התשתית הכלכלית של ישראל: ארבע רגליים לצמיחה ארוכת-טווח

על אף אתגרי התקופה והתנודתיות העמוקה בשווקים, הכלכלה הישראלית עדיין שומרת על יציבת הנשענת על ארבעה מנועי צמיחה מבניים, המייצרים יחד דינמיקה כלכלית שונה מזו המאפיינת את מרבית מדינות המערב. מנועים אלו מהווים את התשתית המאפשרת למשק לשמר את הפעילות העסקית ולהוות יעד אטרקטיבי להשקעה.

 קטר ההייטק והסייבר ממשיך לדהור

ענף ההייטק הישראלי, בראשו תחום הסייבר, ממשיך להוות את עמוד השדרה של הייצוא הישראלי עם תוצאות עסקיות איתנות שניכרו במהלך שנת 2025, ומופיעים גם בראשית 2026. התקופה האחרונה משקפת רמות שיא חדשות ביחס לעסקאות ענק, הממחישות את האמון הבינלאומי בטכנולוגיה המקומית, ולא פחות מכך - בהון האנושי. דוגמאות בולטות כוללות, כמובן, את עסקת הענק של Wiz (שנרכשה על ידי גוגל ב-32 מיליארד דולר), רכישת סייברארק (CyberArk) על-ידי פאלו אלטו נטוורקס ב-25 מיליארד דולר, ורכישת ארמיס (Armis) על ידי ServiceNow תמורת כ-7.75 מיליארד דולר מעידות על איכות הנכסים. לצד אלו, ניכרים גם גיוסי הון משמעותיים מצד חברות כמו Cyera ו-Island, המוכיחים כי קיים ביקוש גם בעיצומן של תקופות מאתגרות, כך שהקטר הישראלי ממשיך לייצר ערך גם בסביבת מאקרו מורכבת ומאתגרת.

תעשיית הביטחון: ממיקוד מקומי לדומיננטיות גלובלית

התעשייה הביטחונית בישראל עברה במהלך השנים מהפך וביססה את מעמדה כמנוע צמיחה טכנולוגי המייצא בהיקפים של מיליארדי דולרים בשנה, בקצב הולך וגובר. הביקוש העולמי למערכות ישראליות נמצא בשיאו, בין היתר בשל העלייה הדרמטית בתקציבי הביטחון במדינות אירופה (כמו המהלך של גרמניה להגדלת תקציב הביטחון ל-5% מהתוצר). 

על-פי נתונים שפרסם בחודש שעבר מכון SIPRI השבדי לחקר השלום, ישראל הגדילה את ייצוא התעשייה הביטחונית שלה ב-56%, עקפה לראשונה את בריטניה, וממוקמת במקום השביעי מבין יצואניות הנשק בעולם. זאת לאחר שבעוד שבשנים 2016-2020 חלק של ישראל בייצוא הנשק העולמי עמד על 3.1%, בשנים 2021-2025 הוא גדל ל-4.4%. סיבה מרכזית לכך היא שהתעשייה הביטחונית בישראל, מתפקדת למעשה כ"מעבדה חיה" והוכיחה יכולות ביצוע יוצאות דופן בשדה הקרב. אלו, ניתן להניח, יבואו לידי ביטוי בהמשך תנופה עסקית וביסוס מעמדה של התעשיה הביטחונית-צבאית של ישראל בשוק הגלובלי.

• הייטק ישראלי: 3.1 מיליארד דולר ברבעון - אבל רוב החברות נשארות בצד
• "2025 פתחה את החלון: AI ו-500 מיליון דולר ARR הם הרף להנפקה ב-2026"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דמוגרפיה ונדל"ן: הביקוש הקשיח מתפקד כעוגן פנימי

ישראל נהנית מגידול אוכלוסייה ייחודי של כ-1.5% בשנה - נתון חריג בנוף המערבי. תחזיות דמוגרפיות המצביעות על תוספת של כ-6 מיליון נפש ב-25 השנים הקרובות מייצרות "צורך קשיח" בפתרונות דיור ותשתיות. הצורך ביצירת כ-1.8 מיליון יחידות דיור חדשות הופך את ענף הנדל"ן למנוע צמיחה פנימי עוצמתי, הנהנה מרמת ביקוש בסיסית שאינה תלויה אך ורק בתנודות הריבית אלא בצרכים פיזיים מתמשכים של האוכלוסייה.

תשתיות לאומיות: בסיס התפקוד והפריון

הגידול המואץ באוכלוסייה מחייב השקעות הון מסיביות בתשתיות לאומיות, שיש להן קשר גורדי לצמיחת הכלכלה. פרויקטים רחבי היקף בתחומי התחבורה (מטרו, רכבות קלות), האנרגיה, המים והתקשורת, חיוניים לשמירה על יעילות המשק והתפתחותו. הצורך בצמצום הפער בין קצב הגידול הדמוגרפי למצב התשתיות הקיימות מייצר הזדמנויות השקעה ארוכות-טווח, המהוות רגל יציבה בתל"ג הישראלי.

סיכום ומבט לעתיד 

לסיכומו של עניין, הכלכלה הישראלית מציגה יתרונות מבניים מובהקים המעניקים לה פוטנציאל עמידות משמעותי. לאור ניתוח זה, מנורה מבטחים רואה רציונל כלכלי בשמירה על חשיפה מהותית לשוק המקומי בתיקי ההשקעות. עמדת החברה היא המשך השקעה פעילה בישראל תוך שימור שיעור ההשקעות הנוכחי בישראל מתוך התיק, במטרה להשתתף בערך הנוצר מהמנועים המבניים שצוינו. עם זאת, על רקע רמות המחירים בישראל, ולאור הגידול הכולל בהיקף הנכסים המנוהלים, אין בכוונת החברה להגדיל את שיעור החשיפה מעבר לרמתו הנוכחית.

• ספייסX לטסלה השנה הקריטית של אילון מאסק
• צעד היסטורי לעשיית צדק עם קורבנות טרור
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• איראן תקפה אתמול בסעודיה, ארה"ב הבליגה; מה אפשר ללמוד מכך?

 הכותב הוא מנהל השקעות כספי עמיתים במנורה מבטחים.