השכנים חסמו את הכניסה למקלט - הדיירים שנשארו בחוץ תבעו

זה נשמע כמו סצנה מסרט קטסטרופה ישראלי, אבל זו המציאות. זוג שהתגורר בדירה שכורה בתל אביב, מצא את עצמו תחת כיפת השמיים במהלך מתקפת טילים איראנית - לא בגלל שהוא לא הספיק לרדת למקלט, אלא בגלל שהשכנים פשוט לא נתנו לו להיכנס. הסיבה? שני כלבים קטנים מגזע פומריניאן.

התובעים, ליאור בלאס וירון ולינגר, התגוררו בדירה שכורה בבניין שבו מתגוררים רבים מבני משפחתו של בעל הדירה, הנתבע יעקב דגברי. בין הצדדים התפתח סכסוך רווי מתחים, שכלל חילופי דברים קשים מאוד משני הצדדים. בית המשפט ציין בעניין זה כי "חילופי הדברים הקשים המשיכו אף במהלך הדיון שהתקיים לפניי באופן שלא הוסיף לכבודם של מי מהצדדים". אבל הסכסוך לא היה העניין. הדיון המשפטי התמקד בשאלה אחת ויחידה: האם הנתבע ובתו, עו"ד שירן דגברי באבא, מנעו מהתובעים להיכנס למקלט בזמן מתקפת טילים.

מה קרה באותו היום?

לפי עדותם של התובעים, בלאס נהגה לרדת למקלט עם שני כלביה. בשלב מסוים העיר לה ולינגר שהוא מעדיף שלא תביא את הכלבים, אך היא ציינה שכלבים נוספים נמצאים ממילא במקלט. יום לאחר מכן, כשנשמעה התרעה לפני אזעקה, ירדו השניים למקלט ביחד עם הכלבים. כשהנתבע דגברי הבחין בהם, הוא החל לצעוק, משך ברצועות של הכלבים והוציא אותם מהמקלט. התפתחה מהומה, ולפי טענת התובעים, הנתבעת דגברי באבא דחפה את בלאס והפילה את הטלפון הנייד מידיה.

• כאשר אחרי נזקי הטילים מגיעים קשיי השיקום
• הותר לפרסום: עומר זיו מואשם בהימור בפולימרקט על "עם כלביא"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התובעים תיארו כיצד נדחפו מחוץ למקלט בזמן שטילים מאיראן חלפו ממש מעליהם. ולינגר נכנס לרגע קט רק כדי לאסוף את הטלפון הנייד, ולאחר מכן מצאו עצמם השניים בחוץ, ללא מחסה, באמצע מתקפת טילים. הם הגישו תביעה בדרישה לפיצוי בסכום של 38 אלף שקל.

הנתבעים מצדם, דחו את הטענות. הם טענו שבלאס כלל אינה דיירת רשמית בבניין, ושאביו של דגברי, בן 90, חשש להיכנס למקלט בגלל נביחות הכלבים. הנתבעת סיפרה כיצד בנותיה הקטנות קראו לה למהר למקלט כי "מישהי מכה את סבא". הנתבע הכחיש שמשך ברצועות הכלבים, אך הודה שעמד על כך שהכלבים לא יגיעו למקלט, ושאם בלאס רוצה לשהות במקלט - שתעשה זאת בלי הכלבים.

בית המשפט: התובעים מהימנים

הרשמת בורוכוביץ' ליטוין קיבלה את עדות התובעים ומצאה אותה מהימנה. ולינגר תיאר כיצד מצא עצמו "המום ומבוהל כאשר טילים מעליו והוא ללא מחסה". בנוסף, סרטונים ותמונות שהוגשו חיזקו את הגרסה. בית המשפט קבע כי הנתבע הוציא בכוח את הכלבים הקטנים, ולאחר מכן הוא ובתו מנעו את כניסת התובעים למקלט במהלך מתקפת הטילים.

• השופט נזף במשרד הפנים: עברתם על איסורי תורה ביחסכם לגרים
• העליון: להגדיל בהדרגה את ההוצאות בבקשות סרק לייצוגיות
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• רמ"ד פנסיה בצה"ל ניצל את תפקידו כדי לנפח את הפנסיה

לגבי הטענה שלפיה הכלבים הפריעו, בית המשפט פסק בצורה חד-משמעית: "איני סבורה שהנוכחות של הכלבים, אף אם הרתיעה את הסבא המבוגר או מי מבני המשפחה של הנתבעים, מצדיקה את אי הכנסתם של התובעים למקלט".

בית המשפט הסתמך על סעיף 15(ו) לחוק ההתגוננות האזרחית, הקובע כי מי שמחזיק במקלט חייב בשעת התקפה לאפשר לכל אדם הנמצא בסביבה להיכנס ולשהות בו. אי-מתן כניסה למקלט בזמן מתקפה הוכר כהפרה של חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, המזכה את הנפגעים בפיצוי.

ומה הפיצוי?

בית המשפט לקח בחשבון את הצורך "להוקיע התנהגות כגון דא", את המצב החריג של מלחמה ואת הסיכון הממשי שבו היו נתונים התובעים, וקבע את הפיצוי על 3,500 שקל לכל אחד מהתובעים, ובסך הכל 7,000 שקל שישולמו על ידי שני הנתבעים, ביחד ולחוד, בתוספת של 700 שקל הוצאות משפט.

בית המשפט גם לא חסך ביקורת כלפי הנתבעת, עו"ד דגברי באבא, שעל אף היותה עורכת דין, לא טרחה ליידע את בית המשפט על כך לפני הדיון, אך התעקשה להעלות טענות משפטיות. הרשמת ציינה כי הדבר יצר פערי כוחות מול התובעים, שאינם משפטנים.

פסק הדין, שניתן באחרונה, נכתב על רקע מבצע שאגת הארי, כשברקע ממשיכות להישמע אזעקות בשל ירי טילים מאיראן. הרשמת בורוכוביץ' ליטוין פתחה את פסק דינה בשאלה רטורית כואבת: "האם זה עניין של מקרה או שמא זוהי מציאות ארצנו?"