האוצר מוריד את תחזית הצמיחה - אבל מעלה את תחזית ההכנסות ממסים

משרד האוצר הגיש לממשלה את תוכנית התקציב התלת-שנתית המעודכנת לשנים 2027–2029, כפי שמחייב החוק. לפי התוכנית המעודכנת, תחזית הצמיחה לשנת 2026 עומדת כעת על 4% בתרחיש הבסיס. מדובר בתחזית גבוהה יחסית, אך היא נמוכה ב-0.7 נקודת אחוז מהתחזית שהופיעה במסמכי התקציב במרץ 2026. באוצר מסבירים את העדכון כלפי מטה בכך שהלחימה בלבנון ומבצע “שאגת הארי” נמשכו מעבר למה שהונח בעת אישור התקציב.יחד עם זאת, האוצר עדיין צופה התאוששות של הפעילות הכלכלית, אך בקצב מתון יותר מזה שעליו נבנתה התוכנית הקודמת.

להרחבה: תקציב 2026 אושר: 32 מיליארד נוספים לביטחון והפתעה מהקואליציה: 790 מיליון לישיבות

הצמיחה נחתכת, אבל קופת המדינה ממשיכה להתמלא

מקביל להורדת תחזית הצמיחה, האוצר דווקא מעלה את תחזיות ההכנסה. לפי הנתונים המעודכנים, תחזית ההכנסות ממסים לשנת 2026 עלתה ל-567.4 מיליארד שקל, ותחזית סך הכנסות המדינה עלתה ל-594 מיליארד שקל. גם לשנת 2027 נמשכת מגמת העדכון כלפי מעלה. הפער הזה מלמד על כך שמצד אחד, המשק נפגע מהלחימה ומאי-הוודאות הביטחונית, אך מצד שני, גביית המסים בפועל חזקה, בין היתר בגלל פעילות כלכלית שלא נחלשה למרות החשש, שוק עבודה שעדיין מייצר הכנסות, צריכה פרטית שלא קרסה, ורווחיות בענפים מסוימים שממשיכה לתמוך בגביית מסים.

הביטחון ממשיך לתפוס נתח גדול מהתקציב

הנתון המשמעותי ביותר בתוכנית הוא היקף הוצאות אשכול הביטחון לשנת 2027. לפי האוצר, הוצאות אשכול הביטחון הכוללות את גופי הביטחון הלאומי ושירותי הביטחון המיוחדים - צפויות לעמוד על 150.4 מיליארד שקל. מדובר ב-22.3% מסך מחויבויות הממשלה לשנת 2027, שעומדות על 673.5 מיליארד שקל. נתון זה ממחיש עד כמה התקציב הישראלי נכנס לשלב חדש. לפני המלחמה, תקציב הביטחון היה אמנם סעיף גדול ומרכזי, אך בשנים האחרונות הוא שב והתרחב בצורה חריגה. 

כעת האוצר מתכנן את השנים הבאות תחת ההנחה שהוצאות הביטחון לא יחזרו במהירות לרמות שלפני 7 באוקטובר. חלק מהגידול הוא זמני, אבל חלק ממנו הופך קבוע יותר: הצטיידות, חידוש מלאים, מערכי הגנה, הרחבת יכולות, תגבור כוחות, מילואים, שיקום וניהול סיכונים ביטחוניים בזירות שונות.

יצוין כי בנק ישראל כבר הזהיר לאחר הגדלת תקציב 2026 בעקבות מבצע "שאגת הארי" כי הסביבה הגיאופוליטית מטה את הסיכונים לפעילות הכלכלית כלפי מטה ודורשת ניהול זהיר של המסגרת התקציבית. הבנק גם הדגיש כי יש להימנע מתקצוב תוכניות חדשות שאינן חיוניות למאמץ המלחמתי או לצמיחה ארוכת הטווח. המשמעות היא שהממשלה תתקשה יותר לקדם הבטחות תקציביות חדשות. תוספות שכר רחבות, הרחבת תוכניות חברתיות, הפחתות מסים או תקציבים פוליטיים חדשים יהיו קשים יותר להצדקה. ולכן, גם אם גביית המסים משתפרת, סביבת הביטחון והריבית מקטינה את מרחב המשחק.