סין מאיצה את מירוץ המחשוב הקוונטי עם השקעות של מיליארדים

המירוץ לפיתוח מחשוב קוונטי נכנס לשלב חדש, כאשר סין מציבה יעד להפוך את הטכנולוגיה לנגישה ונפוצה עד שנת 2030. למרות שמדובר בתחום שעדיין מתמודד עם אתגרים הנדסיים ומדעיים משמעותיים, בבייג׳ינג מעריכים כי ניתן להשיג התקדמות מהירה באמצעות השקעה ממוקדת ותכנון ארוך טווח.

היעד הזה קיבל ביטוי רשמי במסגרת תוכנית החומש ה-15 של סין, שהוצגה באמצע מרץ. במסמך, הממשלה התחייבה “לטפח תעשיות עתיד”, כאשר מחשוב קוונטי נכלל כאחד התחומים המרכזיים לצד טכנולוגיות מתקדמות נוספות. מדובר בהמשך ישיר למדיניות שמבקשת לחזק עצמאות טכנולוגית. האסטרטגיה הסינית אינה מתמקדת רק בפיתוח טכנולוגי, אלא גם ביצירת יתרון תחרותי גלובלי. המטרה היא להקדים מדינות אחרות הן בפיתוח והן במסחור של מערכות קוונטיות, בשלב שבו התחום עדיין פתוח לתחרות ואין בו מובילה ברורה.

מדינות מערביות מגבירות גם הן את ההשקעות

בריטניה הודיעה בחודש מרץ על תוכנית בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר, שמטרתה להאיץ את המעבר ממחקר בסיסי לפיתוח מערכות קוונטיות בקנה מידה גדול עד תחילת העשור הבא.

בארה״ב, הפעילות בתחום מתנהלת כבר מספר שנים במסגרת חוק ה-National Quantum Initiative, שאושר ב-2018 בתמיכה רחבה. החוק הקצה כ-1.3 מיליארד דולר למימון מחקר ופיתוח במשך חמש שנים, תוך שיתוף פעולה בין מוסדות אקדמיים, ממשלתיים ותעשייתיים.

• סין מנסה "לכבוש" את טייוואן בדרך אחרת - כל התרחישים עדיין פתוחים
• מכליות סיניות בדרך להורמוז: מבחן אמיתי להפסקת האש בין ארה"ב לאיראן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, היקפי ההשקעה של סין גבוהים יותר באופן משמעותי. לפי הערכות אנליסטים, בייג׳ינג התחייבה למימון של כ-15 מיליארד דולר עוד לפני 2023, סכום שמציב אותה בראש רשימת המדינות המשקיעות בתחום. ההשקעה הזו באה לידי ביטוי גם בפעילות פטנטים רחבה. נכון ל-2024, כ-60% מבקשות הפטנטים בתחום המחשוב הקוונטי הוגשו על ידי גורמים סיניים, נתון שמצביע על פעילות מחקרית אינטנסיבית.

עם זאת, שיעור נמוך יותר מהבקשות אושר בפועל, מה שמדגיש כי לא כל פעילות מחקרית מתורגמת ליישומים מסחריים. למרות זאת, ריבוי פטנטים מסייע למשוך השקעות ולבסס נוכחות טכנולוגית. הבדל מרכזי נוסף נוגע לאופן שבו המדינות מנהלות את התחום. בארה״ב, האקו-סיסטם מבוזר וכולל עשרות חברות, סטארט-אפים ומוסדות מחקר, כאשר הממשלה פועלת בעיקר כמממנת ומווסתת.

עדיפות אסטרטגית

בסין, מדובר בגישה ריכוזית יותר. הממשלה מגדירה את המחשוב הקוונטי כעדיפות אסטרטגית ומקדמת אותו באמצעות מספר מצומצם של מוסדות, תוך תיאום בין מחקר לפיתוח יישומים. היקף התמיכה הממשלתית בסין מוערך בכ-16 מיליארד דולר, פי ארבעה מההשקעה הציבורית בארה״ב עד כה. גישה זו מאפשרת ריכוז משאבים והאצה של פרויקטים לאומיים.

• ענקית תעופה חדשה בדרך? מנכ״ל יונייטד איירליינס העלה רעיון למיזוג עם אמריקן איירליינס
• הבית הלבן מקדם כורים גרעיניים בחלל
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• המשק האיראני הפסיד כ-200 מיליארד דולרים; דמי חסות מהורמוז לא...

מנגד, בארה״ב בולטת ההובלה של המגזר הפרטי. לפי נתוני מקינזי, כשני שלישים מההשקעות בסטארט-אפים בתחום ב-2024 הגיעו ממקורות פרטיים, כאשר ארה״ב מובילה עם כ-44% מההשקעות הגלובליות. שוק ההון האמריקאי ממשיך לשמש פלטפורמה מרכזית לגיוס הון לחברות בתחום. בשנת 2026 נכנסו מספר חברות קוונטיות לבורסה, לאחר תקופה של האטה ב-2025, וחברות נוספות נערכות להנפקה.

בין החברות הבולטות נמצאת קוואנטיניום, שצפויה להתפצל מהאניוול ולהפוך לחברה ציבורית. גם פסקאל הצרפתית מתכננת הנפקה בנאסד״ק, מתוך מטרה להרחיב את פעילותה הגלובלית. מנהלים בתעשייה מדגישים כי הגישה לשוקי ההון בארה״ב חיונית להמשך פיתוח הטכנולוגיה. לדבריהם, היכולת לגייס הון ולפעול בסביבה שמעודדת סיכון מהווה יתרון תחרותי.

לצד ההיבט העסקי, למחשוב קוונטי יש גם משמעות ביטחונית. אנליסטים מציינים כי התחום עשוי להשפיע על הצפנה, תקשורת ואבטחת מידע, ולכן נתפס כנכס אסטרטגי ברמה הלאומית. עם זאת, חוסר הוודאות נותר גבוה. גם חברות בתחום מתקשות להעריך את קצב ההתקדמות של המתחרות, במיוחד בסין, שם המידע מוגבל יותר. תוכנית החומש עשויה לספק כיוון, אך לא בהכרח תשובה ברורה לגבי לוחות הזמנים.