הפער בין ההבטחות של טראמפ לנתוני הייצור בארה"ב הולך ומתרחב
למרות הכרזות השקעה של מאות מיליארדי דולרים, הבנייה בפועל של מפעלי ייצור בארה"ב נחלשת - והעובדים באזורי התעשייה הישנים עדיין לא רואים את המהפך שהובטח
הבטחתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ להחזיר את התעשייה האמריקאית למרכז הבמה הייתה אחד מעמודי התווך של כהונתו השנייה. אולם יותר משנה לאחר כניסתו לבית הלבן, הנתונים מצביעים על פער הולך וגדל בין היקף ההכרזות על השקעות לבין הפעילות בפועל בשטח.
לפי נתוני הממשל האמריקאי, ההוצאה הפרטית על הקמת מתקני ייצור חדשים ירדה באפריל לכ-15.2 מיליארד דולר, ירידה של כ-16% לעומת תחילת 2025. במקביל, שוק העבודה התעשייתי איבד עשרות אלפי משרות מאז חזרתו של טראמפ לתפקיד. הנתונים הללו בולטים במיוחד על רקע שורת הודעות מצד חברות אמריקאיות ובינלאומיות על כוונות להשקיע סכומי עתק בייצור מקומי. מאז ינואר 2025 הוכרזו תוכניות השקעה בהיקף מצטבר של יותר מ-900 מיליארד דולר, אך רק חלק קטן מהן הגיע לשלב הביצוע.
בקרב מומחים בתחום בחירת אתרי תעשייה ופיתוח מפעלים נשמעת טענה עקבית: התחייבויות פומביות אינן בהכרח אינדיקציה לפעילות כלכלית ממשית. לדבריהם, המדד המשמעותי הוא קצב הוצאת הכספים בפועל והתקדמות עבודות ההקמה.
בבית הלבן מציגים תמונה שונה
בממשל מדגישים כי המכסים שהוטלו על יבוא, לצד הקלות רגולטוריות והטבות מס, יוצרים תמריץ ברור להרחבת הייצור בארצות הברית. בנוסף מצביעים על עלייה בתפוקה התעשייתית ובהזמנות לציוד השקעה. אולם כלכלנים מזהירים כי חלק ניכר מהשיפור שנרשם בחודשים האחרונים אינו משקף בהכרח הרחבת כושר הייצור לטווח ארוך. לדבריהם, חברות רבות הגדילו מלאים מתוך חשש להפרעות באספקה ולעליות מחירים, ולא כתוצאה מאופטימיות לגבי הביקוש העתידי.
המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון והחשש מהמשך שיבושים בשרשראות האספקה תרמו למגמה זו. יצרנים רבים העדיפו לצבור חומרי גלם ומוצרים מוגמרים, תופעה שכבר נרשמה בעבר בתקופת מגפת הקורונה ובמהלך סבבי מכסים קודמים.
גם במגזר התחבורה והלוגיסטיקה מורגשת תמונה מעורבת. חברות הפועלות בשינוע חומרי גלם מדווחות על התאוששות בחלק מענפי התעשייה, בעיקר בתחום הפלדה, אך במקביל מציינות כי תחומים אחרים ממשיכים להפגין זהירות בכל הנוגע להשקעות חדשות. מנהלים בענף מעריכים כי חוסר הוודאות סביב מדיניות המכסים והסביבה העסקית הרחבה יותר גורם לחברות רבות להמתין לפני קבלת החלטות על הקמת מפעלים או הרחבת קווי ייצור.
התעשייה חוזרת בהדרגה - אבל עם פחות עובדים ופחות תנופה מהצפוי
המצב הזה בולט במיוחד באזורי התעשייה המסורתיים של המערב התיכון, אזורים שטראמפ סימן כמוקד מרכזי בתחיית הייצור האמריקאי. למרות פרויקטים חדשים פה ושם, רבים מהמקומיים מתארים תהליך הדרגתי ולא מהפכה תעשייתית מהירה. בצפון מדינת אינדיאנה, למשל, מתבצעת בימים אלה הסבת בית דפוס ישן למפעל לייצור כלי רכב חשמליים במחיר נמוך. הפרויקט, הנתמך על ידי משקיעים פרטיים בולטים, צפוי להעסיק עובדים מקומיים ולהחזיר פעילות תעשייתית למתחם שננטש לפני שנים. בקרב מנהלי המיזם קיימת הערכה לכוח האדם הזמין באזור ולניסיון התעשייתי שהצטבר בו במשך עשורים. עם זאת, גם הם מודים שמדובר בתהליך ארוך הדורש השקעות, הכשרות והקמת תשתיות.
בעיר פורט ויין שבאינדיאנה מצביעים גורמים עסקיים על שיפור עקבי בבסיס התעשייתי המקומי, הנשען כיום על מגוון ענפים ובהם רכיבי רכב, מתכות, ציוד רפואי ותעשיות ביטחוניות. לדבריהם, ההתאוששות נבנתה לאורך שנים ואינה תוצאה של מהלך מדיניות בודד. סיפור דומה ניתן למצוא בעיר גארי שעל חופי אגם מישיגן. העיר, שבעבר נשענה כמעט לחלוטין על תעשיית הפלדה, איבדה חלק ניכר מאוכלוסייתה וממקומות העבודה שבה מאז שנות השבעים. כיום הכלכלה המקומית מגוונת יותר, אך עדיין רגישה מאוד למצב התעשייה הכבדה.
לאחרונה הודיעה US Steel על השקעה בחידוש פעילות במפעל פחיות הפלדה בעיר, מהלך שאמור ליצור מאות מקומות עבודה חדשים. תומכי מדיניות המכסים רואים בכך הוכחה לכך שההגנות על היבוא מסייעות לשמר את התעשייה המקומית מול תחרות זולה מחו"ל. עם זאת, כלכלנים מזכירים כי גם כאשר מפעלים חדשים מוקמים, מספר העובדים הנדרש להפעלתם נמוך משמעותית בהשוואה לעבר. אוטומציה, רובוטיקה ושיפורים טכנולוגיים מאפשרים לייצר יותר עם פחות כוח אדם.
- טראמפ נחקר בחשד שהעלים מס בסך 100 מיליון דולר ואז הגיע התרגיל
- ממשיך לאיים: טראמפ שוקל להשתלט על מוקד יצוא הנפט המרכזי של איראן
לכן, גם אם ההשקעות החדשות יתממשו במלואן בשנים הקרובות, מומחים מעריכים כי קשה יהיה לשחזר את היקפי התעסוקה שאפיינו את מרכזי התעשייה האמריקאיים במחצית השנייה של המאה הקודמת. מבחינתם, השאלה אינה האם הייצור חוזר לארצות הברית, אלא באיזו צורה ובאיזה סדר גודל הוא יחזור.
