם הגרסה המתוקנת לא שכנעה את השופט גד גדעון מבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
בפסק הדין שניתן באחרונה, קבע השופט גדעון בצורה נחרצת כי, "ההוראות שעליהן מבקשת התובעת לבסס את תביעתה נגד רמ"י, אינן כלולות בסעיפי הסכם החכירה שאליהן היא מפנה". לגבי הסכם הגג, קבע השופט כי "הטענות לעניין השלכות הסכם הגג נטענו באופן כללי וסתמי ללא כל פירוט וללא עיגון בהוראות ספציפיות בהסכם הגג". נקודה קריטית נוספת: החברה לא הוכיחה שהכספים ששולמו הלכו לרמ"י. הם שולמו לעירייה, ולכן לא ברור מה הקשר המשפטי לרמ"י מלכתחילה. "בית המשפט איננו נדרש לערוך חיפוש, ולתור אחר היתכנות פרשנות הוראות כלשהן, מעבר לנטען מפורשות בכתב התביעה", ציין השופט בהחלטתו.
התביעה נגד רמ"י נמחקה על הסף. בנוסף, החברה חויבה לשלם לרמ"י סכום כולל של 20 אלף שקל הוצאות משפט. התביעה נגד עיריית אשקלון - שהיא הנתבעת הראשונה - ממשיכה להתנהל בנפרד. מבחינה מעשית, מדובר בתזכורת ברורה לכל מי שמגיש תביעות מורכבות נגד גופים ממשלתיים שזה לא מספיק לטעון שסעיף מסוים בחוזה מחייב את הצד השני - צריך גם לוודא שאותו סעיף אכן קיים, ושתוכנו אכן תומך בטענה.
