בפדרל ריזרב מאותתים כי הורדת הריבית מתרחקת

הציפיות להורדת ריבית בארה״ב בשנה הקרובה עומדות למבחן מחודש, על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשלכותיהן על האינפלציה. בעוד השוק תימחר עד לאחרונה מהלך של הקלה מוניטרית, בכירים בפדרל ריזרב מאותתים כי הדרך לשם הפכה מורכבת יותר.

נשיא הפד של שיקגו, אוסטן גולסבי, התייחס לשינוי בגישה ואמר כי לפני מספר חודשים ההערכה הייתה שהשפעת המכסים על האינפלציה תהיה זמנית. לדבריו, הסביבה הנוכחית, ובעיקר המלחמה במזרח התיכון, דוחה את האפשרות לחזרה מהירה ליעד האינפלציה של 2%. גולסבי ציין כי ככל שהעימות מתמשך, כך גוברת ההשפעה על מחירי האנרגיה ועל ציפיות האינפלציה, מה שמקשה על קובעי המדיניות לשקול הורדות ריבית. במצב כזה, גם תחזיות להקלות במהלך 2026 הופכות פחות ודאיות.

החשש מסטגפלציה

בישיבת הפד האחרונה שנערכה באמצע מרץ, הוחלט להשאיר את הריבית בטווח של 3.5%–3.75%. ההחלטה שיקפה גישה זהירה, תוך המתנה להתבהרות התמונה הכלכלית והגיאופוליטית. פרוטוקול הישיבה מצביע על כך שבפד סבורים כי מוקדם עדיין להעריך את ההשפעות המלאות של ההתפתחויות במזרח התיכון. עם זאת, חברי הוועדה הדגישו כי יש לעקוב מקרוב אחר השפעתן על האינפלציה והפעילות הכלכלית.

אחד החששות המרכזיים הוא כניסה למצב של סטגפלציה - שילוב של צמיחה חלשה, אבטלה גבוהה ואינפלציה מתמשכת. תרחיש כזה מציב אתגר מורכב למדיניות המוניטרית, שכן הוא דורש איזון בין מטרות סותרות.

• פרוטוקול הפד: הבנק המרכזי מתלבט בין הורדת ריבית להעלאתה על רקע המלחמה במזרח התיכון
• פאוול: הפד לא ממהר להגיב לעליית הנפט -"נחכה ונראה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדברי גולסבי, במקרה של סטגפלציה, הפד יידרש להכריע איזה מהגורמים - אינפלציה או האטה כלכלית - חמור יותר, ובהתאם לכך לקבוע את כיוון הריבית. מדובר בהחלטות שמושפעות גם מהערכת משך הזמן שבו יימשך חוסר האיזון.

הרקע להחמרת הסיכונים כולל תנודתיות חדה במחירי הנפט. לאחר עלייה לרמות גבוהות, המחירים ירדו בחדות, אך חזרו לעלות בעקבות חשש לפגיעה ביציבות הפסקת האש בין ארה״ב לאיראן. החשש מהשפעות על נתיבי השיט, ובראשם מצרי הורמוז, מוסיף לאי-הוודאות. מדובר בציר מרכזי לשינוע נפט עולמי, וכל שיבוש בו עלול להשפיע באופן מיידי על מחירי האנרגיה.

התנודתיות בשוק הנפט מתורגמת גם לעלייה במחירי הדלק לצרכן. בתחילת אפריל הגיע מחיר הבנזין הממוצע בארה״ב ל-4.16 דולר לגלון - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. לעלייה זו יש השפעה ישירה על ציפיות האינפלציה של הציבור. מחקרים מצביעים על כך שמחירי דלק הם אחד המדדים הבולטים ביותר בעיני הצרכנים, ולכן משפיעים על תפיסת יוקר המחיה.

• סין מאיצה את מירוץ המחשוב הקוונטי עם השקעות של מיליארדים
• ענקית תעופה חדשה בדרך? מנכ״ל יונייטד איירליינס העלה רעיון למיזוג עם אמריקן איירליינס
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• המשק האיראני הפסיד כ-200 מיליארד דולרים; דמי חסות מהורמוז לא...

נתוני האינפלציה עם תמונה מעורבת

מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.3% בשנה האחרונה, אך מחירי הבנזין זינקו בשיעור חד בהרבה, עם עלייה חודשית של מעל 20%. הפער בין נתוני הליבה לבין מחירי האנרגיה מקשה על הפד לגבש תמונת מצב ברורה. מצד אחד, חלק מהמדדים מצביעים על התמתנות, אך מצד שני, רכיבים מרכזיים ממשיכים ללחוץ כלפי מעלה.

גם סנטימנט הצרכנים נפגע מהמצב. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד לשפל היסטורי, כאשר המשיבים ציינו את המלחמה ואת מחירי הדלק כגורמים המרכזיים לפסימיות. בבתי השקעות כבר מעדכנים את התחזיות בהתאם. כלכלנים מעריכים כעת כי ייתכן שהפד יבצע רק הורדת ריבית אחת במהלך 2026, ואף קיימת אפשרות שלא יבוצעו הורדות כלל בשנה הקרובה.

לצד זאת, ישנם תרחישים שבהם העלאת ריבית חוזרת אינה נשללת לחלוטין, במיוחד אם לחצי האינפלציה יימשכו. במצב כזה, הפד יידרש לנווט בין סיכונים מנוגדים, כאשר כל החלטה עשויה להשפיע על שוקי ההון והכלכלה הריאלית.