בג"ץ קובע שוב: ניתן יהיה להגביל נוכחות קהל באולם מחשש להפרעות

בית המשפט העליון שב וקובע, כי ניתן יהיה להגביל מראש נוכחות קהל בדיוניו, אם קיים חשש מבוסס להתפרצויות והפרעות, וזאת אם הדיון מועבר במעגל סגור לאולם אחר או בשידור חי. השופט יחיאל כשר דחה על הסף את עתירות ארגוני הימין לביא ואם תרצו נגד החלטה זו, באומרו שבג"ץ אינו ערכאת ערעור על עצמו ושהיא מידתית ונכונה.

הרכב של שבעה שופטים בראשות הנשיא יצחק עמית קבע פה אחד בדצמבר שעבר: "מקום שבו קיים חשש מבוסס לכך שדיון משפטי מסוים עלול להיות מלווה בהפרעות, בהתפרעויות או בהתפרצויות בדרגה שצפויה להקשות באופן ממשי על ניהולו התקין - ניתן וראוי כי בית המשפט ינקוט מבעוד מועד בצעדים להגבלת הנוכחות הפיזית באולם בית המשפט, בנוסף ובמקביל לשידור הדיון במעגל סגור (באולם אחר בבית המשפט) או בשידור חי". הדברים נאמרו בעקבות ריבוי ההתפרצויות בדיונים בעניין הדחתה של היועצת המשפטית, גלי בהרב-מיארה.

"השתתפות" של מחיאות כפיים או קריאות בוז

לביא ואם תרצו טענו, כי ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות וכי היא פוגעת בצורה בלתי מידתית בעקרון פומביות הדיון. כשר דחה את העתירה בלא צורך בתשובת בית המשפט העליון, הנהלת בתי המשפט והשר יריב לוין. הוא מזכיר, כי בג"ץ מתערב בהחלטותיו שלו רק ב"מקרים חריגים ונדירים שבהם מתגלה טעות בסיסית היורדת לשורש ההליך השיפוטי, כמו חריגה מסמכות במובנה הצר או שרירות קיצונית". לכן, ניצבה בפני לביא ואם תרצו משוכה גבוהה במיוחד, אותה לא עברו. 

עקרון פומביות הדיון הוא עיקרון חוקתי, אך מטרותיו מושגות גם בשידור של הדיון לצד הגבלת הנוכחות הפיזית באולם, אומר כשר. "מה שההסדר שנקבע בהחלטה מושא העתירה דנן אינו מאפשר, הוא 'השתתפות' בדיון על ידי הנוכחים באולם שאינם בעלי הדין באמצעות באי כוחם, באמצעות קריאות ביניים, מחיאות כפיים או שאגות בוז, הפרעות לדיון, התפרצויות ויתר התופעות אשר עמדו ברקע ההחלטה. ברם, פרט לבאי-כוחם של בעלי הדין (או בעלי הדין עצמם, ברשות בית המשפט) לאיש מהנוכחים באולם אין זכות לקחת חלק בהליך. 'השתתפות' מעין זו אינה, ומעולם לא הייתה, חלק מעקרון פומביות הדיון, ואין לה מקום במחוזותינו". 

• מערכת בתי המשפט חייבת להגיב על השקרים והעלילות
• ביקשה לפסול שופט בתיק הגירושים - ותשלם 1,500 שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כשר מוסיף: "בית משפט זה כבר עמד בעבר על ההבחנה בין פומביות הדיון 'במובנה הצר', שעניינה בעצם הנוכחות הפיזית באולם בית המשפט; לבין פומביות הדיון 'במובנה הרחב', שעניינה החופש לפרסם ברבים את המתרחש בין כותלי בית המשפט - וציין פעם אחר פעם שפומביות הדיון 'במובנה הרחב', היא זו אשר מגשימה, בצורה המיטבית, את הרציונליים העומדים בבסיס עקרון פומביות הדיון". אם בכלל מדובר בפגיעה בפומביות הדיון, הרי שהיא לכל היותר קלה ביותר, קובע כשר.

ההחלטה תופעל רק במקרים המצדיקים זאת

עוד דוחה כשר את הטענה לחוסר סמכות. אין המדובר בסגירת דלתיים, ולכן בית המשפט לא חרג מהכללים הקבועים בחוק לצעד שכזה. החוק אמנם מעניק לבית המשפט סמכות להעניש בדיעבד את מי שמפריע למהלך הדיון, אך בפסיקה נקבע שוב ושוב שיש לבית המשפט כלים רבים להבטיח את תקינות ההליך. כשר מוסיף, כי עקרון פומביות הדיון אינו מוחלט והוא נסוג מול עקרונות או אינטרסים אחרים, ובהם תקינות ההליך על ידי שמירת הסדר הציבור באולם.

סמכותו של בית המשפט ליצור הסדר זה "נובעת מסמכותו הטבועה של בית המשפט ליצור, במקרים יוצאי דופן, כלים שהם חיוניים לצורך מילוי התפקיד שלמענו הוא קיים", כפי שפסק בעבר הנשיא אשר גרוניס - קובע כשר. לבסוף אומר כשר, כי מידתיות ההסדר תוכל להיבחן רק על ידי יישומו הפרטני, ו"חזקה על בית המשפט כי ישתמש בסמכותו בהתאם להחלטה רק במקרים המצדיקים זאת". השופטות יעל וילנר ורות רונן הסכימו עם כשר. את העותרות ייצגה עו"ד אבישג שוורץ.

• שני ההורים הפרו את הסדר הראייה: מי ישלם את המחיר?
• דנקנר מודה שאינו יכול לפרוע את חובותיו אך מתנגד לחדלות פרעון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים