ויתרה על הדירה כדי לחזור הביתה לאחר שבגדה - השופטת: "הוויתור נכפה עליה"

זה היה רגע שאולי נראה אז כמוצא עבורה. הוא גילה שהיא בגדה בו, הוציא אותה מהבית, וניתק אותה מהילדים. ואז הוא הציע לה לחזור, אבל בתנאי אחד: שתחתום על תצהיר ויתור מלא על חלקה בדירה. היא חתמה. עכשיו, כמעט שמונה שנים לאחר מכן, קבע בית משפט לענייני משפחה בירושלים שאותה חתימה לא שווה את הנייר שעליו היא נכתבה. בפסק דין שניתן באחרונה, קבעה השופטת ריבי לב אוחיון כי תצהיר הוויתור שחתמה האשה ב-23 במאי 2018, שבו העבירה לכאורה את כל זכויותיה בדירה לאיש, דינו להתבטל. הסיבה: הוא נחתם תחת כפייה ולחץ שהפעיל עליה הבעל, ולא קיבל את האישור הדרוש מבית המשפט.

בני הזוג, נשואים יותר מ-20 שנה, הורים לשישה ילדים, גרו יחד בדירה בירושלים שנרשמה על שם שניהם בחלקים שווים. ב-2018 גילה האיש שאשתו בגדה בו. הוא הוציא אותה מהבית, וסיפר לבית המשפט בעצמו: "נעתרתי לתחנוניה לקבל הזדמנות שנייה, בתנאי כי זו תעביר את הדירה לבעלותו המלאה". האשה חתמה, והזוג המשיך לחיות ביחד עוד כארבע שנים, כששניהם ממשיכים לשלם משכנתא ביחד, ממשיכים לגדל את ילדיהם בדירה, ואפילו הארנונה עדיין רשומה על שם שניהם. עד שהסכסוך התגלע שוב, והפעם הוא הגיש תביעה לסלק אותה מהדירה לגמרי.

הגבר עתר בבקשה לפסק דין הצהרתי שלפיו הוא הבעלים הבלעדי של הדירה ולסילוק ידה של האשה ממנה. הוא הצביע על תצהיר הוויתור שחתמה, על ייפוי הכוח הבלתי חוזר שהיא חתמה עליו באותו יום, ועל הדיווח למיסוי מקרקעין - כולם כראיה לכך שהעסקה גמורה. בין היתר הוא הוסיף שממילא את ההון העצמי לרכישת הדירה הביא אביו, שהעביר לזוג סכומים גדולים לאורך השנים.

מנגד, האשה סיפרה שחתמה על התצהיר כשהיתה מחוץ לביתה, לא ראתה את ילדיה במשך חמישה ימים, היתה במצב נפשי קשה וטופלה אז בכדורים, ולא היתה לה ברירה אחרת אם רצתה לחזור הביתה. היא ביקשה לבטל את המסמכים הנ"ל וטענה שמחצית הדירה עדיין שייכת לה.

• הצהיר בביה"ד הרבני שאין לו תביעות, ואז נזכר בכלבה
• קיבל 311 אלף שקל מביטוח לאומי, ו"שכח" לספר לביהמ"ש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה קבעה השופטת?

השופטת לב אוחיון לא היססה. היא קבעה שהאיש בעצמו אישר שהתנה את חזרת האשה הביתה בוויתור על זכויותיה. "ניתן לראות בכך סחיטה של האיש אף כפייה מצדו, ניצול מצוקתה והחתמתה על העברת זכויותיה בדירה אליו", היא כתבה בהחלטתה. השופטת בחנה את הדברים לפי מבחן האיכות ומבחן העוצמה"שקבעה הפסיקה בעניין כפייה. לגבי האיכות, "בנדון דנן, די לקרוא את הכתוב כדי להבין שייתכן כי במעשיו של האיש, הוא הפעיל על האשה לחץ בלתי מוסרי". לגבי העוצמה, "לא ניתן לצפות מהאישה שמעדיפה שלום בית על פני גירושין, לפתוח תיק גירושין על מנת שלא לאבד את חלקה בדירת המגורים".

אחד הדיונים המרכזיים בפסק הדין נגע לשאלה האם התצהיר מהווה הסכם ממון - הסכם שמחייב קבלת אישור של בית משפט כדי להיות תקף. הצדדים כלל לא עסקו בסוגיה הזו בטיעוניהם, אך השופטת יזמה אותה מעצמה לאור טיב המחלוקת. ואולם השופטת הסיקה אחרת. היא ציינה שהאיש עצמו אישר בעדותו בדיון ההוכחות שמטרת ההסכם היתה להבטיח שאם השניים יתגרשו, הבית יהיה כולו שלו. "מה שאני יודע שאני באותו רגע היה לי חובה לדאוג שבמקרה של גירושים אני אוכל לעמוד בהתחייבויות", אמר בבית המשפט. הואיל שכך, קבעה השופטת, מדובר בהסדר שצופה פני גירושים - ולכן הוא היה טעון אישור שיפוטי שלא ניתן.

האיש ניסה עוד זווית: הוא טען שאביו העניק לזוג הלוואה של 1.5 מיליון שקל לאורך השנים, ושהאשה צריכה לשאת במחציתה. גם זה לא עבד. "האיש לא הציג הסכם הלוואה עם אביו, האב לא מסר עדות בבימ"ש, אף לא הוגשה בקשה לזמנו לעדות", קבעה השופטת בפסק הדין שפורסם, ודחתה את הטענה.

• אישרה את ההסכם בבית המשפט, חזרה בה - ותשלם ביוקר
• ביטוח לאומי גבה כסף בניגוד לפסיקה - מה קבע ביה"ד?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בית המשפט קבע כי הדירה משותפת לשני הצדדים, והורה על פירוק השיתוף: בתוך שלושה חודשים הדירה תימכר בשוק החופשי לכל המרבה במחיר. בנוסף, הצדדים יצטרכו להסדיר ביניהם חובות לבנקים ולעירייה שהצטברו בתקופת הנישואים, ולאזן זכויות סוציאליות ופנסיוניות. פסק הדין מדגיש קו שחוזר בפסיקה: כשאחד מבני הזוג חותם על ויתור רכושי דרמטי בתוך משבר זוגי חריף, בלי שבית המשפט בדק שהחתימה נעשתה מרצון חופשי ומתוך הבנה, הסיכוי שהמסמך יעמוד בוחן שנים מאוחר יותר נמוך בהרבה ממה שנדמה.