ביה"ד: הביטוח הלאומי לא יממן את שריפת גופתו של חבר בארי שנרצח ב-7 באוקטובר

הביטוח הלאומי אינו חייב לממן את שריפת גופתו של יורם בר-סיני, אשר נרצח בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר. כך קובע סגן נשיאת בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, עמי רוטמן.

בר-סיני ז"ל נרצח כאשר יצא להגן על בתו ושלושת נכדיו. אלמנתו, נילי בר-סיני, שרפה את גופתו (בהתאם לרצונו בימי חייו) באמצעות ארגון עלי שלכת, במחיר של 13,900 שקל. האלמנה היא נפגעת פעולות איבה וזכאית בין היתר למימון של קבורת בעלה והקמת מצבה בידי הביטוח הלאומי. לדבריה, כאשר החוק אומר שקרובו של הנפטר  "לא ישא בתשלום כלשהו בשל הקבורה ", הכוונה היא גם לשריפת הגופה. הביטוח הלאומי טען, כי מדובר רק בקבורה כפשוטה. בשישה תיקים אחרים באותו נושא הושגו הסכמות, אך בר-סיני ביקשה לקבל פסק דין עקרוני.

תכלית החוק מול לשונו

בר-סיני טענה, כי תכליתו של חוק התגמולים היא לפצות את מי שנפגע בפעולת איבה בגין נזקיו, ואין להפלות בין מי שבחר לטפל בגופתו של נפגע פעולות איבה בדרך של שריפה, לבין מי שבחר לעשות כן בדרך של קבורה באדמה. המחוקק לא אסר במפורש לשרוף גופות של נרצחי טרור, ויש לפרש את החוק בצורה תכליתית,  כך שהביטוי "קבורה" כולל טיפול בגופה והבאתה למנוחת עולמים והעמדת מצבה, בהתאם לתפיסת עולמם ואמונותיהם של נפגעי האיבה. לטענתה, עמדת הביטוח הלאומי נובעת משיקולים דתיים, שאין להם מקום בהקשר זה.

הביטוח הלאומי טען, כי ההסדר החוקי הקיים הוא תשלום לחברה קדישא עבור טיפול בקבורתו (בקרקע) של נפטר נפגע איבה, ואין הסדר אחר המקנה זכות לתשלום בגין שריפת גופה. לדבריו, עלי שלכת אינו מחזיק ברשיון קבורה, אין עליו פיקוח והוא פועל בצורה חסויה מחשש להתנכלות - ולכן אינו עומד בתנאים שנקבעו בחוק למימון של הביטוח הלאומי. עוד ציין הביטוח הלאומי, כי בעבר נעשו נסיונות לקבוע בחקיקה את נושא שריפת הגופות, ולכן הכתובת לשינוי הוא המחוקק. לבסוף אמר, כי ההלכה אוסרת שריפת גופות ולאור זאת כוונת המחוקק היא קבורה בדרך המקובלת.

• העליון דחה את הערעור: מעצר בית לנאשמי ההברחות לעזה
• בג"ץ: הממשלה לא בדקה לפני שהפלתה יישובים בגבול לבנון בחרבות ברזל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לא לממן גוף שהמדינה לא בדקה

רוטמן אומר: "על אף העובדה שבמקרה שבו נפטר נפגע כתוצאה מפעולות איבה, איפשר המחוקק חופש בחירה נרחב יותר בכל הנוגע לקבורתו, ונקבעו תשלומים נוספים להם זכאים בני משפחתו בגין 'הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה', תנאי בסיסי לקבלת הוצאות אלה הינו קיומה של 'קבורה'. 

"...גם חוק התגמולים מזכה בהחזר הוצאות בגין 'קבורה' במשמעותה המקובלת", כפי שזו נקבעה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה: "הבאת הגופה (או האפר) לקבורה בחלקת קבר, בין אם באדמה ובין אם במקום מוסדר אחר שיועד לכך, ובכלל זה מבני בטון הנבנים כיום בבתי העלמין בשל מצוקת המקום". בדומה לכך, החוק אינו מאפשר שריפת גופותיהם של חיילים. אין מקום לחייב את המדינה לשאת בהוצאותיו של גוף שאותה לא בדקה ושפעילותו אינה מוסדרת, מוסיף רוטמן בהתייחסו לעלי שלכת.

רוטמן קובע: "מדובר בהסדר שלילי, שאין מקום כי בית הדין יתערב בו וייצור 'חקיקה שיפוטית' יש מאין. במיוחד נכון הדבר במקום שאין לבית הדין הידע והכלים לקבוע מה התעריף המתאים לשריפה, האם ארגון עלי שלכת מבצע את התהליך תוך שמירת כבוד הנפטר ועוד.  בנסיבות אלה, כאשר אין איסור על שריפת הגופה למי שמעוניין בכך, תוך תשלום הוצאות הקבורה (ככל שמתקיימת הלוויה), גם לא מצאנו כי מדובר באפליה אסורה ביחס למי שמבקש להיקבר מלכתחילה בחלקת קבר".

• סולברג: בן-גביר עשה שימוש פסול במתקני משטרה ושב"ס לתעמולת בחירות
• אושרה ייצוגית נגד טסלה על עיכוב במסירת מערכת הנהיגה האוטומטית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האחים חילקו ביניהם דירות - העירייה דרשה כסף

 נציגי הציבור אברהם שבבו ולאה בר-אילן הסכימו עם רוטמן. את בר-סיני ייצגה עו"ד איילת שוורץ-אסף, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד מנחם כהן.